דיני משפחה

רבים מאיתנו ידאגו בשלב מסויים של חייהם לכתיבת צוואה לשם העברה מסודרת של הרכוש שצברו • אך לדברי עו"ד רחל שחר העוסקת בדיני משפחה, עלינו גם לערוך מבעוד מועד תכנון ירושה - המביא בחשבון את האינטרסים של היורשים ושל המצווה - ולשלבו בצוואה • תכנון שכזה עשוי למנוע סכסוכים בין יורשים, אי-וודאות בחלוקת הרכוש, ואף להועיל מבחינה מיסויית

בני הזוג נפרדו לפני כשלושה עשורים, אך הבעל התנה את מתן הגט בתנאי שאשתו תחזיר לו כספים • כעת, כשהיא כבר בת 70, נשיא בית הדין הרבני הגדול הרב דוד לאו והדיינים הרב אליעזר איגרא והרב מיכאל עמוס הצליחו להוביל לפתרון

בתחילת הקורונה משרדי עורכי הדין עוד נערכו לתמורות וקיצצו בשכר, אך מהר מאד הם חזרו לשגרה, הביקושים גדלו, והשכר צמח עד ל־16 אלף שקל לעורך דין בשנתו הראשונה • הרווחים הגבוהים במגזר העסקי בתקופת המגפה היו בשוק ההון, ואילו במגזר משקי הבית ביקושי הנדל"ן השפיעו על תחום המקרקעין שגזר קופון

"הונאת הפריות", במסגרתה רופאים משתמשים בזרע שלהם במקום להפרות את הנשים בהן טיפלו בזרע מתורם אנונימי או מהבעלים שלהן, נתפסה בעבר כאפיזודה חד-פעמית • בשנים האחרונות מתברר כי מדובר בתופעה נרחבת, לאחר שנחשפו עשרות רופאים שביצעו עבירות זהות • האם גם בישראל קיימים מקרים כאלה? כנראה לא נוכל לדעת לעולם

מה שנחשף במשפט על חיי הזוגיות ויחסיהם הרעילים של ג'וני דפ ואמבר הרד צהוב יותר ממכבי • בארה"ב המשפט כולו מצולם ומשודר בשידור חי, פרשנים יושבים באולפני הטלוויזיה ומנתחים את המתרחש, והרשתות החברתיות גועשות • בישראל משפט כזה לא יכול להתקיים - לטוב ולרע

בניגוד לדעה הרווחת בציבור, על פיה במהלך הנישואין כל הרכוש הוא משותף, החוק בישראל קובע מנגנון מורכב • אז למי באמת שייך האקזיט של ליעד אגמון ובאיזה מקרים יכולים בני הזוג לדרוש שיתוף?

הנהלת בתי המשפט מעודדת את השופטים לפרסם החלטות, כשהחוק קובע כי ברירת המחדל היא שלא לפרסם • נשיאת העליון אסתר חיות הקימה ועדה שתבחן את פומביות הדיון ופתיחת הדיונים לציבור • אולם החלטות רבות לא מתפרסמות, בזמן שקיימות פסיקות מנוגדות באותם בתי המשפט

זוג קשישים ללא ילדים חיו במשך שנים בדירה שרכשו בבעלות משותפת • כשהאישה נפטרה, היא הורישה את הזכויות שלה בדירה לבתה מנישואים קודמים • הבת ביקשה למכור את הנכס, דבר שיגרום לפינוי הקשיש מהדירה • מה קבע בית המשפט?

על בית המשפט "לומר את דברו" אודות סוג בקשות שכאלה על רקע בקשה ליישוב סכסוך, טרם מפגש ובאופן מנכר ורע המסכל בעליל אפשרות לגישור

בית המשפט לענייני משפחה התבקש להכריע בסוגיה חריגה: אישה שמבקשת להירשם כאמה של ילדה, ללא הוכחות לקשר דם ביניהן ובעוד שהאב הוא האח של האישה • ביהמ"ש נאלץ להכריע האם האישה היא אכן אמה של הילדה

בית הדין הרבני הגדול דחה את טענתה של אישה בהליכי גירושים לפיה היא זכאית למחצית מווילה שקיבל בעלה מאביו ונרשמה על שם הבעל בלבד, כיוון שהרישום נעשה רק על-מנת להתחמק מתשלום מס רכישה ומס שבח • נקבע כי לא רק שלא נמצאה ראיה לשיתוף, אלא שהחוזים בין הבעל לאביו מעידים על כוונת אי-שיתוף של האישה

הבעל מצא באקראי גופת חייל נעדר, ותבע ממשרד הביטחון את הפרס שהובטח • בינתיים הבעל ואשתו התגרשו, והאישה סירבה להשתתף במימון התביעה שהגיש • אלא שאז, אחרי מאבק של שנים, הבעל זכה בתביעה, והאישה מיהרה לתבוע מחצית מכספי הזכייה

בני הזוג לא הסכימו על שמה של הילדה מרגע שנולדה, אך לאחר שנפטרה בית המשפט נאלץ לקבוע מה ייכתב על המצבה • אילו שיקולים מנחים את בית המשפט, ומה נפסק בסכסוכים דומים בעבר?

במסגרת סמכותם לדון בכל העניינים הכרוכים בגירושים, מגיעים אל בתי הדין הרבניים גם נושאים נלווים להליך, ובהם ענייני חלוקת הרכוש, משמורת ומזונות • הסמכויות החופפות הללו הולידו מעין "תחרות" בין בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט האזרחיים, כאשר בן/בת הזוג שהקדימו להגיש תביעה לאחת הערכאות הוא זה שקובע היכן יידונו המחלוקות

גבר שרצה לפסול את בית הדין הרבני מלדון בתביעת הגירושים שהגישה אשתו, טען כי כלל אינו יהודי • מה פסק בית הדין, ומה ההשלכות של הדבר על בני משפחתו?

לאחרונה הקימה נשיאת העליון ועדה לבחינת פתיחת דיוני ביהמ"ש לענייני משפחה לכלל ציבור המתדיינים • בימים אלה, בהם אדי תכנות הרוגלה מרחפים באוויר, ועדה זו מקבלת משנה תוקף במיוחד נוכח ריבוי תלונות מתדיינים ותחושת שופטי ורשמי ביהמ"ש לענייני משפחה ש"דמם מותר"