התחזית הפסימית של יו"ר אל על למחירי הטיסות: "הביקושים גדלו וההיצע מוגבל"

השלכות המלחמה שפרצה באוקטובר מורגשים בלא מעט תחומים בחיינו, ואחד המרכזיים שבאלה הוא ענף התעופה. עם פרוץ המלחמה הפסיקו כמעט כל חברות התעופה הזרות לטוס לישראל וממנה (רובן טרם חזרו), והותירו את אל על כ"בעלת בית" כמעט בודדה עם נתח של כ־80% מהטיסות הבינלאומיות בנתב"ג. מעמד זה תורגם בין היתר לזינוק במחירי כרטיסי הטיסה שגובה החברה מציבור הטסים, ברווחים שהציגה אל על ברבעון הרביעי וגם במניית אל על , שהכפילה את ערכה מהשפל באוקטובר ועד תחילת השבוע שעבר.

● על רקע מחירי הטיסות: רשות התחרות פתחה בבדיקת אל על 
● הסיבה האמיתית שבגללה אל על נערכת לגיוס של מאות מיליוני שקלים
● ניתוח | באל על חשבו שהמלחמה תפגע בעסקים. ואז הכול התהפך ובגדול

לאחרונה פרסמה אל על דוחות כספיים חזקים שהעידו על כך שברבעון הרביעי של 2023, למרות המלחמה המרה והשיבושים הקשים באורח החיים של הציבור, היא הצליחה להגדיל את הכנסותיה ב־21% ביחס לרבעון המקביל, ל־678 מיליון דולר. הרווח הנקי ברבעון האחרון של 2023 קפץ ב־370%, לכ־40 מיליון דולר.

הנהלת אל על, בראשות המנכ"לית דינה בן טל גננסיה, מיהרה להכות בברזל החם וניצלה את הזינוק במניה לגיוס הון בהיקף של 170 מיליון דולר (כ־630 מיליון שקל), שהושלם בתחילת השבוע. בעל השליטה באל על, קני רוזנברג, הזרים 30 מיליון דולר במסגרת ההנפקה, והוא מחזיק כעת בכ־46% מהמניות. על רקע ההנפקה צנחה מניית אל על בכ־16% בשבועיים האחרונים, והיא משקפת לחברה שווי של 1.8 מיליארד שקל.

בראיון לגלובס לאחר השלמת הגיוס מנסה יו"ר אל על, עמיקם בן צבי (73), מאנשי סודו של הבעלים קני רוזנברג, להעריך מה צפוי למחירי הטיסות, וחושף חלק מהתוכניות העתידיות של החברה, המעסיקה קרוב ל־5,000 עובדים ומפעילה צי של 47 מטוסים שטס ל־55 יעדים ברחבי העולם.

בן צבי נחשב לאחד השושבינים של הבאת רוזנברג להשקעה באל על בשיא תקופת הקורונה, בעת שהחברה נקלעה למשבר קיומי שממנו נחלצה בסיוע הזרמות הון מסיביות של רוזנברג והמדינה. בעברו שימש בן צבי כמנכ"ל בחברות עמידר, המשביר לצרכן ונחושתן השקעות.

"קני רוזנברג מאוד מרוצה מההשקעה"

כיצד אתה מסכם את מהלך גיוס ההון?
בן צבי: "זו הייתה הנפקה יוצאת מהכלל, שגייסנו בה 170 מיליון דולר במניות ואופציות, שאם ימומשו, יוזרמו לקופת החברה בשנתיים הקרובות עוד 155 מיליון דולר. זאת בנוסף לאופציות שהונפקו בעבר, עם פוטנציאל להזרמה של 32 מיליון דולר במקרה שימומשו".

לדבריו, הכסף שגויס ישמש למספר מטרות: תשלום מקדמות על רכישת מטוסים חדשים שיוזמנו מחברת בואינג; פירעון רוב ההלוואות שהעמיד בעל השליטה רוזנברג (בסך־הכול כ־70 מיליון דולר); והקטנת הגירעון בהון העצמי של אל על, שעמד בסוף 2023 על 187 מיליון דולר. בהמשך מקווים באל על כי הגיוס יסייע לה להתברג במדד ת"א 125 היוקרתי בבורסה, מה שיתמוך בסחירות המניה.

רוזנברג עצמו, שפועל בתחום הנדל"ן (בתי אבות) בניו יורק, הפך כאמור לבעל השליטה באל על בעת שהייתה נתונה במשבר הגדול בתולדותיה. כיום הוא מורווח על השקעתו - על־פי ההערכות במאות מיליוני שקלים, הודות לזינוק האחרון במחיר המניה.

ספר על ההיכרות עם רוזנברג, מתי נוצרה?
"הקשר בינינו החל בשנת 2008, מאז אנחנו חברים ושומרים על קשרים טובים. הוא מאוד מעורב בכל מה שנוגע לאל על, ובימים אלה אני והמנכ"לית בן טל גננסיה נפגשים עמו בניו יורק למטרות עדכון ותוכניות עבודה".

הוא מרוצה מההשקעה שלו?
"מאוד, ולא רק מהתוצאות הכספיות, אלא מעצם העובדה שהוא שולט בחברה שהיא המוביל הלאומי של ישראל". 

"היעדים השתנו וגם התנהלות הצרכנים"

באשר לשאלה הבוערת בקרב הציבור בישראל, מתי צפויה ירידה במחירי הטיסות, בן צבי אינו איש בשורות. לדבריו, הדבר תלוי בעיקר בחזרת חברות התעופה הזרות לפעילות בנתב"ג, שכן אל על מתקשה להתמודד עם הביקושים הגואים מצד הציבור.

"החברות הזרות טרם חזרו לפעול באופן מלא, והיצע המושבים נותר מוגבל", הוא מפרט. "בחודשים האחרונים אנחנו רואים עלייה משמעותית בביקושים, באופן שעולה על ההיצע, וזה משפיע על המחיר שמגיע ללקוחות. מאז תחילת המלחמה אנחנו פועלים לתגבור לוח הטיסות ולהוספת היצע מושבים, וממשיכים לנהל מדיניות מחירים מוקפדת.

"צריך לזכור שעולם התעופה כולו חווה ביקושי שיא אחרי היציאה מהקורונה, והמשאב שהכי קשה להשיג כיום הוא מטוסים. ככל שיותר חברות זרות יחזרו, יהיה יותר היצע, וזה צפוי לאפשר מחירים נוחים יותר לצרכן הישראלי. אנחנו נשמח לחזרתן של החברות הזרות בהקדם, לטובת השגרה של כולנו".

כיצד פעלתם לטובת הציבור מאז פרוץ המלחמה?
"נרתמנו למאמץ הלאומי בתור 'הגשר האווירי', ואנו מנהלים מדיניות מחירים מוקפדת, תוך התאמת אופן תמחור הכרטיסים ואף הגבלת מחירי התקרה. אנחנו מבינים את מורכבות התקופה ואת חוסר הוודאות, ולכן אימצנו מדיניות ביטולים גמישה ומקלה יותר".

האם נוצר שינוי בטעמי הציבור בשל האירועים?
"תמהיל היעדים שרלוונטי לנוסעים הישראלים השתנה לנוכח המצב הביטחוני. אם בעבר טורקיה ומרוקו היו מדינות יעד חזקות בקיץ, כיום אנחנו רואים שינוי משמעותי במפת היעדים לתקופה זו. המבוקשים הם יעדי הנופש הקרובים כמו קפריסין ויוון ואף היעדים ארוכי־הטווח כמו יפן (טוקיו), תאילנד וארה"ב. אנחנו מקפידים להתאים את תמהיל היעדים ולתגבר את לוח הטיסות ככל הניתן על־מנת לתת מענה לביקושים".

"שינוי נוסף שהביאה התקופה הוא בהתנהלות הצרכנית של הלקוחות בעת הזמנת הטיסה. בחודשים הראשונים של המלחמה נעשו ההזמנות ברגע האחרון, והן הושפעו מחוסר הוודאות. לאט־לאט אנחנו שמים לב לעלייה בביקושים תוך התחשבות בהיצע המוגבל. לקוחות שמתכננים חופשה קדימה ומזמינים מראש, יבטיחו לעצמם מקומות על הטיסה במחירים נוחים הרבה יותר, עם אפשרות לביטול חינם עד 48 שעות מהטיסה. זה ייתן ראש שקט בכל הנוגע לחוסר ודאות".