גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA
פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

ישראל נתונה ללחץ בינלאומי כבד, בעיקר מצד ארה"ב, באשר לפעולה המסתמנת של צה"ל ברפיח, בעיקר בגלל החשש לגורלם של כ־1.5 מיליון פלסטינים שנהרו לאזור עם פרוץ המלחמה. בינתיים, בצבא ממתינים לפקודה לתחילת הפעולה המבצעית במעוז הדרומי שבעזה, לאחר שלדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו, התוכניות כבר אושרו. על פי ההערכות, כיבוש העיר יהווה הישג משמעותי במלחמה נגד חמאס. כך, בין השאר, ישראל תשלוט על ציר פילדלפי, ותמנע הברחות נשק ממצרים.

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים
ניתוח | הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

כדי לדון בנושא ולהבין למה רפיח מהווה אתגר כה גדול, גלובס שוחח עם ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב. "רפיח הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות", הוא אומר בפתח הראיון. "מדובר באירוע שנתפס בעולם כבעל פוטנציאל לקטסטרופה הומניטארית. בעולם חוששים ממצב שבו ייהרגו חפים מפשע בגלל הפעולה המבצעית".

ישראל מצדה, אומר ד"ר חורב, לא מספקת די הסברים לעולם באשר למשבר הפליטים ואיך היא מתכוונת להתמודד איתו ולמנוע פגיעה, ככל הניתן, בחפים מפשע. "ניתן לראות את העניין הזה באופן רחב יותר, כחלק מהעובדה שישראל לא הציגה תוכנית לעולם ליום שאחרי המלחמה, מה שגורם לרבים לחשוב שאין לנו תוכנית רצינית".

במלים אחרות, אתה אומר שישראל לא משתפת את העולם לגבי התכנון שלה ברפיח - בדומה לתוכניות ליום שאחרי המלחמה - וזה פוגע ביכולת לקבל אשראי בינלאומי.
"נכון, וזה מעורר הרבה מאוד חששות. אני מפריד כאן בין ידידותנו לבין המדינות שעוינות אותנו; הן מלכתחילה אימצו גישה אנטי־ישראלית, כך שמבחינתן כל תגובה שלנו היא לא לגיטימית. לכן, אנחנו צריכים להתמקד בעיקר בשכנוע ידידותנו".

"במו ידינו אנו מסכנים את תכלית המלחמה"

מאז פרצה המלחמה, נראה כי ישראל נמנעה מלדבר במפורש על שאלת 'היום שאחרי', לפחות באופן פומבי. אמנם ראש הממשלה הציג בפברואר קווים כלליים, אך נדמה שהעולם עדיין לא שבע רצון מכך.

 

"ישראל עשתה טעות מלכתחילה כשהיא לא הציגה תוכנית ליום שאחרי המלחמה; הנושא הזה עלה על הפרק כבר שלושה שבועות לאחר שהיא פרצה. אני, כמו רבים אחרים, התרענו מכך מההתחלה, והיה ברור לכולם שמדובר בנושא קריטי ברקע החשש שהביעו הידידות שלנו ככל שעבר הזמן. התוכנית היחידה שהם שמעו מעת לעת הייתה של גורמי ימין קיצוני, שדיברו על חידוש ההתיישבות היהודית בעזה; זה גרם לחרדה מאוד גדולה בעולם ובסופו של דבר אנחנו רואים שההגה של המלחמה זז והידידות שלנו מנסות לתפוס אותו ולהסיט אותנו מהמסלול אליו אנחנו מתקדמים. זה מצב גרוע מאוד, מכיוון שבמו ידינו אנחנו מסכנים את התכלית של המלחמה".

לדברי חורב, ייתכן שישראל כבר חצתה את נקודת האל־חזור מהבחינה הזו: "הלחץ הזה עשוי לפגוע בהתקדמות הצבאית שלנו במלחמה, וכך גם לא יהיה לחמאס תמריץ כלשהו להגיע לעסקת חטופים שנוכל להסכים לה. בשלב זה, נראה שאנחנו עומדים בפני מבוי סתום מבחינה אסטרטגית, מה שמשחק לידי חמאס ומונע מאתנו להשלים את יעדי המלחמה.

 

"באופן כללי, אני לא שותף לדעה שאי־אפשר להשמיד את חמאס או שלחץ צבאי לא מסייע בשחרור החטופים. נהפוך הוא - ככל שהזמן עובר, אנחנו רואים שרק לחץ צבאי מייצר את התנאים שחמאס יבין שאין לו לאן ללכת והוא צריך להגיע לעסקה. אבל אנחנו לא מצליחים לממש את זה, כי הגענו לסיטואציה הזו, במקום לשמור את הידידות שלנו וללכת איתן יד ביד".

לפיכך, חורב סבור שישראל צריכה להפסיק "לדחות את הקץ", מכיוון ש"כל יום שעובר פועל נגדה. ההחלטה באו"ם היא הוכחה לכך (מועצת הביטחון של האו"ם הצביעה בעד ההצעה להפסקת אש הומניטרית מיידית בחודש הרמדאן ול"שחרור מיידי" של החטופים, א"ו). למרות שזו לא החלטה מחייבת, חלק ממדינות העולם מפרשות אותה ככזו שכן מחייבת את ישראל לעצור את המלחמה. רק השבוע קולומביה איימה שאם לא נעצור את הלחימה, אז הם ינתקו אתנו את היחסים. אמנם קולומביה היא לא מדינה כזו חשובה עבור ישראל, אבל מדובר באינדיקציה לאופן שבו כל מדינה, לפי האינטרסים שלה, מפרשת את מה שבא לה מתוך האירוע הזה".

האם הזמן שעבר מאז המלחמה פועל להגברת הלחץ על ישראל בנושא רפיח?
"חד משמעית. העולם עובד על פי נרטיביים ומוקדי שיח; בתחילת המלחמה אירועי 7 באוקטובר היו במוקד השיח העולמי, כך שהעולם קיבל בהבנה את כל מטרות המלחמה. אבל ככל שעובר הזמן, בעולם התחילו לדבר על הקטסטרופות שהתרחשו בעזה לכאורה, מה שמעמיד בסימן שאלה את הפעולה הישראלית. בעיני רבים בעולם, כבר עכשיו יש יותר מדי הרוגים בצד הפלסטיני והמחיר ההומניטרי גבוה מדי, כך שההתקדמות לרפיח תגרום לנזקים עצומים נוספים.

ד''ר הראל חורב / צילום: נועה סלטי

"לפיכך, רבים מידידינו בעולם מעדיפים לעצור את הלחימה כבר עכשיו, במיוחד כשישראל לא יודעת מה היא הולכת לעשות ביום שאחרי המלחמה. ההתנהלות הישראלית לקויה. אי־אפשר לפעול רק צבאית מבלי להציג תוכנית אסטרטגית".

"במצרים נערכים לחמאס מוחלש בעזה"

פלישת צה"ל לרפיח מעוררת דאגה גם בצד המצרי, בעקבות הסמיכות בין האזורים. נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי הזהיר בפגישתו עם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש מפני "ההשלכות החמורות שיהיו לכל פעולה צבאית ברפיח", ובמצרים חוששים מפני חדירה המונית של פליטים פלסטינים דרך הגבול בין הרצועה לסיני.

האם לעובדה שרפיח נמצאת על הגבול עם מצרים יש השפעה על ההחלטה הישראלית כיצד ומתי לפעול שם?
"מצרים הייתה שמחה אם היינו משמידים את חמאס, אלא שהיא חוששת ממשבר פליטים שיגיעו לשטחה. זה עניין שהטריד אותה מלכתחילה והיא לא הסתירה את זה. ככל הנראה גם נושא זה עיכב את ישראל מלפעול ברפיח, כחלק מהניסיון להגיע להבנות עם מצרים. האם לא היינו יכולים להגיע להבנות איתם מוקדם יותר כדי לסיים ולא לחכות? אני חושב שכן".

למרות החשש בקהיר, חורב אומר שבמצרים נערכים גם לסיטואציה בה ישראל לא תפלוש לרפיח. "בצד המצרי מאמינים שצריך להתרגל לחמאס מוחלש ברצועה. לתפיסתה של מצרים, חמאס מוחלש ימנע אפשרות להגיע לפתרונות יותר רדיקליים. זו עוד אינדיקציה לכך שנקלענו למקום מאוד לא טוב מבחינה אסטרטגית. מדובר בפלונטר רציני".

"אנחנו לא בעסקת שליט עכשיו"

במהלך השיחה, חורב מתייחס לנושא נוסף שמעיב על המערכה בעזה - המצב ההומניטרי. "יש הרבה מאוד לחץ על ישראל מצד העולם בנושא הזה, וגם לגביו ישראל לא מספקת תשובות ברורות. האמריקאים הודיעו על הקמת נמל ימי צף בעזה, מה שהלכה למעשה מצמצם את השליטה של צה"ל ברצועה. קטר צפויה למלא תפקיד בעניין, כך שאפשר לומר שחמאס ינהל בפועל את הנמל.

"זו עוד דוגמה לכך שישראל מסכנת במו ידיה את השגת התכלית האסטרטגית של המלחמה - מיטוט חמאס ושחרור החטופים מתוך התפיסה שרק לחץ צבאי יביא לעסקה. לכן, חמאס לא מוכן לשום דבר זולת שימור שלטונו, זה ההישג הנדרש מבחינתו. כל מי שעוד מדבר על שחרור מחבלים במסגרת עסקה כלשהי, פשוט לא יודע על מה הוא מדבר, זו לא עסקת שליט עכשיו".

"חיזבאללה מסתכל, לא במקרה התקיפות גברו"

כשפרצה המלחמה, משתף חורב, הוא היה מאוד אופטימי לגבי היכולת של ישראל לנצח את חמאס. אלא שכעת, כפי שעולה מדבריו, הוא מאוד פסימי. "אני הייתי אופטימי מאוד, לא קיבלתי את הטענות שאי־אפשר להכניע את חמאס כי מדובר ברעיון. צריך להבדיל בין רעיון לבין ארגון, וכל ארגון אפשר להכניע. אבל האופן שבו ישראל התמודדה עם המלחמה עד כה ובזבוז הזמן לספק תשובות שהיו מניחות את דעת ידידותנו, הזיקו לנו מאוד. אנחנו פשוט הבאנו את עצמנו לתוך מבוי סתום.

"מה שלא יהיה ואיך שלא נפעל, נשלם על כך מחירים יקרים. עכשיו צריך לחשוב מה המחיר הכי פחות יקר שיהיה מתוך הסתכלות אסטרטגית כוללת. אם נחליט לא להכניע את חמאס, יהיה מדובר במכה שנשלם עליה גם בחזית הצפונית, מכיוון שיש תלות בין הזירות הללו. חיזבאללה מסתכל על מה שקורה, ולא במקרה קצב התקיפות מצד ארגון הטרור גברו בימים האחרונים".

בסיכום הראיון מבקש חורב להדגיש: "כל זה לא אומר שעלינו להימנע מפעולה ברפיח. משום שבלי כיבוש רפיח - לא נוכל להכריע. ישראל צריכה לעשות הכול כדי לשמור על הגיבוי האמריקאי".

עוד כתבות

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

הנוף הנשקף מהררית / צילום: ליבי לוי

נסעתם לגליל בחג? אתם חייבים לעצור ביישוב הזה לחוויה תאילנדית אמיתית

קפה שהוא גם גלריה, מופע מוזיקלי של ערפול חושים, מעדנייה משובחת ושופינג ברוח האנתרופוסופיה ● ביקור ביישוב הררית, שמרגיש כמו יקום מקביל

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

המועצה השתחררה מהסכמה על הנחה בארנונה על אף שהנסיבות לא השתנו

העליון קבע כי המועצה האזורית עמק הירדן תוכל להשתחרר מהסכם על חיוב ארנונה מופחת, על אף שלא השתנו הנסיבות ● האם יש בכך לכדי שינוי עמדת העליון בנושא?

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן ● אזעקות בצפון: מטרה חשודה הופלה מעל מנרה ו-2 טילי נ"ט שוגרו לעבר הקיבוץ ● היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב: "יש מומנטום חדש בשיחות המו"מ" ● צה"ל תקף מטרות חיזבאללה בדרום לבנון ● מחבלים שנערכו לבצע ירי לעבר כוחותינו במרכז הרצועה חוסלו מהאוויר; מטוסי קרב תקפו אתר שממנו שוגרו רקטות לעבר אשדוד במהלך המלחמה ● עדכונים שוטפים

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין

טקס הסיום הראשון של סטודנטים בסניף אוניברסיטת NYU בשנחאי, 2017 / צילום: Reuters, Ke yi

הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין ● חוזים הוערכו ב-2.32 מיליארד דולר בין 2012 ל-2024, על רקע חששות בקונגרס כי הקשרים האקדמיים עלולים להוות סיכון ביטחוני לאומי

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

אלי אביסרור, מנכ''ל אביסרור משה ובניו ויו''ר ארגון קבלני הנגב / צילום: דיאגו מיטלמן

הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי

אלי אביסרור, מנכ"ל אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני הנגב, סבור שהממשלה אינה מסייעת לקבלנים בהתמודדות עם המצב, אך מנבא שהענף יצא מהמשבר ● הוא לא חושב כרגע על הנפקה, סבור שטורקיה היא שתפסיד בסופו של דבר מהחרם על ישראל ובטוח שהנגב הוא העתיד של ישראל

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35