במיוחד עכשיו, האוכלוסיות המיוחדות זקוקות לסיוע ממשלתי. האם הוא מגיע?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות • הפעם: הטיפול הממשלתי באוכלוסיות מיוחדות במלחמה • אף שמדובר באזרחים שרגישים במיוחד לטלטלות כאלה, לא פעם הם נופלים בין הכיסאות

פינוי דיירים סיעודיים בגליל העליון למרכז שיקומי בנצרת / צילום: בשבילנו, החברה לפיתוח הגליל
פינוי דיירים סיעודיים בגליל העליון למרכז שיקומי בנצרת / צילום: בשבילנו, החברה לפיתוח הגליל

אודות המוניטור

מדור "המוניטור" של גלובס ו"המרכז להעצמת האזרח" מנגיש לציבור מעקב אזרחי אחר יישום, או אי יישום, החלטות ממשלה וחקיקות, ומבוסס על עבודת חוקרי המרכז ומערכת גלובס. המרכז להעצמת האזרח (CECI) הוא עמותה הפועלת משנת 2003 ועוסקת ביכולות הביצוע של המגזר הציבורי. המדור מתפרסם פעם בשבועיים.

תחקיר: עידו פיק, אביטל שטרן ומיכל בן משה

עריכה: מיכל בן משה 

למקורות ולמתודולוגיה, חפשו "המוניטור" באתר גלובס ובאתר המרכז להעצמת האזרח: www.ceci.org.il 

כך בדקנו

המרכז להעצמת האזרח הוא ארגון חברה אזרחית הפועל למען הגברת יכולת הביצוע במגזר הציבורי וחיזוק האמון בין הממשל לאזרחים. מיזם "המוניטור" היא האמצעי המרכזי עבור מטרה זו.

"המוניטור" מבצע מעקב וניטור אחר יישום החלטות ממשלה, לאור ערכי האחריותיות ((Accountability והשקיפות ובמטרה לטייב את עבודת הממשל בישראל, להצביע על הפער שבין ההצהרה וקביעת מדיניות הממשלה לבין ביצועה בפועל. מלבד הצגת תמונת יישום עדכנית של כל סעיפי ההחלטה האופרטיביים, תחקירני המוניטור, העוברים הכשרה מקיפה, מנתחים את החסמים והמאפשרים בכל החלטה, כלומר - מה היו הסיבות והתנאים שתרמו לביצוע או אי-ביצוע סעיפי ההחלטה השונים.

התחקיר מתבצע באמצעות קריאה במקורות גלויים כגון פרוטוקולים, מאגר החקיקה, דוחות ממשלתיים, דוחות מבקר המדינה וכדומה. לאחר מיצוי המקורות הראשוני, מתבצעת פנייה אל אנשי המקצוע בממשלה, ובחלק מהמקרים נערכת היוועצות עם שחקנים רלוונטיים נוספים כגון גופי חברה אזרחית, מושאי המדיניות ועוד.

דוח המוניטור כולל התייחסות לרקע, הנסיבות והאקלים הציבורי סביב קבלת ההחלטה, הצגת סטטוס יישום סעיפיה השונים, ניתוח המאפשרים והחסמים, סיכום ואינטגרציה של המידע וכן המלצות לייעול תהליכים והסרת חסמים.

כיצד נבחרות החלטות ממשלה למעקב?

■ החלטות בנושאים חברתיים וכלכליים, הנבחרות לאחר שיח ומיפוי מול גורמי ממשל, אקדמיה וחברה אזרחית.
■ החלטות ממשלה אופרטיביות - החלטות יישומיות.
■ החלטות אסטרטגיות - תקציב גבוה או השפעה נרחבת על אזרחי ישראל.
■ החלטות ממשלה מורכבות - בעלות פוטנציאל לחסמי ביצוע בשל מעורבות מספר משרדי ממשלה, תהליך ארוך וכדומה.
■ החלטות בשלות - עברה לפחות שנה מהרגע שהתקבלו בממשלה.

אמות-מידה למדידת יישום סעיפי ההחלטה

החלטות ממשלה כוללות בתוכן סעיפים ביצועיים מסוגים שונים - שינויי חקיקה, תקצוב, הקמת וועדות, ביצוע עבודת מטה ועוד. דוח המוניטור מביא את סטטוס היישום של כל אחד מסעיפי ההחלטה - יושם, לא יושם או יושם חלקית (לדוגמה - במקרה בו תקציב הוקצה אך לא מומש).

ניתוח חסמים ומאפשרים

המרכז להעצמת האזרח ביצוע ניתוח ועיבוד נתונים של יותר מ-100 דוחות מוניטור לכדי מחקר כמותני המאפשר ראיית מאקרו על יכולת הממשלה ליישם את החלטותיה ואת התחייבויותיה לציבור. הניתוח העלה 13 מאפשרים ו-11 חסמים בדרך ליישום החלטות ממשלה. חסמים לדוגמה - היעדר לוח זמנים מחייב, קושי בביצוע התקשרויות, חוסר תיאום בין משרדי ממשלה ועוד. מאפשרים לדוגמה - צוות מתכלל, מנגנון ביקורת חיצונית, הגדרת מדדי תוצאה ועוד.

ניתוח המאפשרים והחסמים מסייע לקבל תמונת מצב רחבה מבוססת נתונים על אופן עבודת הממשלה ולהפיק המלצות כדי לבנות החלטות ממשלה ישימות ויעילות יותר למען הציבור בישראל.

למה אנחנו חורגים מהפורמט?

בימי שגרה, מדור המוניטור מבצע מעקב מדוקדק אחר יישום החלטות ממשלה - כאשר בכל פעם נבחנת החלטת ממשלה אחרת. אולם, אלה אינם ימי שגרה.

במצב חירום, זרם בלתי פוסק של ידיעות ודיווחים מסחרר אותנו, מה שפעמים רבות משאיר אותנו אבודים במרחב. מרוב עצים, אנחנו לא רואים את היער. לכן, במקום לרדת לפרטים, החלטנו במרכז להעצמת האזרח ובגלובס לעלות מעלה ולהתבונן על המצב ממעוף הציפור.

כחלק מהמאמצים שלנו לסייע בהבהרת התמונה הגדולה, בתקופה הקרובה אנחנו נרתום את המשאבים שלנו על-מנת לבצע סקירות מקיפות יותר - שמותחות את היריעה מעבר להחלטת ממשלה מסוימת. 

רבות דובר - גם במדור זה - על הקשיים הבלתי נסבלים איתם מתמודדות שכבות רחבות באוכלוסייה. אבל נדמה שבתוך העיסוק (המוצדק) בקושי הכללי, נדחקו לקרן זווית דווקא אוכלוסיות רגישות במיוחד - שאם בשגרה הן נאלצות להתמודד עם אתגרים עמוקים, הרי שטלטלה כזאת חושפת אותן למצוקות חריפות לאין שיעור.

לכן, המדור הפעם יוקדש לשלוש אוכלוסיות כאלה: אזרחים ותיקים, אנשים עם מוגבלות ועולים חדשים. האוכלוסיות הללו, מטבע הדברים, נזקקות לסיוע ממשלתי הדוק מאז פרוץ המלחמה. האם הוא מגיע? ננסה לעשות סדר.

לקריאת הדוח המלא, לחצו כאן

אזרחים ותיקים אתגר הפינוי ומשבר הסיעוד

אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל מונה, על פי הערכות מסוימות, כ-1.1 מיליון נפשות. כמובן, מדובר באוכלוסייה מגוונת מאוד שמורכבת מערב רב של קבוצות - כאשר לכל אחת מהן יש מאפיינים ייחודיים וצרכים שונים. לכן, כל מדיניות ממשלתית בנושא זה צריכה להיות דינמית ומותאמת למרכיבים השונים.

לנוכח עובדה זו, מתחדד הפער שיש בעיסוק הממשלתי בתחום: ריבוי גופים ממשלתיים והיעדר גורם מתכלל. הנקודה הזו קיבלה השבוע נופך אקטואלי משמעותי, עם ההודעה על התפטרותו של טל בסכס מתפקיד "ראש מרכז השליטה האזרחי". על הנייר, מדובר בפונקציה שאמורה לתאם בין משרדי הממשלה לצורכי העורף בזמן המלחמה - לכאורה בדיוק מה שהיינו צריכים. בפועל, במשך שלושה חודשים לא נוצקו סמכויות לתפקיד, מה שהוביל לבסוף לפרישתו של בסכס.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

הטיפול באזרחים הוותיקים ממחיש בדיוק את הבעיה שלא באה על פתרונה. האחריות לטיפול באזרחים הוותיקים מחולקת בין מספר משרדי ממשלה - שמחמת קוצר היריעה, נוכל למנות רק את חלקם: משרד הרווחה, משרד הנגב הגליל והחוסן הלאומי (שבסמכותו האגף לאזרחים ותיקים), משרד הבריאות, משרד העלייה והקליטה ומשרד הפנים. התוצאה? חוסר עקביות וחוסר יכולת לקדם פתרונות הוליסטיים לאתגר הזדקנות האוכלוסייה.

הליך פינוי האזרחים הוותיקים החל כבר ב-7 באוקטובר, כשמשרדי הממשלה השונים האחראים יזמו פינוי מהיר של קהילת האזרחים הוותיקים. משרד הרווחה פתח את בתי האבות והמוסדות השונים לקליטת האזרחים המפונים במימון מלא של המשרד. בנוסף, מנהל אזרחים ותיקים של משרד הרווחה ואגף גריאטריה במשרד הבריאות הקימו חמ"ל אחוד לתיאום בין מערכי הדיור השונים. עד כה, מעל 620 אזרחים ותיקים מפונים מהצפון והדרום קיבלו מענה דיור מותאם.

לאחר התגובה הראשונית, בתי האבות של משרד הרווחה החלו לקלוט אזרחים ותיקים מעוטף עזה והפועלו גם תוכניות סיוע לאזרחים ותיקים ביישובים שונים. במקביל ניתן מענה במוקדי התמיכה הממשלתיים. ואולם, מהשטח עלה כי דווקא ריבוי המוקדים מסרבל את השירות לאזרח - ולכן מוטב שייבחן איחודם.

חרף הפעולות האיכותיות של פינוי המוסדות ומיפוי אזרחים ותיקים וצרכיהם ברשויות המקומיות, אזרחים ותיקים שהם מרותקי בית חוו לעיתים את מורכבות המערכת הממשלתית, הקושי בתגובה בזמן אמת ואי סינכרון בין הגופים. המסקנה היא שיש הכרח שהניהול יכלול שיתוף פעולה עם גופים רבים ומתן פתרונות לאתגרים מרובים.

ומה קורה לאחר הפינוי? משרד הרווחה פתח כ-20 מוקדים ראשוניים והחל באיסוף נתונים ומידע אודות אזרחים ותיקים המתגוררים במלונות. על בסיס מידע זה הוקמו מוקדי פעילות בשיתוף עם ארגוני חברה אזרחית וארגוניים מקומיים. הפעילות נותנת מענה לצרכים השונים של אוכלוסיית הוותיקים. פריסת המוקדים התרחבה וכיום ניתן מענה ליותר מ-100 בתי מלון ברחבי הארץ.

כמו כן, זעזוע המלחמה פגש משבר מתמשך בענף הטיפול הסיעודי. לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, נכון לספטמבר 2023, ישנם כ-75,500 עובדים סיעודיים זרים בישראל, כאשר כ-14 אלף מתוכם (כ-19%) שוהים בארץ בסטטוס לא חוקי. המחסור המשמעותי בעובדי הסיעוד הזרים מוביל לפגיעה בטיפול במטופלים הסיעודיים, החרפת מצוקת בני המשפחה המטפלים ועלייה בעלויות ההעסקה.

אומנם רשות האוכלוסין יצאה בצעדים לתמרוץ עובדים זרים לעבוד בפריפריה, אך הם יחסית מינוריים: רק לפני כשבועיים היא הודיעה על אי אכיפה זמנית כלפי עובדי סיעוד זרים לא חוקיים המועסקים בסיעוד. וגם זאת, רק בתנאי שהמטופל הגיש עבורם בקשה לוועדה ההומניטרית לסיעוד להארכת רישיון עבודתם, והבקשה נדחתה וזאת החל מיום פרוץ המלחמה ועד לחודש אפריל 2024 (ובלבד שהעובדים שוהים בארץ פחות ב-13 שנים).

וכאן חייבים לדבר על נקודה כואבת במיוחד: הבדידות. בתקופת הקורונה, תופעת הבדידות החמירה משמעותית - ודרשה מענה ממשלתי. המשרד לשוויון חברתי הוביל מספר פרויקטים בנושא, אך בדיון שנערך לאחרונה בכנסת, התברר שאותם פרוייקטים ליבתיים הפסיקו לפעול עוד טרם המלחמה. זאת, בעקבות הפסקת ההתקשרויות לאחר שתחום האזרחים הותיקים עבר למשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי.

לפי סקר של האוניברסיטה העברית - שהוצג בכנסת על ידי ח"כ מירב כהן - 73% מהאזרחים הוותיקים הפסיקו את פעילות הפנאי כתוצאה מהמלחמה ו-47% אפילו לא יוצאים מהבית לסידורים בסיסיים. אם כן, השלכות המלחמה על מצבם הנפשי של האוכלוסייה הכללית ובפרט על אוכלוסיית האזרחים הוותיקים דורשים התייחסות ייחודית של הממשלה לנושא זה.

לכן, אין ספק שנדרש מיפוי צרכים יסודי. כבר בשנת 2018 הוחלט שהמשרד לשוויון חברתי יוביל את הקמת המאגר הלאומי שיספק מידע על אזרחים ותיקים. כעת, בינואר 2024, ביקשו חברי הכנסת לדעת על פעולת המאגר. ממשרד הנגב והגליל והחוסן הלאומי (אליו עבר האגף לאזרחים ותיקים), לא התקבלה תשובה - ולכן אין מידע רשמי בנוגע לטיוב מאגר המידע ולאופן בו אפשר בפועל להשתמש בו.

אנשים עם מוגבלות לממשלה אין מספיק מידע

כ-18% מאוכלוסיית ישראל הם אנשים עם מוגבלות, אם כי לא כולם מוכרים ומטופלים על ידי המדינה באופן רשמי. בשכבה זו נכללים בעלי מוגבלות פיזית, שכלית ומתמודדי נפש. מחקרים שונים מראים כי לאחר אסון או מלחמה, אוכלוסייה זו נמצאת בסיכון מוגבר להשפעות שליליות, כמו מצוקה נפשית, פגיעה במצב הבריאותי, חשיפה לאלימות וניצול, אובדן מקום מגורים, אובדן מקור הכנסה ומצוקה כלכלית.

במלחמה פונו באופן פורמלי כ-6,300 אנשים עם מוגבלות מהצפון, ביניהם למעלה מאלפיים קטינים תלמידי חינוך מיוחד וכ-5,200 אנשים עם מוגבלות מעוטף עזה, מתוכם כ-2,700 קטינים תלמידי חינוך מיוחד.

עם הגעתם של המפונים הללו למלונות, התברר כי מספר החדרים הנגישים אינו מספיק, כאשר במלונות מסוימים חלק מהחדרים המונגשים הוקצו למפונים שאינם זקוקים לכך. המענה הממשלתי לכך הגיע רק בינואר כאשר ארגון הג'וינט (בשיתוף משרדי הרווחה והבריאות) החל להפעיל את תוכנית "בתים מותאמים" המגישה סיוע בהנגשת סביבת המגורים הזמנית עבור אנשים עם מוגבלות שעברו בעקבות המלחמה למקום מגורים חלופי. כפי שהובא בהרחבה בדו"ח קודם בנושא מערכת החינוך במלחמה, היעדר מיגון במסגרות החינוך המיוחד, ממ"דים לא נגישים ומחסור באנשי צוות בא לידי ביטוי ביתר שאת באשר לילדים עם מוגבלויות.

ומה עשו עד אז? כמו שראינו שוב ושוב - לפער הזה נכנסו ארגוני החברה האזרחית (אם כי יש לציין כי חלקם מתוקצבים באופן חלקי על ידי המדינה). ארגונים אלה, כמו "נגישות ישראל", שווים" ו"אותי", היו הראשונים להציע פתרונות לאנשים עם מוגבלויות - גם למפונים "רשמיים", גם למי שהתפנה עצמאית וגם למי שנמצא בעורף ושהושפע מהמצב.

אחד החסמים המרכזיים שעומדים בפני הטיפול באנשים עם מוגבלות הוא היעדר מידע. על פי מיפוי שערכו במכון ברוקדייל, לא היו למשרדי הממשלה בזמן אמת נתונים הנוגעים לפינוי של אנשים רבים עם מוגבלויות שהתפנו עצמאית. כמו כן, מפניות שהגיעו לארגוני החברה האזרחית, עולה שלא מעט מתמודדי נפש מצאו עצמם "נופלים בין הכיסאות".

על פניו, כבר ב-2016 היה ניסיון לתת מענה לאותם אנשים. זאת, באמצעות הקמת כלי שיתוף מידע בשם "כספת נצורה". הכספת היא למעשה הליך העברת מידע לרשויות המקומיות ומטרתו סיוע לקבוצות של אנשים עם מוגבלות במצבי חירום וקביעת סדר עדיפות בטיפול בהן.

בפועל, מאז פרוץ המלחמה, 25% מהרשויות שקיבלו גישה לנתונים כלל לא הורידו את הנתונים למערכת הממוחשבת ברשות ולא עשו בהם שימוש. וגם בקרב אלה שכן, לא ברור האם השתמשו במידע המעודכן ביותר שהוזן מאז תחילת המלחמה. לדברי נציג משרד הביטחון בדיון בכנסת, אין אחידות בנתונים בהן עושות שימוש הרשויות השונות, הנתונים אינם מעודכנים וברשויות רבות קיים מחסור בכוח אדם שיכול להפיק אותם.

כעת, עומדת על הפרק הצעת תקנות שמטרתה לספק פתרונות לפערים שהזכרנו - וביניהם לשפר את האפקטיביות החלקית של "הכספת" במלחמה הנוכחית.

ולמרבה הצער, ברור לכולם שהמלחמה הנוכחית תרחיב את מעגל מתמודדי הנפש. אף שעל פי משרד הבריאות, אין כרגע הערכה בנוגע לגידול במספר מתמודדי הנפש, כבר היום קופות החולים מדווחות על עלייה של 30% באבחנות של חרדה ודיכאון ועלייה של 90% ברכישת תרופות הרגעה ללא מרשם בבתי המרקחת.

על רקע הצפי לעלייה נוספת ולנוכח המחסור המתמשך של כוח האדם, חיוני שהממשלה תיתן את הדעת לחיזוק מערך בריאות הנפש. אף שבינואר הודיע משרד הבריאות שתחום בריאות הנפש יתועדף והציג מתווה לחיזוקו בה בעת, בימים אלה ממש הוא הודיע שהוא מבקש לדחות תשלום של 700 מיליון שקלים להוסטלים למתמודדי נפש בטענה כי אין לו מקור תקציבי לכך. זאת למרות שההוסטלים הודיעו שדחייה נוספת תביא לקריסתם הכלכלית ולפגיעה במטופלים.

באשר לאנשים עם מוגבלות פיזית או שכלית, במסגרת התקציב לשנת 2024, צפוי מינהל מוגבלויות במשרד הרווחה לקבל תוספת של 430 מיליון שקלים לפיתוח והרחבה של שירותים בקהילה לאנשים עם מוגבלות. ואולם, מדובר בסכום נמוך יותר לעומת 476 מיליון השקלים שהיו אמורים להיות מוקצה לכך על פי התקציב המקורי ל-2024 שאושר במאי 2023.

עולים חדשים יוזמה ממשלתית זריזה

אתגרים רבים עומדים בפני עולים חדשים ביומיום, ביניהם היעדר שליטה בשפה, מערכת קשרים ותמיכה מצומצמת, פערים תרבותיים וקשיים תעסוקתיים וכלכליים. אך טבעי שמצבי חירום כמו מלחמה, ישפיעו עליהם באופן ניכר ועל כן נדרשת המדינה לספק להם מענים ייחודיים ומותאמים.

ואכן, ניכר שכמעט מהרגע הראשון למלחמה, משרד העלייה והקליטה התבלט בפעולות זריזות ובלקיחת אחריות מלאה על אוכלוסיית העולים שבטיפולו. המשרד ידע לדאוג באופן ישיר לפינוי מיידי של מרכז דיור מוגן לעולים בשדרות ומרכזי קליטה בקווי העימות אל מלונות קולטים. העולים, שחלקם הגיעו ארצה רק חודשים ספורים לפני המלחמה, המשיכו בלימודי העברית שלהם במלונות וקיבלו שירותים סוציאליים, פסיכולוגיים ורפואיים.

המרכז להעצמת האזרח הלך לבדוק כיצד זה נראה בשטח. משיחה עם קהילת האזרחים הוותיקים בשדרות שפונתה ממקבץ הדיור של משרד העלייה והקליטה, עולה כי עוד ב-7 באוקטובר, הם פונו משרדות לבתי מלון בנתניה. הקהילה מעידה שתושייתה של אם הבית הובילה לפינוי מהיר של הקהילה, והידע המקצועי שאיפשר תגובה מהירה של הנהלת משרד העלייה והקליטה.

המצב מורכב יותר בכל מה שקשור לעולים שחיים בקהילה - שחלקם התפנו באופן עצמאי. בשל חוסר שיתוף הנתונים בין גורמי הממשל השונים שהיו מעורבים בפינוי, למעשה, למשרד הקליטה לא היה מידע לאן הם פונו. בשל כך, הוקמה במשרד (בסיוע מערך הדיגיטל) מערכת ניהול ידע שמאפשרת לתכלל את הנתונים על כלל פניות החירום של העולים בתקופת המלחמה - ולוודא שאכן ניתן מענה הולם.

בנוסף, הוקמה מנהלת ייעודית של משרד הבריאות ומשרד העלייה והקליטה האמונה על עלייה של רופאים ובעלי מקצועות בריאות נוספים הנדרשים בארץ ועל הגעת רופאים מתנדבים. אולם, נראה שההצלחה היא חלקית ביותר, שכן לא נוספו תקני התמחות נדרשים - מה שהעמיד את זמן ההמתנה להם על 20 חודשים.

והאם בסופו של דבר, יש עלייה בעלייה? על פי נתוני הסוכנות היהודית מתחילת ינואר 2024, התשובה היא חיובית. מאז פרוץ המלחמה, חל גידול משמעותי במספר תיקי העלייה שנפתחו במדינות כמו צרפת (עלייה של 380%), צפון אמריקה (עלייה של 94%) ועוד.

היות שצפויים לעלות ארצה אקדמאים רבים שיכולים לחזק את כלכלת ישראל, ראוי לבחון כבר כעת האם המשאבים שמעמידה הממשלה למשרד העליה והקליטה מספיקים לשם כך. למעשה, הפעילות "השגרתית" והבסיסית עבור העולים (כמו לימודי עברית באולפן), מתוקצבת כיום בחסר משמעותי בבסיס התקציב, מה שמקשה על עבודת התכנון וההיערכות של המשרד ופוגע בשירותים שמקבלים העולים ובתהליך קליטתם.

אז מה עושים? המלצות המרכז להעצמת האזרח:

מאגרי מידע: יצירת מערכת אחודה למיפוי האזרחים המפונים בזמן אמת וחיזוק מאגר הנתונים "כספת נצורה" שמכיל מידע על נתמכי סיוע ממשלתי. בנוסף, יש לפעול לאיתור אקטיבי של אזרחים המשתייכים לאוכלוסיות מיוחדות בשעת חירום.

הנגשת דיור: יצירת מאגר פתרונות דיור חלופי מונגשים המותאמים לאזרחים עם מוגבלות ולאזרחים ותיקים.

תמיכה בחברה האזרחית: יש להסדיר באופן מיידי את תקציבי התמיכה בעמותות והארגונים המספקים את הסיוע לאוכלוסיות המיוחדות.

תיאום בין-משרדי: כדי לסנכרן את העבודה הממשלתית, יש צורך להקים גוף מטה שיתכלל את הפעילות ולהקים מחדש את קבינט הזיקנה.

הסרת חסמים: נדרש להסיר חסמים בירוקרטיים שמקשים על הכרה בהכשרה מקצועית של רופאים עולים ואנשי מקצוע נדרשים נוספים.

חיזוק משרד העלייה והקליטה: יש להגדיל את תקצוב הבסיס של משרד העלייה והקליטה על מנת לאפשר מתן שירותים וקליטה מיטיבית לאור העלייה הצפויה בכמות העולים.

אגף אזרחים ותיקים: לאחר התפטרות השר שיקלי מהמשרד לשוויון חברתי, הוחלט להחזיר למשרד את האגף לאזרחים ותיקים, אף שרק לאחרונה הושקעה עבודה רבה בהעברת האגף מאותו משרד לשוויון חברתי למשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. על המשרד לשוויון חברתי להיערך ולהכין את התשתית המתאימה לקליטת היחידה, להחזיר את הפרויקטים הפועלים ומיצוב האגף מחדש כמוביל מדיניות הזיקנה.