בעיטת קרן

אני, שחקן נשמה במגרש של תעשיית ההייטק, בועט עתה את בעיטת הסיום האחרונה - ונפרד

עובדי הייטק הישראלי מהווים כ-10% מכוח העבודה בישראל ואחראים ל-50% מהיצוא - אבל האינטרסים של הענף אינם מיוצגים בכנסת • מי יהיה הפוליטיקאי שירים את הכפפה ויטפל בשלושה נושאים בוערים לשימור ההייטק כמנוע צמיחה ולקידומו?

בשנת 2018 קמו בסין 97 חדי-קרן חדשים (חברות ששוויין מעל למיליארד דולר) - חברת ענק אחת מדי 3.8 ימים • הסינים נשענים על שוק צרכנים עצום - אז האם בישראל יש לנו בכלל סיכוי מולם ומול שאר העולם?

פייסבוק הודיעה כי תאפשר לדווח על בעיות ועל נושאים בוערים, והאלגוריתמים ידאגו להעביר את הדיווחים לגורמים הנכונים - רשויות, מארגני הפגנות וכו' • אך נראה כי לחברה אין כוונה לבדוק את אמיתות הפוסטים, וניתן יהיה לנצלם כדי להפיץ בקלות רבה יותר פייק ניוז

חברות ענק זרות שנכנסות לישראל אינן מאיימות על סטארט־אפים קטנים מקומיים, למרות תנאי השכר התחרותיים שהן מציעות לעובדיהן • הפתרון למחסור בעובדים צריך להיות יצירתי

האוזניות הוותיקות, שאיננו מקדישים להן תשומת-לב, משפרות את איכות חיינו: הן מאפשרות להתנתק מהיומיום ובעיקר מכפילות את היכולת לנצל את זמננו

תעשיית ההייטק מספקת תמונות ניצחון יפות בכל אקזיט • דבר אחד חסר בהן: עובדים ועובדות בני העדה האתיופית, בפרט בעמדות מפתח • דעה

ההצלחות של צ'ק פוינט, ווייז ומובילאיי והפיכתה של ישראל למעצמת הייטק, נולדו מתוך אומץ, חוצפה ויוזמה - תכונות שאחראיות גם לכשלונות ולחברות שנסגרו

השימוע של מנכ"ל גוגל בפני הקונגרס האמריקאי ו"חוק הפורנו" של ח"כ מיקי זוהר מוכיחים שפוליטיקאים עושים כותרות מההייטק, בלי שיבינו את מאפייניו

בעשור האחרון תעשיית ההייטק התגברה על המשבר הכלכלי העולמי, והשקעות ההון-סיכון צמחו באופן עקבי - אך הסימנים מעידים: המשבר בפתח