סלייס | דעה

פרשת חברת הגמל סלייס מזכירה שיש תובענות ייצוגיות חשובות

המקרה של סלייס מלמד באופן מובהק שגם באסדרה עתידית, מאוד לא כדאי לשפוך את התינוק עם המים • תובענות ייצוגיות הן כלי של אכיפה פרטית, שבמסגרתו אזרחים יכולים לפעול במקומות שיש בהם ריק, או כאשר הרגולטור זקוק לדחיפה על-מנת לפעול

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון; אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה; רו"ח אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי
עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון; אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה; רו"ח אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

פרשת חברת הגמל סלייס מסרבת לגווע, והמשטרה גם היא בתמונה. עוד קודם לכן מונה מנהל מורשה לחברה, רו"ח אפי סנדרוב, וכן הוגשה בקשה תקדימית מטעמו להקפאת הליכים. הטיפול של רשות שוק ההון בחברה, שהפך אינטנסיבי בחודשים האחרונים, מחייב הפניית זרקור לגורם שהאיץ אותו מאוד ואשר נחבט חדשות לבקרים, גם בעיתון זה - תובענה ייצוגית.

הסוף למסחרה? משרד המשפטים מקדם חוק שמבקש לטלטל את מוסד התובענות הייצוגיות 
אלפי תביעות נגד עסקים: הכירו את שיטת מצליח של עורכי הדין
הפרשה שחושפת את הסיכונים של חיסכון בקופות גמל בניהול אישי

באוגוסט האחרון הגישו שני עורכי דין, ד"ר עדיאל זימרן ונימרוד אליהו לוי, בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד סלייס, בשמה של רונית אביב. בבקשה נטען כי אביב הייתה זקוקה להלוואה בת 100 אלף שקל, וכי זו ניתנה לה על-ידי סלייס כנגד ניוד הכספים שצברה בגמל ובפנסיה שלה, בהיקף של מאות אלפי שקלים. בקשת האישור הייתה מפורטת מאוד, כללה מסמכים רבים וחשפה הרבה: הן ביחס לדפוסי ההתנהלות של סלייס והן ביחס לתלונות שהוגשו לרשות עוד ב-2022.

מעבר לכך, ההבאה של העניין בפני בית המשפט (במקרה הזה בית הדין האזורי לעבודה) חייבה את רשות ההון להגיב, גם בכתובים, בקבועי הזמן של הליכי ליטיגציה. כך, חודשים לאחר הגשת בקשת האישור הודיעה הרשות כי היא ממנה מנהל מורשה, והחברה ביקשה עיכוב הליכים בהתאם לכך.

עמדת רשות שוק ההון, כפי שהובאה גם כאן, היא שההליך הייצוגי לא הביא לשינוי. כלשונה, אז: "הרשות פעלה בעניינה של סלייס זמן רב לפני פתיחת ההליך הייצוגי בהתאם לסמכותה ותפקידיה. מטבע הדברים, הרשות אינה מתייחסת לתלונות ספציפיות אשר הוגשו אליה".

לא לשפוך את התינוק עם המים

ואולם בהחלטה שסיימה את ההליך בהסתלקות מתוגמלת, כתב השופט דורי ספיבק: "לדעתי אומנם סביר להניח כי הרשות הייתה ממנה מנהל מורשה גם ללא הוגשה בקשת האישור". יחד עם זאת, הוא העריך כי לבקשה הייתה "תרומה לא מבוטלת לתהליך הביקורת של הרשות, שהוביל למינוי הממונה". כן צוין כי אף לעמדתה של הרשות הושקעה בבקשת האישור "עבודה רבה הן על-ידי המבקשת והן על-ידי באי-כוחה, בכוונות טובות ובאופן שאין להקל בו ראש".

אכן, כפי שמלמדים גם נתוני הצוות הבין-משרדי בהובלת משרד המשפטים אשר בחן את יעילותן של תובענות ייצוגיות, הן מנוצלות לא אחת לרעה. ההבנה הזו, שפורסמה גם כאן לאחרונה, היא גם זו שעומדת בבסיסו של תיקון החקיקה החדש שמוצע במשרד.

ואולם המקרה של סלייס מלמד באופן מובהק כי גם באסדרה עתידית, מאוד לא כדאי לשפוך את התינוק עם המים. תובענות ייצוגיות הן כלי של אכיפה פרטית, שבמסגרתו אזרחים יכולים לפעול במקומות שיש בהם ריק, או כאשר הרגולטור מבין שישנה בעיה, אך זקוק לדחיפה על-מנת לפעול. זה נכון לקופות גמל כמו שזה נכון לביטוחי מנהלים, למפעלים מזהמים ולקרטלים.

הוא מלמד גם שהתבוננות רק בשאלה אם תיק מסוים הסתיים בפסק דין, לא מספרת הרבה פעמים את כל הסיפור שקורה הרבה פעמים מאחורי הקלעים בעקבות הגשה של הליך לבית המשפט. וזה לא קורה רק בייצוגיות. מבט להרבה מן העתירות שנמחקות בסופו של יום, כאשר ברקע יש שינוי בעמדה או בהתנהלות של המדינה, מגלה דפוס דומה: פנייה לבית משפט יכולה לייצר אפקט גם אם היא לא נכנסת לסילבוס של הפקולטות למשפטים.