לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

המבוי הסתום במשא-ומתן עם חמאס לשחרור החטופים הוביל לכך שישראל נערכת לתמרון ברפיח, תוך גיבוי אמריקאי. הקבינט אף יתכנס בנושא היום (ה'), כשהכניסה של צה"ל לשטח האחרון ברצועת עזה שבו חמאס עדיין שולט באופן מוחלט נראית כמו שאלה של ימים.

מה מאפיין את רפיח, מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור ארגון הטרור, ואיך הוא ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? גלובס עושה סדר. 

● "וול סטריט ג'ורנל": כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח
● "מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

מה קורה ברפיח?

העיר הדרומית ביותר ברצועת עזה מכילה כיום כ־1.3 מיליון פלסטינים, שעקרו אליה מאז החלה הלחימה. לפני כן התגוררו בה כ־300 אלף איש. בנוסף, לצד מעבר כרם שלום עוברות במעבר רפיח כ־170 משאיות סיוע מדי יום לתוך רצועת עזה. טרם המלחמה נכנסו לרצועה כ־500 משאיות עם סחורות, וכ־100 משאיות סיוע מדי יום.

עוד בטרם המלחמה, רפיח התאפיינה בצפיפות אוכלוסין גבוהה, שיעור אבטלה גבוה, מצוקת דיור וקשיים באספקת מים. בשל הצפיפות הרבה באזור, התושבים היו בונים קומות נוספות לבתיהם כדי לתת מענה לגידול באוכלוסייה - אך ללא תכנון הנדסי אלמנטרי.

מה המשמעות של רפיח עבור חמאס?

המפתח לפעילות הכלכלית של ארגון הטרור חמאס נמצא ברפיח, כשהעיר מהווה מוקד תנועת המזומנים בציר ההברחה דרך סיני. "המעבר מתחת לרפיח הוא חשוב מאוד להחייאת או לשמירת הכלכלה של חמאס", אומר לגלובס ד"ר עידו זלקוביץ', ראש התוכנית ללימודי מזרח התיכון באקדמית עמק יזרעאל וחוקר בקתדרת חייקין.

"דרך המנהרות מתחת לרפיח לא עוברים רק אמצעי לחימה, אלא גם כספים רבים, מוצרי טובין, אפילו רכבים ובעלי חיים. המיקום הגאוגרפי של רפיח, והיותה השער של רצועת עזה לעולם, הופך אותה לאחד המוקדים החשובים והאסטרטגיים עבור חמאס. ללא שליטה ברפיח - צינור החמצן של חמאס לעולם החיצון, שנשען על תעשיות ההברחות, נגדע".

במצרים פעלו ב־2015 נגד המנהרות בגבול סיני־רצועת עזה, כאשר הציפו אותן במים. בתקופה האחרונה מצרים ביצרה את גדר הגבול, במטרה למנוע מאזרחים עזתים להיכנס לתוך סיני. מנגד, קהיר לא פועלת למיגור מנהרות העברת הסחורות, אף שבממשלה המצרית מודעים אליהן היטב.

מה מאפיין את רפיח?

"רפיח היא אזור שבטי, ומבחינת כלכלת המנהרות - זו נשלטת על־ידי חמאס וחמולות מהאזור", מסביר ד"ר זלקוביץ'. האוכלוסייה ברפיח מתאפיינת בחמולות, ששומרות על קשר מסחרי עם חמאס. במשך שנים דואג ארגון הטרור להזין את ראשי החמולות בתמלוגים, על־מנת למנוע מהאוכלוסייה באזור להתקומם נגדו.

הלכה למעשה, חמאס והחמולות מתחלקים בהכנסות שנובעות מהמנהרות מסיני. בפעילות ההברחות נוטלים חלק אנשי החמולות, גם אם אינם אנשי חמאס. אלה עושים את זה מאינטרס כלכלי ותו לא.

מי מנהל את הכסף שזורם לעזה כיום?

לדברי ד"ר זלקוביץ', "הסחורות שנכנסות במסגרת הסיוע ההומניטרי נקלטות על־ידי אונר"א - וכפי שלמדנו היא נשלטת על־ידי חמאס. במקומות שצה"ל לא נכנס או יוצא, מי שנוטל אחריות זה אנשי מנגנוני הממשלה של עזה - ואלה חמאס.

"חמאס בנה מנגנוני שליטה משלו אחרי שהשתלט על משרדי הממשלה של הרשות הפלסטינית ברצועה. ועדיין, המשרדים הללו אמונים על חיי היום־יום. כל עוד לא נכנסו אליהם אנשי הרשות הפלסטינית, ניתן לומר שלחמאס עדיין יש יכולת שליטה אזרחיות - גם אם הן מוגבלות. לישראל כרגע אין רצון למוטט את משרדי הממשלה, משום שהיא לא רוצה לקחת שליטה ישירה על חיי היום־יום ברצועה".

מהיכן חמאס מגייס כספים לפעילותו?

ארגון הטרור הפלסטיני יצר לעצמו רשת ענפה של מקורות מימון שונים, שכוללת בתוכה סיוע מדינתי דרך ידידות כמו איראן וטורקיה. לצד זאת, כדי לעקוף סנקציות ולמנוע החרמות של כספים, חמאס מתפעל מערך נכסים ענף עם מוקד בטורקיה, רשת בינלאומית של ארגוני צדקה ושימוש במטבעות קריפטוגרפיים.

כמה גדול התקציב של חמאס בעזה?

לפי הערכות, חמאס העביר מדי שנה, לכל הפחות, מיליארד דולר אל רצועת עזה. לצורך ההשוואה, זה שווה לתקציבה השנתי של סומליה, מדינה עם היקף אוכלוסייה שגדול פי שבעה מזה של רצועת עזה.

האם חמאס ממשיך להשתמש בקריפטו בהיקפים גדולים?

כנראה שלא. לאחר מבצע "שומר החומות" ב־2021 קיבלו חמאס כ־400 אלף דולר בקריפטו, וכעת לא כך הם פני הדברים. זאת, בעקבות פעילות רחבה של ישראל לניטור וסיכול כ־190 העברות קריפטו בין דצמבר 2021 לאפריל 2023. לפי חברת חוקרי הבלוקצ'יין TRM, היקף הלכידות הישראליות עומד על עשרות מיליוני דולרים רק מקריפטו.

מה היקף המימון האיראני לחמאס?

מזכירות המדינה האמריקאית העריכה בעבר כי איראן מעבירה לחמאס 100 מיליון דולר מדי שנה, אבל יש גם המעריכים את הסיוע בפי שניים. ההעברות הללו לא מתבצעות באופן ישיר, אלא לעתים קרובות דרך חברות־קש במדינה שלישית.

מה היקף הנכסים שבידי חמאס?

לפי הערכת מזכירות האוצר האמריקאית, חמאס מנהל מערך נכסים בשווי כחצי מיליארד דולר במדינות כמו ערב הסעודית, איחוד האמירויות וסודאן, אך במיוחד בטורקיה. באיסטנבול ישנו מלון היוקרה AG פלאזה, אשר 75% מהחברה שפיתחה אותו הייתה בבעלות אנשים שקשורים לחמאס. לצד זאת, ארגון הטרור משמש כבעלים בפועל של קניונים ומכרות במדינות שונות.

כלי משמעותי נוסף בהעברת הכספים לפעילי הטרור של חמאס הוא חלפני כספים. כבר בשנת 2019 הושתו סנקציות על רשת חלפני הכספים רדין, שמפעילה סניפים באיסטנבול ובגזיאנטפ שבטורקיה. בה־בעת סומנו שני אזרחים עיראקים, אסמעיל טאש ומרואן א־ראווי, כדמויות מפתח בפעילות הזו עבור חמאס.

מי מנהל את המערך הפיננסי הגלובלי של חמאס?

בדומה ליחיא סינוואר, בעסקת שליט ב־2011 שוחרר גם זאהר ג'בארין בן ה־55. כיום הוא מנהל למעשה את כל תחום החברות והתרומות של ארגון הטרור. ג'בארין מנהל את כל רשת המימון הבינלאומית הסבוכה מאיסטנבול, ללא הפרעה מהממשל הטורקי, שתחת רג'פ טאיפ ארדואן מאפשר להם להשתמש בבנקים.

"ג'בארין הוא מהאחראים על התיק הפיננסי", מציין ד"ר זלקוביץ', "אבל אני מניח שגם להנהגה הבכירה בראשות חאלד משעל ואסמעיל הנייה יש נגישות לנושא".