גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להגיע לים התיכון, זה מה שהם תמיד רצו

ניחושים על מצב הדעת האיראני: האם רגשי עליונות אתנית בני 2,500 שנה משתפים פעולה עם משיחיות אסלאמית?

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר. בשבוע שעבר בטהרן / צילום: Associated Press
עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר. בשבוע שעבר בטהרן / צילום: Associated Press

אכן, זו הייתה הפעם הראשונה מאז ומעולם שבה יהודים ופרסים/איראנים התייצבו אלה מול אלה בשדה הקרב.

לא ברור כלל שלחיווי הזה יש איזושהי משמעות מחוץ לעולם של מיתוסים ושל סנטימנטים. על מה בעצם אנחנו מדברים? על כורש משיח ה', לפני כמעט 2,500 שנה? על האוטונומיה שפרס הואילה להעניק ל'פחוות יהוד'? או אפילו על רגעי החסד של הכיבוש הפרסי החטוף בארץ ישראל על סף העידן המוסלמי?

פרשנות | "להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי"
פרשנות | קשה להיות דיפלומט ישראלי כשהסירנות מייבבות, אך צריך לשקול איך להגיב
יואב קרני, פרשנות | יחסי ארה"ב-ישראל נמצאים ב"שריפה מבוקרת", העלולה לצאת מכלל שליטה

כן, אפשר להבין. הפרסים אפשרו את הבית השני, והיו מוכנים להעניק בית שלישי, בתחילת המאה השביעית. צבא יהודי הסתער אז עם צבא פרסי על חומות ירושלים, וחילץ אותה מידי הקיסרות הביזנטית. לפי הרקורד ההיסטורי, היהודים שחטו אלפי נוצרים ברחובות ירושלים, וזמן מה הפרסים עמדו מנגד.

על סף הרפובליקה האסלאמית יהודים רחשו חיבה לשאה האחרון. אבל את החיבה הזאת מוטב להבין בקונטקסט של תמיכת המעמד הבינוני הגבוה בכתר. המוני איראן שנאו את השאה, יהיו הניסיונות לשכתב את ההיסטוריה אשר יהיו.

נוכחותם טימאה את העיר

פרסים ויהודים חדלו לאהוב אלה את אלה הרבה לפני בוא הציונים. השתלטות הדוקטרינה השיעית על איראן, במאה ה־16, הביאה איתה משטר אפליה נגד היהודים, שחמור ממנו לא נראה בימים ההם בארצות האסלאם. בוז והשפלה היו נחלתם, ועצם המגע איתם זיהם את הנוגע המוסלמי. באמצע המאה ה־17 כל יהודי אספהאן, הבירה האימפריאלית, גורשו מפני שנוכחותם טימאה את העיר.

הנוסע היהודי הידוע בכינוי בנימין השני דיווח באמצע המאה ה־19 כי יהודי, כל אימת שנכנס לרחוב מוסלמי, היה נרגם מיד באבנים. נאסר על היהודים לצאת מבתיהם בזמן גשם, שמא תישטף הזוהמה מגופם ותטנף את רגלי המוסלמים. עוברים ושבים היו יורקים בפני היהודים. רשימת הגזרות הייתה ארוכה ומבהילה, כולל עונש של 40 מלקות ליהודי עני שאין ידו משגת לשלם קנס. אם הוא היה פולט אנקת כאב יחידה במהלך ההלקאה, הספירה הייתה מתחילה מחדש.

המדינאי הבריטי המפורסם, ג'ורג' קרזון (Curzon), לימים לורד קרזון, שסייר בכל רחבי פרס בסוף המאה ה־19, כתב כי "תכף להתפרצותה של שנאה קנאית כלשהי, היהודים הם הקורבנות הראשונים. ידו של כל אדם מורמת נגדם; ואבוי ליהודי ביש־המזל הנתקל באספסוף פרסי".

אכן, ניגוד ברור למצב היהודים בקיסרות העות'מאנית, שפתחה את שעריה בפני מגורשי ספרד בסוף המאה ה־15. היהודים היו אמנם אזרחים מסוג ב', על פי תקנות האסלאם, אבל לא סבלו רדיפות וגזרות, לא הוגבלו לגטאות, והתערו בחברה העות'מאנית.

בשעה שהתנכלות ליהודים בארצות ערב מיוחסת מפעם לפעם לעליית הציונות, ההתנכלות בפרס/איראן לא נגעה כלל לעולם החיצון. היא ייצגה איבה תיאולוגית. האסלאם שבשמו דיברה הוא בדיוק זה השולט באיראן כיום, אם כי אין הוא האסלאם שנכפה עליה במקור, בשנת 636, כאשר צבא האימפריה הזורוסטריאנית נפל שדוד מתחת לפרסות סוסיהם של פרשי ערב.

ישראל במשוואה הביזנטינית?

ב-40 השנים האחרונות ניתן ממד של גיאופוליטיקה לסלידה התיאולוגית מפני היהודים. מדינת היהודים היא העומדת בין הגלגול הנוכחי של האימפריה הפרסית לבין 'ייעודה המוצהר' (אם מותר לשאול מליצה מפורסמת על רישיון ההתפשטות שארה"ב נטלה לעצמה בתחילת המאה ה-19).

כאשר פרס עמדה בשיא כוחה, פעמיים בתוך אלף שנה, היא התייצבה על שפת הים התיכון. במאה השביעית, כאשר כבשה את ארץ ישראל, היא התחילה הכנות לשקם את נמל קיסריה, במסגרת מאבק קוסמי נגד הקיסרות הביזנטית. אגב, הקיסר הביזנטי חשב את מאבקו בפרסים הזורוסטריאנים של הזמן ההוא למלחמת קודש, ולאחר ניצחונו החזיר בגאווה את הצלב אל ירושלים לשש שנים חטופות. הפרסים חשבו בדיוק אותו הדבר על הביזנטים. כבר אז, או בעצם הרבה קודם, מדינות פרסיות רצו להפיץ את העדפותיהן התיאולוגיות מעבר לגבולן, ועשו כן בזרוע נטויה.

האם ישראל ממלאת את תפקיד הביזנטים במשוואה האיראנית של ימינו? אינני יודע אם מישהו באיראן משתמש באנלוגיה הזאת, ואני מקווה שידעני איראן גדולים ממני יוכלו להשיב על השאלה. אפשר רק לנחש את המידה שבה לאומנות אימפריאלית ממלאת תפקיד כלשהו בעיצוב השקפות עולם איראניות בנות-זמננו. כבר ראינו מהפכות משיחיות קוסמיות מוותרות על טוהר המידות הרעיוניות של מחולליהן, ומאמצות את שאיפות העליונות האתנית שקדמו להן, למשל ברוסיה ובסין הקומוניסטיות.

הטהרנים שבין כוהני הדת האיראניים רצו להתגרש לחלוטין מן העבר הלא־מוסלמי. הם הציעו למשל לגלח את הריסות פרספוליס, בירתו העתיקה של כורש, ולהקים עליהן מחראה ציבורית. זה לא קרה. הרפובליקה האסלאמית מפרסמת את עתיקותיה, משאילה אותן למוזיאונים ידידותיים (ידיעה ארוכה על תערוכה עתיקות פרס במוזיאון בשנגחאי הופיעה ב"טהרן טיימס" בבוקר ההתקפה על ישראל), מעודדת תיירות, אבל רק עד גבול מסוים, ולא במידה שתרמוז על עליונות העבר הלא־מוסלמי.

ב־20 השנים הראשונות של ברית המועצות העבר האימפריאלי הוקע ונמחק. צורכי המאבק בהיטלר החזירו את הגיבורים המוקעים, לפחות באופן סלקטיבי, אל כיכרות הערים ואל אקרני הקולנוע. יהיה מעניין לראות אם צרכיה של מלחמת התפשטות איראנית יחזירו את רוחותיהם של כורש, של חוסרו ושל נאדר שאה, בייחוד אם המשטר יחפש נתיב אל ליבם של אלה מנתיניו המחכים בקוצר רוח להתמוטטותו.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.

עוד כתבות

העצרת הכללית של האו''ם / צילום: Reuters, Eric Thayer

האו"ם אישר חברות לרשות הפלסטינית בארגון


הרשות הפלסטינית למעשה תקבל הכרה דה-פקטו - בלי להיקרא "מדינה" • החברות באו"ם תעניק לרשות זכויות שיבטיחו השתתפות מלאה בפעילות העצרת הכללית • הפלסטינים נכשלו עד כה בעקבות הווטו האמריקני, ועל כן הם לא קיבלו את הזכויות המלאות בדומה לשל מדינות-חברות • ארדן: "נותנים זכויות למדינת טרור עתידית של חמאס"

קיבוץ בארי אחרי הטבח. ''לתעד כשאנחנו עדיין בתוך האירוע'' / צילום: מיטל שטדלר

"יש ערך לכל חומר שנאסף, גם לעדויות ממצלמות הגוף של מחבלי הנוח'בה"

ד"ר רוני מיקל־אריאלי, היסטוריונית שמתמחה בשואה וברצח עם, הבינה היטב את חשיבות התיעוד מיד לאחר 7 באוקטובר, והביאה להקמת הפורום למובילי יוזמות תיעוד במלחמה ● לדבריה "מכחישים יהיו, לא משנה מה נעשה. התיעוד יאפשר לספר את הסיפור שלנו"

אילוסטרציה: shutterstock

תיקון החוק שמפלה לטובה יורשי דירה בפרויקטים של פינוי בינוי

המחוקק החליט להבחין בין שותפים "רגילים" בדירה לבין בעלים אשר ירשו במשותף דירה ● כך ההבחנה משפיעה על תמורות בהתחדשות עירונית

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

חדשות טובות לענף הבנייה: טורקיה אישרה לחדש אספקות לישראל

בזמן שבישראל משרד החוץ ומשרד הכלכלה פועלים בקדחתנות בימים האחרונים כדי להפסיק את התלות הישראלית ביבוא מטורקיה גם בטווח הארוך, משרד המסחר הטורקי שלח מכתבים למפעלים בענף הבניין המקומי ועדכן אותם על אישור זמני לחדש את האספקות לישראל

קמפיין טורנדו

האם הצופים עדיין זוכרים מי הייתה הפרזנטורית הקודמת של טורנדו?

הנוכחות הגבוהה של מותג המזגנים על המסך הופכת את הפרסומת בכיכובה של נעמי לבוב לאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● המפרסם שהשקיע את הסכום הגבוה ביותר, זה השבוע השני, הוא free TV כ–1.4 מיליון שקל

שיגור מיירט חץ 3 / צילום: דוברות משרד הביטחון

הרכיבים המזויפים במטוסים, והטילים היקרים שגורמים מבוכה לארה״ב

לגלובס נודע כי החברה הביטחונית הממשלתית תומר מגייסת 60 עובדים חדשים, אלביט עם הזמנה ראשונה למערכות מרגמה, בריטניה שוקלת להיכנס לתוכנית מערך ההגנה האירופית, טורקיה מנסה לרכוש מטוסי קרב ממקורות רבים, ובכיר גרמני קורא להגדלה משמעותית של תקציב הביטחון ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

זהבה נבט תושבת קריית טבעון, הקימה בתחילת הקורונה מיזם הצלת מזון בעיר / צילום: דנית כהן

כשיוקר המחיה מכביד, יש מי שמנסים להציל אוכל וכסף מפח האשפה

במציאות בה גלי עליות מחירים לא מפסיקים להגיע, אחת הדרכים לחסוך אלפי שקלים בשנה היא להפסיק לבזבז מזון ● כשליש מהמזון שמיוצר בישראל, בשווי של מיליארדי שקלים, יורד לטמיון, כאשר מחצית ממנו בר הצלה ● אלה המיזמים החברתיים שבחרו למזער את הבזבוז, לעזור לקהילה ולכדור הארץ ולסחוף את הציבור

ברוכים הבאים

להתעורר מול חיזבאללה: הכפר הבדואי שתושביו לא מוכנים לנטוש

בתחילת המלחמה פונו אנשי ערב אל-עראמשה מבתיהם, אך הקשיים הכלכליים והמנטליים גרמו להם לחזור לכפר, הסמוך לגבול לבנון ● הפחד אמנם קיים, אך מבחינתם אין אפשרות אחרת: "הגענו למצב שבו למשפחות אין כסף לקנות גלידה לילדים שלהן. כמה אפשר לשבת במלון?"

לוחמי צה''ל ברצועת עזה, השבוע

הותר לפרסום: ארבעה לוחמים נפלו בקרבות ברצועת עזה, ארבעה נוספים נפצעו קשה

באותו אירוע שבו נפלו הלוחמים, נפצעו קשה קצין ולוחם. בדרום הרצועה נפצעו קשה שני לוחמים נוספים • בקבינט המלחמה והקבינט המורחב אישרו פה אחד: צה"ל יעמיק את הפעולה ברפיח • אזעקות הופעלו בבאר שבע ובגליל • זוהתה נפילה בבאר שבע, נזק נגרם לבית • עדכונים בולטים

עדן גולן בחצי גמר האירוויזיון, אמש / צילום: Associated Press, Martin Meissner

יותר מנועה קירל ונטע ברזילי: עדן גולן שוברת שיאי רייטינג עבור תאגיד השידור הציבורי

עדן גולן לא רק הצליחה לתת מופע מרשים - אלא גם לשבור שיאי רייטינג לתאגיד השידור הציבורי ● משדר חצי גמר אירוויזיון אמש רשם לתאגיד השידור הציבורי 25.9 נקודות רייטינג - יותר מהמשדרים של 2023 ו-2018, אז התחרו נטע ברזילי ונועה קירל ● האם התאגיד יצליח לשמר את הצופים החדשים?

תע''ש רמת השרון / צילום: תמר מצפי

התוצאה המפתיעה והמטרידה של מחדל החימושים: תידחה בנייתן של 36 אלף דירות במרכז

הממשלה מקדמת בימים אלה החלטה לדחיית פינוי מפעל תע"ש רמת השרון, בשל "המאמץ המלחמתי", כך נודע לגלובס ● זוהי הודאה של מערכת הביטחון בכישלון לתכנן לטווח רחוק ובמחדל חימושים שפוגע כעת גם בשוק הדיור

חיילים וחיילות בצבא ברזיל, אפריל 2023 / צילום: ap, Eraldo Peres

בגלל מכתב מחאה? ברזיל משהה עסקה בשווי 145 מיליון דולר עם אלביט

לפי התקשורת המקומית בברזיל, הצבא במדינה החליט על השהיית רכישת 36 תותחי אטמוס מתוצרת אלביט ● המטרה מאחורי הצעד, על פי הדיווחים, היא להצדיק את ההחלטה לבחור באלביט בתור הזוכה במכרז ● סביר להניח כי מכתב מחאה עליו חתמו דמויות ציבוריות ברזילאיות, אמנים ופעילי זכויות אדם, תרם לעיכוב בעסקה

איילת אבו חלא / צילום: יח''צ

המנהלת שנוסעת בכל יום שעתיים לעבודה, תחת אש: "רצות מחשבות - מה יקרה אם ייפול עליי משהו"

"מאז 7 באוקטובר האנשים כאן יותר מגובשים ומאוחדים. עובדים, אוכלים וחיים יחד. יש מטחים כבדים וזה תופס אותנו באמצע שגרת העבודה, אבל מג'נגלים" ● שיחה קצרה עם איילת אבו חלא, מנהלת משאבי האנוש של מפעל תנובה גליל בקריית שמונה

שר האוצר סמוטריץ' וראש הממשלה נתניהו. הבור התקציבי מעמיק / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

מודי'ס בדוח על ישראל: הגירעון והחוב יהיו גבוהים מהצפוי. השלכות המלחמה על הכלכלה יימשכו שנים

סוכנות הדירוג לא שינתה את דירוג האשראי של ישראל והשאירה את התחזית השלילית, זאת לאחר שבפברואר הורידה את הדירוג ל-A2 ● במודי'ס ציינו כי למרות שהסיכון להסלמה לעימות צבאי עם איראן אינו זניח, הוא עדיין נמוך יחסית "בשל גורמים ממתנים"

מתלה עם כביסה בפרוזדור, במלון של מפונים בטבריה / צילום: ap, Ariel Schalit

"חזירות": הצעד החדש של רשות המסים נגד בעלי דירות שהקפיצו מחירים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● שכר הדירה שמפוני הצפון מתבקשים לשלם מגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש, וברשות המסים תמהים איך אין דיווחים של משכירים שכבר לא עומדים בתקרת הפטור ממס ● מבצע אכיפה ממוקד ינסה לאתר אותם: "חזירות מקוממת"

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

הדאו ננעל בעליות בשבוע הטוב ביותר מתחילת השנה

נעילה חיובית באירופה ● מדד הניקיי ננעל בעליות של 0.5%, בורסת שנחאי ננעלה ללא שינוי ממשי, ומדד שנזן ננעל בירידה של 0.6% ● מניית שירות אחסון הענן דרופבוקס עולה לאחר שאמש פרסמה דוחות שעלו על התחזיות ● אחרי שני רבעונים של צמיחה שלילית, התמ"ג הבריטי עלה

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

רגע לפני שבת: עימות פומבי בין שרי האוצר והביטחון על התקציב ורכש מטוסי F-15

שר האוצר פנה למזכיר הממשלה בבקשה להביא לישיבת הממשלה הקרובה החלטה שתקים באופן מיידי את הוועדה הציבורית לבחינת צרכי בניין הכח ותקציב הביטחון שמתעכבת מזה חודשים ● "העיכוב בהקמת הוועדה מביא לעיכוב ברכש חשוב להתעצמות צה״ל" ● גלנט: קיימת תפיסה ישראלי שגוייה לפיה ניתן לספק יותר ביטחון בפחות כסף כנגד צרכים הולכים וגוברים

בית דיזנגוף, השבוע. ריק ועזוב / צילום: ניר וייס ודררו

על מצבו העגום של הבניין שבו הוכרזה עצמאות ישראל

כל מי שעובר בשדרות רוטשילד בתל אביב יכול לראות מה עלה בגורלו של הבניין האייקוני בו דוד בן גוריון הכריז על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ● ההזנחה הפושעת של הבניין כמו מטאפורה למצב המדינה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

השר ברקת: "הצעד של ארדואן יפגע בעיקר בתדמית הכלכלה הטורקית"

לפי נוכחים בכנס מכון היצוא בנושא קשרי הסחר של ישראל עם טורקיה אמר שר הכלכלה ניר ברקת כי תגובה לטורקיה תפגע ביוקר המחיה ● אך לא כולם מסכימים, יעל רביע־צדוק, סמנכ"לית כלכלה במשרד החוץ אמרה כי "צריך לצמצם את היקפי הסחר עם טורקיה"

מרפסות מלון מפונים בקיבוץ גינוסר. ''שבר את המבנה הקהילתי'' / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

המחקר שמגלה את עומק הפגיעה במפוני הצפון

סקר של הטכניון, שנערך בקרב 340 תושבים מגבול הצפון, משרטט תמונה עגומה בתחומי התעסוקה והחינוך וגם בפן הנפשי והמשפחתי של מי שפוזרו במאות נקודות ברחבי הארץ ● "המציאות שנוצרה סימנה להם - הממשלה לא מכירה בסיפור שלכם, אפשר בלעדיכם", אומרת פרופ' מירב אהרון–גוטמן