גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עשיתי דברים מסוכנים": המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר
יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

לפני חודש השלימה חברת הפינטק הישראלית נאייקס  הנפקת מניות בנאסד"ק בה גייסה כ־68 מיליון דולר, ושלושה בכירים בה - המייסדים יאיר נחמד שהוא המנכ"ל, אחיו אמיר נחמד המשמש כדירקטור ומנהל הטכנולוגיה הראשי דוד בן־אבי - מכרו מניות בתמורה מצטברת של 26 מיליון דולר (כ־100 מיליון שקל). הגיוס בוצע שנה וחצי אחרי שנאייקס הצטרפה למסחר בנאסד"ק, וכמעט שלוש שנים אחרי שהונפקה לראשונה בת"א, במה שהוכתר כגיוס ההון הגדול ביותר שביצעה חברת הייטק בבורסה המקומית.

נאייקס הודיעה על תמחור ההנפקה המשנית בנאסד"ק: ככה הגיבה המניה  
משקיעת העל מהמרת על 4 מניות כדי לשחזר את ההצלחה 

נאייקס הוקמה ב־2005 על ידי האחים נחמד ובן אבי. היא החלה את דרכה בפיתוח פתרונות תשלום עבור מכונות אוטומטיות, והתרחבה לפתרונות נוספים שמסייעים ללקוחות שלה לצמוח, כשהיום היא מציעה להם פתרונות בתחומי קבלת תשלומים ללא מזומנים, מערכות ניהול ואפליקציות להגדלת הנאמנות של לקוחותיהם. לפי נתוני החברה, יש לה למעלה ממיליון נקודות מכירה שהיא מחברת ומנהלת ב־120 מדינות, וקישור ליותר מ־80 מוסדות פיננסיים.

הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024. "לא רציתי למכור", טוען המנכ"ל יאיר נחמד בראיון לגלובס. "בגישה שלי, אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות".

והן?
"קודם כל רצינו יותר נזילות בשוק האמריקאי, משקיעים ואנליסטים אמרו לנו שלא יוכלו להמליץ על המניה לפני שיידעו שמי שנכנס להשקעה יוכל גם לצאת, ולא רק אחרי 100 ימי מסחר. שנית, רצינו להוסיף עוד אנליסטים שיסקרו את המניה, שהם למעשה מעין 'כוח מכירה' נוסף, והיום המניה מסוקרת על ידי 6 אנליסטים.

"סיבה נוספת למכירת המניות, הייתה שאני לא יכול להחזיק סתם כסף בקופת החברה, הכסף מיועד לחזק את המאזן ולאפשר רכישות נוספות בעתיד, ולא צריך יותר מכך. אבל האמריקאים אמרו לנו שחייבים להגיע למצב שההנפקה תהיה בהיקף של 80־90 מיליון דולר לפחות, אז 'מתחנו' אותה כמה שאפשר ומכרנו שלושתנו כבעלי מניות".

זו לא הפעם הראשונה ששלושת המייסדים מוכרים מניות נאייקס - בהנפקה בת"א הם מכרו יחד בסכום מצטבר של כ־205 מיליון שקל, מתוכם כ־51 מיליון שקל חלקו של המנכ"ל נחמד.

לדבריו, "מרבית המכירה הייתה להחזיר הלוואות אישיות שלנו. אנחנו שלושה שותפים, אמיר, דודו ואני, והגענו להנפקה כחברה שכל המניות בה מוחזקות בידי הבעלים. לא תמיד היה לנו הון, ולכן ברמה האישית היינו מאוד ממונפים בהלוואות".

זה היה משהו אידיאולוגי, לא להכניס משקיעים או קרנות כחברה פרטית?
"זה סיפור מאוד יפה. תמיד פגשנו משקיעים ותמיד היינו צריכים כסף, כך שהייתה לנו דילמה. יצא שבסופו של דבר תמיד אמרנו שאנחנו מאמינים בחברה ויודעים מה יהיה בעתיד, ומאחר שהנכס הכי יקר שלנו זה האקוויטי, ניקח הלוואה. בראייה לאחור, עשינו דברים מסוכנים מאוד ברמה האישית, וזה לא משהו שהייתי ממליץ לעשות, אבל הצליח לנו".

בשנות התשעים שימש נחמד כמנהל השיווק בקוקה קולה בישראל (בתקופה שבה המתחרה פפסי נכנסה לישראל) ושם הכיר את תחום הקמעונות ותהליכים הקשורים לו - לוגיסטיקה, מכירות, שיווק וכדומה. קוקה קולה הפיצה אז את מוצרי המים של מי עדן, החברה הבאה שאליה עבר כמנהל מי עדן בישראל.

בעבר סיפר נחמד בראיון לתקשורת שהכיר במקרה את דוד בן אבי, שותפו להקמת נאייקס, כשזה האחרון עבד על פיתוח פתרון שנוגע לכרטיסי אשראי. בן אבי התייעץ עם נחמד וכך החלה דרכה של החברה. באותה תקופה מכונות אוטומטיות לא קיבלו כרטיסי אשראי והיה ניסיון (שלא צלח) לקבל תשלום ב־SMS. נאייקס פיתחה פתרון תשלום שכלל פנייה ישירות ללקוח, ולא שיווק דרך חברות כרטיסי אשראי.

"נתקענו כי המניה ירדה"

נאייקס הונפקה בת"א בסוף תקופת השיא של הנפקות הטכנולוגיה, מאי 2021, וגייסה 462 מיליון שקל (לא כולל הצעת המכר של המייסדים) לפי שווי חברה של 930 מיליון דולר לפני הכסף - מעל 3 מיליארד שקל. מדובר במספרים גדולים שאפיינו עד אז הנפקות של חברת הייטק ישראליות בארה"ב.

ההנפקה בוצעה במודל של הנפקה בינלאומית - החתם הראשי בה היה בנק ג'פריס והמשקיעים היו גם מחו"ל. המהלך נועד בין היתר ליצור תשתית להנפקת המשך של נאייקס בוול סטריט, וכך למשוך לבורסה המקומית עוד חברות גדולות בעיקר מתחומי הטכנולוגיה.

אלא שעל רקע השינוי בשווקים זה לא קרה. "התוכנית שלנו הייתה להנפיק מיד אחרי כן בנאסד"ק, אבל קצת נתקענו כי המניה ירדה ולא רצינו לדלל את המשקיעים", אומר נחמד. בדיעבד, הוא טוען, "לנו זה עבד טוב מאוד. אני מאוד אוהב את המשקיעים הישראלים ואת האמריקאים, שלכל אחד טעם קצת אחר, ואנחנו עושים טוב למשקיעים שלנו".

 

רק אחרי כשנה וחצי נאייקס השלימה מבחינתה את המהלך כשנרשמה למסחר בנאסד"ק, ללא הנפקה. במאי 2023 המניה נסחרה בשפל של כ־16.4 דולר, אך מאז התאוששה והשלימה עלייה של כ־53%, כשהשווי הנוכחי של החברה הוא 912 מיליון דולר (כמעט 3.5 מיליארד שקל - עדיין ירידה של 8% ממחיר ההנפקה בת"א). בידי שלושת המייסדים מוחזקות כיום כ-66% ממניות החברה.

שוב נראים כחברת צמיחה

ממה נובעת העלייה בשנה האחרונה? לדברי נחמד, "נאייקס זו חברה שאולי לא תמיד מובנת לכולם, אבל כשמסתכלים בצורה מפוכחת - אנחנו חברה ציבורית כבר שלוש שנים וכל מה שאמרנו שנעשה, עשינו. אמרנו שנעבור ל־EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) חיובי ב־2023 וביצענו, השנה אנחנו אומרים שנציג תזרים חיובי. ההכרה בקונסיסטנטיות של הביצועים מאוד חשובה".

הוא מוסיף כי "זה הסיפור של נאייקס. כשיצאנו לשוק ב־2021 כמובן שהיה תיאבון אחר למשקיעים לגבי חברות צמיחה. נתנו לנו הערכת שווי ששמחנו ממנה, ואז השתנה התיאבון, נגמרה החגיגה. לא ירדנו הרבה, אבל ירדנו.

 

"אחרי שלוש שנים כחברה ציבורית שהצמיחה בה נמשכת ושעוברת למודל של רווחיות, חזרו להעריך אותנו באופן הזה. זה מה שקרה בחצי שנה־שנה האחרונה. אגב, כבר לפני שנה וחצי אמרנו שנגיע למיליארד דולר הכנסות ב־2028 ונעשה את זה ככה, אבל אז אולי הרימו גבה, אמרו 'אתם צעירים, לא מבינים'. עכשיו אנחנו מראים שאנחנו יכולים לעשות את הקפיצות של הצמיחה, שאגב מרביתה אורגנית".

נחמד מציין פקטור חשוב נוסף בחברה, כש"ההלקוח נשאר איתנו בטווחים של עשרות שנים. זה נותן ודאות עסקית".

ב־2023 נאייקס צמחה ב־35.7% להכנסות של 235 מיליון דולר, והציגה הפסד נקי לפי כללי החשבונאות (GAAP) של 15.9 מיליון דולר ו־EBITDA בסך 4 מיליון דולר. ב־2024 החברה צופה צמיחה של לפחות 38% להכנסות של 325-335 מיליון דולר, עם תזרים חופשי חיובי ו־EBITDA מתואם של 30־35 מיליון דולר.

"אנחנו חברת תשלומים"

לאחרונה הודיעה נאייקס על רכישת חברה מברזיל בסכום שיגיע עד 22 מיליון דולר. קודם לכן היא רכשה את retail pro האמריקאית תמורת עד 36.5 מיליון דולר, והודיעה על השלמת רכישה בישראל, של חברת רוזמן שמכניסה אותה לתחום התשלומים בתחנות דלק.

נחמד: "הרכישות שעשינו בתקופה האחרונה מבטאות את הצמיחה הלא־אורגנית שלנו. יש לנו רעב להיכנס לעוד שווקים: השוק הברזילאי מדהים וגדול; ריטייל פרו נותנת לנו נגישות טובה יותר לתחום הקמעונות; ורוזמן מכניסה אותנו לתחום תחנות הדלק.

"אנחנו חברת תשלומים (payment), וזה החלק שהופך למרכז הכובד של כל קמעונאי, כי הוא אוחז בדאטה ולכן הוא חלק מרכזי מניהול הלקוח", מוסיף נחמד. "נאייקס עובדת עם מעל 50 סולקים בעולם, אנחנו יודעים לעשות עסקאות בהתאם לרגולציה, ורואים שכולם רצים לרכז את כל הפעילות שלהם תחת ספק אחד שפותר להם את כל הבעיות".

 

היעד של מיליארד דולר הכנסות כולל גם רכישות נוספות, אך לדבריו "בתחום שלנו לא מדובר ברכישות מהותיות שמוסיפות מאות מיליונים, קשה מאוד לאתר כאלה - אם כי זה לא אומר שלא יהיו. בדרך כלל מדובר על רכישות שמשלימות כניסה לשווקים נוספים או הגעה לעוד מפיצים בעולם".

 

נחמד מוסיף שהיום אין עוד שחקנים שמציעים ללקוח פתרון נרחב כל כך, וכל מתחרה עוסק רק בחלק מהפעילויות שיש לנאייקס. זה מוביל גם לשינוי בתמהיל הלקוחות של החברה, שלאורך שנים התמקדה והתמחתה בלקוחות קטנים (בעלי מכונות אוטומטיות).

מה האתגרים המרכזיים שלכם היום?
"יש אתגר מרכזי אחד: עברנו את כל שלבי ההתפתחות של חברה לפי הספר - מרעיון, לסטארט־אפ, לגדילה; עכשיו אנחנו בשלב האינסופי של לייצר סקייל, לייצר 'מכונת מכירות'. האתגר הוא הגעה לכל השווקים, לכל הלקוחות, תהליכי מכירה כמה שיותר מהירים, ניהול הדוק ומגובה דאטה. זה כאילו לבנות ארגון מחדש.

"עשינו השקעות בטכנולוגיה בשנים האחרונות ואנחנו בשלבי שיפור של תהליכים עסקיים פנימיים, כדי לייצר מקסימום מההשקעות האלה.

"אנחנו צריכים לצמוח בהכנסות ב־100 מיליון דולר לשנה, ואחר כך ב־150 מיליון וכן הלאה. יש שוק, ואני לא רואה סיבה למה שלא נעשה את זה".

עוד כתבות

חזירי בר בחיפה / צילום: Ronen Zvulun

כך מתכנן ראש העיר להתמודד עם התופעה שהכי מטרידה את החיפאים

סוגיית החזירים מעסיקה את תושבי העיר מזה יותר מעשור, ובעוד שראש העיר החדש־ישן אמר שיטפל בה ביד נחושה, דרכי ההתמודדות המתגבשים לא עבדו בעבר ● פרופ' אורי שייניס, מומחה לחקר מינים פולשים, מסביר: "לנסות להתמודד עם החזירים ללא מחקר, זה כמו לנסות להתמודד עם הקורונה ללא מחקר"

תוכנית דירה. האם ניתן לקיים הליך תכנוני ללא הסכמה קניינית? / צילום: Shutterstock

האם ניתן לקיים הליך תכנוני ללא הסכמה קניינית?

תושבים בתל אביב שביקשו להוסיף ממ"ד לדירתם נתקלו בהתנגדות של השכנים, שטענו כי הדבר יפגע בהמשך בהליך התחדשות עירונית ● מה קבעה ועדת הערר?

אברהם אסף / צילום: תמר מצפי

אברהם אסף, מייסד ובעל השליטה בקבוצת אמנת, נפטר בגיל 83

אסף הפך לבעל השליטה באמנת לאחר שרק לפני ארבעה ימים רכש את ההחזקות של שותפו לייסוד החברה, שמואל בר אור, (22.17%) תמורת כ-21.7 מיליון שקל ● מי שצפוי להמשיך אותו הוא בנו, סגן יו"ר החברה, ערן אסף

החלפת בתים. ''להיכנס לחופשה שונה מאורח החיים שלך'' / צילום: Shutterstock

36 פעמים החלפנו דירה: האנשים שיוצאים לחופשה בחינם

בעלי נכסים ואפילו שוכרים מחליפים דירות ומוצאים את עצמם בחופשה חלומית בבית של מישהו אחר ● מה היתרונות ומה הסכנות, ולמה צריך לשים לב

ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

המועצה השתחררה מהסכמה על הנחה בארנונה על אף שהנסיבות לא השתנו

העליון קבע כי המועצה האזורית עמק הירדן תוכל להשתחרר מהסכם על חיוב ארנונה מופחת, על אף שלא השתנו הנסיבות ● האם יש בכך לכדי שינוי עמדת העליון בנושא?

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

עליות בוול סטריט; טסלה קופצת ביותר מ-15%

השקל מתחזק במעל 1% מול הדולר, 3.76 שקלים ● דומינו'ס פיצה קופצת אחרי שפירסמה דוחות שעלו על ציפיות האנליסטים ● אילון מאסק בסין וטסלה קיבלה שם בשורות טובות ● שטף הדוחות בוול סטריט ימשך השבוע, אמזון תדווח בשלישי, אפל בחמישי ● לפי הוול סטריט ג'ורנל, יועצי טראמפ מנסחים הצעות חוק להגבלת עצמאות הבנק המרכזי ● ברביעי החלטת הריבית של הפדרל ריזרב, בשישי דוח התעסוקה החודשי

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

וושינגטון. מעמד משפטי מיוחד

רק שבעה מתוך 1,000 הבניינים הגבוהים בעולם נמצאים באירופה. זו הסיבה

רק שבעה מתוך 1,000 הבניינים הגבוהים בעולם נמצאים באירופה ● אתונה, פריז, רומא ואחרות מגבילות את גובה הבנייה כדי לשמור על הנוף ● איך זה עובד ומהם יוצאי הדופן?

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

אילת / צילום: Shutterstock, StockStudio Aerials

אפילו הטילים כבר לא מרתיעים את משקיעי הנדל"ן בעיר הזו

דווקא בזמן מלחמה, המשבר בשוק הנדל"ן והריבית הגבוהה, אילת פורחת נדל"נית ● "המשקיעים חזרו לעיר והם סוגרים עסקאות עם קבלנים"

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן. מרבית הכטב''מים ששוגרו לעבר ישראל מאיראן היו מדגם זה / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

גם אחרי היירוט המוצלח: 30 אלף דולר ויש לכם כטב״ם מתוצרת איראן

הפעולה ההגנתית המוצלחת של ישראל המחישה עד כמה הכטב"מים מתוצרת איראן אינם קטלניים מול מערכות מערביות באיכות גבוהה ● אולם, מי שבוחר באמצעים מתוצרת איראן אינו רוכש אותם בשל איכותם, אלא מחירם ● ומי המדינה הקטנה שמקבלת מקורות פרנסה לאזרחיה העניים באמצעות מתקן ייצור מל"טים איראני?

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: שני לוחמים נפלו בקרב במרכז רצועת עזה

רס"ר במיל' עידו אביב ורס"ר במיל' קאלקידן מהרי נפלו בקרב במרכז רצועת עזה ● משפחותיהם של החטופים קית' סיגל ועמרי מירן קיימו מסיבת עיתונאים בעקבות אות החיים שהתקבל מהשניים בימים האחרונים • דיווח: "ישראל מסכימה לשחרור 33 חטופים", בריטניה: "המתווה יכלול 40 ימי הפוגה" • בלינקן: "העבודה על הסכם הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה קרובה מאוד לסיום" • עדכונים בולטים

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35