גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כמה חריגה ההימנעות האמריקאית במועצת הביטחון, ומה המשמעויות שלה לישראל?

ההחלטה של ארה"ב שלא להטיל וטו בהצבעה על דרישה להפסקת אש העלתה שאלות לגבי טיב יחסינו עם ידידתנו הגדולה ● ההיסטוריה מראה שלמרות שאכן מדובר בצעד חריג ומדאיג, הוא ממש לא תקדימי ● וגם: מה משמעות ההחלטה שעברה עבור ישראל?

רם בן ברק, יש עתיד (תא הכתבים, ערוץ כנסת, 25.3.24) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
רם בן ברק, יש עתיד (תא הכתבים, ערוץ כנסת, 25.3.24) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

השבוע ישראל ספגה מכה דיפלומטית לא פשוטה, לאחר אישורה של החלטה 2728 במועצת הביטחון של האו"ם, שדורשת הפסקת אש מידית בעזה עד סוף הרמדאן, לצד שחרור החטופים. הדבר העלה גם שאלות לגבי טיב היחסים עם ארה"ב, שנמנעה בהצבעה במקום להטיל וטו, ובכך אפשרה לה לעבור. ח"כ רם בן ברק הזהיר מהמשמעות של העניין: "כל המדינות שתמכו בנו בשבועיים־שלושה הראשונים מפנות לנו עורף - ובראשן ארה"ב שבפעם הראשונה לא מטילה וטו על החלטה נגדנו".

פרשנות | מחסום הווטו האמריקאי נחצה: היד שלא הורמה ממוטטת את חומת המגן הדיפלומטית של ישראל 
פרשנות | למה טראמפ מתכוון כשהוא אומר לישראל - תפסיקו כבר

ההחלטה הזו מעלה לא מעט שאלות: האם אכן מדובר בצעד תקדימי כפי שטוען בן ברק? האם ההחלטה אכן מהווה מפנה דרמטי? ומה בכלל המשמעות של ההחלטה עבור ישראל? על כך ניסינו לענות בשורות הבאות.

ההחלטה תקדימית?

נתחיל מדבריו של בן ברק: האם אכן ההחלטה של ארה"ב להסתפק בהימנעות בהצבעה במקום להטיל וטו היא תקדימית? לכאורה, כבר בנובמבר מועצת הביטחון קיבלה החלטה (מס' 2712) שקראה להפוגות הומניטריות "דחופות ומורחבות", כאשר ארה"ב נמנעה. אבל כפי שמציין אלון פנקס, לשעבר הקונסול הכללי בניו יורק, "אותה החלטה לא גינתה או חייבה את ישראל לעשות פעולה מסוימת, אלא פשוט קראה לכל הצדדים לערוך הפוגות הומניטריות. לכן קשה להשוות אותה להחלטה שעברה השבוע".

אם כך, בהחלט ניתן להסתכל על ההימנעות האמריקאית כעל תקדים במלחמה הנוכחית. אבל זו לא הפעם הראשונה שארה"ב לא קופצת להגן על ישראל באמצעות הווטו המוקנה לה מעצם היותה חברה קבועה במועצת הביטחון. הדוגמה הרלוונטית האחרונה היא מדצמבר 2016. הנשיא אז היה ברק אובמה, שהיה בשלהי כהונתו. הוא החליט שלא להטיל וטו בהצבעה במועצת הביטחון, שכללה גינוי חריף למפעל ההתנחלויות וקבעה שהוא מהווה הפרה בוטה של החוק הבינלאומי ומכשול עיקרי לשלום. כך התקבלה החלטה 2334, שכמו ההחלטה הנוכחית, גם היא עברה עם 14 תומכות (אל מול נמנעת אחת).

דוגמה בולטת נוספת היא ההעברה של החלטה 1860, שנגעה למבצע עופרת יצוקה. ג'ורג' בוש הבן, שהיה פחות משבועיים לפני סיום תפקידו, החליט להימנע בהצבעה על ההחלטה, שדרשה הפסקת אש מידית ואת יציאת כוחות צה"ל מרצועת עזה. ושוב, ההחלטה עברה עם 14 תומכות.

כפי שמזכיר לנו פרופ' יובל שני מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, בימי הנשיא ה־39, ג'ימי קרטר, אי־שימוש בווטו מצד ארה"ב רווח הרבה יותר. בשנות כהונתו (1977־1981) עברו לא פחות מ־29 החלטות הנוגעות ל"שטחים הכבושים", לפעולות ישראליות בלבנון ולשמירת הסכמי הפסקת האש עם מצרים וסוריה. ב־1980 לבדה התקבלו שבע החלטות המגנות את מדיניות ישראל בשטחים שנכבשו ב־1967. קרטר גם היה חריף יותר מאובמה או בוש, ולא תמיד הסתפק בהימנעות. בהצבעה על החלטה 465 ב־1980, שגינתה את מפעל ההתנחלויות, ארה"ב הצביעה בעד וההחלטה עברה פה אחד.

 

כמה זה דרמטי?

אם כן, ההימנעות האמריקאית אינה תקדימית. אז עד כמה היא דרמטית? "בהחלט יש פה דרמה", אומר לנו פנקס. "אבל הדרמה היא פחות בגלל תוכן ההחלטה - ויותר בגלל היחסים עם ארה"ב. העובדה שארה"ב לא הטילה וטו על ההחלטה היא חריגה".

כמה חריגה? בדיקה של הצעות ההחלטה של מועצת הביטחון שנפלו בגלל וטו (כלומר, כאלו שהיו עוברות לולא הוטל), מראה שהדוגמאות שהובאו לעיל הן היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. מאז ייסוד האומות המאוחדות ב־1945, ב־262 הצבעות הוטל וטו. מתוכן, 48 הצעות נגעו לישראל - 18% מכלל ההצעות שנפלו. ב־47 מההצבעות האלו מטילת הווטו הייתה ארה"ב (בהצבעה ה־48 הווטו הוטל על ידי בריטניה וצרפת, בהצבעה על הפסקת אש במלחמת סיני, בה גם הן לקחו חלק). מדובר ב־52% מ־91 הפעמים בהן ארה"ב הטילה וטו באופן כללי. כלומר, השימוש בזכות הווטו מסייע לישראל באחת מכל חמש הצבעות, וכשארה"ב מטילה וטו לרוב הדבר נעשה כדי לסייע לישראל.

לפי ד"ר ירון סלמן, מרצה באוניברסיטת בן גוריון ובמכללה האקדמית עמק יזרעאל, הסטטיסטיקה הזו היא רק קצה הקרחון של משמעות ההיחלצות האמריקאית לטובת ישראל במועצת הביטחון: "המספרים הללו לא משקפים את כל אותן פעמים שמראש הצעות החלטה לא הוגשו למועצת הביטחון מתוך ידיעה שארה"ב תטיל וטו. בשפה המקצועית זה נקרא 'וטו כיס' ('pocket veto'). כלומר, ההשפעה האמריקאית על מועצת הביטחון בהקשרים הישראליים גדולה עוד יותר מכפי שניתן לספור". הוא מסביר ש"ארה"ב היא לא פחות מאשר 'כיפת ברזל' מדינית ודיפלומטית בזירת האו"ם. ארה"ב רואה בנו ידידה, שלא לומר בעלת ברית, שנהנתה ועודנה נהנית מתמיכה בלתי מסויגת באו"ם - ובמועצת הביטחון במיוחד".

אולם, הוא מדגיש, "אין לקחת את התמיכה האמריקאית בישראל כדבר מובן מאליו". כפי שפנקס כתב בעבר, אף ש"ישראל ורבים מקרב הקהילה היהודית… בארה"ב לקחו את הטלת הווטו האמריקאית כמובן מאליו… ארה"ב מעולם לא ראתה בכוח להטיל וטו התחייבות גורפת ותמידית". "אלמלא ההגנה הקבועה שארה"ב סיפקה לישראל, ואלמלא פעילותה האגרסיבית והיעילה של שדולת יהודי ארה"ב היה מעמדה של ישראל בעולם שונה לחלוטין", פנקס מסכם.

מה משמעויות ההחלטה?

היחסים עם ארה"ב הם אולי החלק העיקרי בסיפור, אבל לא היחידי. עולות שאלות גם לגבי ההחלטה עצמה. ראשית, עד כמה היא מחייבת את ישראל? כפי שד"ר סלמן הסביר לנו, ההחלטה התקבלה מכוח פרק 6 של אמנת האו"ם, שעניינו "יישוב סכסוכים בדרכי שלום", ולא מכוח פרק 7 שעוסק ב"פעולה בנוגע לאיומים על השלום, הפרות של השלום ומעשי תוקפנות". מאחר שפרק 7 הוא זה שמאפשר פעולות אכיפה כמו סנקציות, הפרת ההחלטה מצד ישראל לא צפויה לגרור ענישה באופן ישיר ומיידי.

אך כפי שמסביר פרופ' שני, אין זה אומר שההחלטה לא מחייבת את ישראל: "יש כאן בלבול מושגי בין שאלת המחויבות לבין שאלת האכיפה. גם אם מדובר בהחלטה שלא משיתה ישירות מנגנון עונשי על מי שמפר אותה, עדיין מדובר בדין בינלאומי שמחייב את מדינת ישראל". לדבריו, "הפרת המחויבות מצד ישראל משנה את המציאות המשפטית באופן שעשוי לגרום למדינות לשקול מחדש את טיב היחסים שלהן עם ישראל".

ומה אומרת ההחלטה לגבי החטופים? נוסח ההחלטה הוא שמועצת הביטחון "דורשת הפסקת אש מיידית למשך חודש הרמדאן שתכובד על ידי כל הצדדים ותוביל להפסקת אש ממושכת ובת קיימא… ובנוסף דורשת את שחרורם המיידי וללא תנאים של כל בני הערובה" (ההדגשות במקור). רבים פירשו זאת כהתניית הפסקת האש בשחרור החטופים.

אך פרופ' שני סבור אחרת: "אלה שתי הפעולות להן ההחלטה קראה, אבל נוסח ההחלטה לא כורך אותן זו בזו. על כך אפשר גם ללמוד מההיסטוריה של ההחלטה. ימים ספורים לפני שהחלטה זו התקבלה, עלתה להצבעה במועצת הביטחון הצעה אמריקאית שכרכה במפורש בין הפסקת האש לשחרור החטופים". ואכן, שלושה ימים לפני ההחלטה המדוברת, הוגשה במועצת הביטחון הצעה שיזמה ארה"ב, בה הובעה תמיכה חד משמעית בהפסקת אש שתהיה קשורה ("in connection") לשחרור כל החטופים. אלא שעל החלטה זו סין ורוסיה הטילו וטו.

"ההשתלשלות של ההצעות הללו מלמדת שכנראה הייתה דרישה רוסית וסינית שלא להתנות את הפסקת האש בשחרור החטופים", הוא אומר. "זה עשוי להסביר מדוע על החלטה שכללה את המרכיב הזה הן הטילו וטו - ועל ההצעה הנוכחית לא. הכרוניקה הזו מחזקת את הטענה שהפרשנות הסבירה ביותר לנוסח ההחלטה היא שאין כריכה של הפסקת האש והשבת החטופים". לדבריו, תגובתה השלילית של ישראל מחזקת פרשנות זו.

לקריאה נוספת

עוד כתבות

חממת קנאביס / צילום: Shutterstock

הבשורה מאמריקה שהקפיצה את מניות הקנאביס, גם בת"א

ממשל ביידן הודיע כי הוא בוחן הקלות במגבלות על סם הקנאביס, ושלח את מניות החברות הגדולות בענף לזינוק של עשרות אחוזים בוול סטריט

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית: התנהלות הממשלה בנושא גיוס החרדים - המשך הרפורמה המשפטית

בהרב-מיארה שלחה מכתב חריף למזכיר הממשלה, בו נכתב כי בהתנהלות בעניין גיוס בני הישיבות "יש משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה ולעקוף אותו" ● בתוך כך, היועמ"שית הגישה תשובה משלימה לבג"ץ בעניין חוק הגיוס, בה צוין כי במהלך דצמבר 2023 החלו במשרד הביטחון ובצה"ל בגיבוש תוכנית לגיוס בני החברה החרדית

שדה התעופה בדובאי / צילום: Shutterstock

הטיסות של ארקיע נדחו, ועשרות ישראלים תקועים בשדה התעופה בדובאי

עיכובים חריגים בטיסות ארקיע וישראייר מדובאי הביאו לכך שעשרות נוסעים תקועים בשדה התעופה מעל 24 שעות ● הסיבות לעיכוב: תקלות במטוסים שהובילו לשיבוש בלוח הזמנים ● עיכובים גם בטיסות לארץ מיעדים נוספים מאירופה

הרמטכ''ל הרצי הלוי / צילום: חדשות 12

הרמטכ"ל: המתקפה בעזה תלך חזק, מכינים גם מתקפה בצפון

הרמטכ"ל קיים הערכת מצב בגבול לבנון יחד עם מפקד פיקוד צפון • שני בתים נפגעו ישירות מנ"ט בשתולה שבגליל המערבי, נזק כבד נגרם • ישראל פתחה מחדש את מעבר ארז להעברת סיוע הומניטרי, 30 משאיות הוכנסו לצפון הרצועה • שר הביטחון גלנט נפגש עם שר החוץ האמריקני בלינקן בכרם שלום: "מחויבים לשחרור החטופים, ונערכים לפעולה ברפיח" • עדכונים שוטפים

מותג משקאות האנרגיה BLU / צילום: Shutterstock

זה משקה האנרגיה ששווה לבעלת יקבי כרמל עד 450 מיליון שקל

חברת המשקאות הבורסאית כרמל קורפ התקשרה במזכר הבנות לרכישת מותג משקה האנרגיה BLU בסכום הגבוה משמעותית אף משווי השוק שלה עצמה

הדירה ברחוב פרישמן בשכונה א' בקריית ים / צילום: יח''צ

דירת ארבעה חדרים נמכרה ב-1.3 מיליון שקל. בכמה יקפוץ השווי לאחר תמ"א?

הדירה, בת 4 חדרים, מתפרשת על פני שטח של 105 מ"ר, כאשר לאחר התמ"א, תתקבל דירת 5 חדרים בשטח של כ־130 מ"ר הכוללת מרפסת, ממ"ד ומעלית ● הבניין עומד לפני הליך חיזוק ועיבוי, בעקבותיו שווי הדירה צפוי לקפוץ ל־1.8־1.9 מיליון שקל

רחפן של חברת DJI הסינית / צילום: ap, Shizuo Kambayashi

אחרי טיקטוק, ארה"ב בדרך לחסום את פעילות ענקית הרחפנים הסינית

הצעת חוק חדשה קוראת לחסום את הגישה של חברת DJI הסינית לתשתיות התקשורת בארה"ב, מחשש לריגול ● הערכה: המהלך יקפיץ את מחירי הרחפנים בארה"ב, המשמשים בעיקר חקלאים

יוסי אברהמי / צילום: איל יצהר

שוק ההנפקות חוזר? הקבלן יוסי אברהמי רוצה להנפיק ולגייס 200 מיליון שקל

אברהמי מבקש להנפיק את חברת הבנייה למגורים שהקים לפי שווי של מיליארד שקל לפני הכסף ● לחברה צבר של אלפי דירות לבנייה עתידית והון עצמי של כ-600 מיליון שקל ● במידה ותצליח, זו תהיה הנפקת הנדל"ן השלישית השנה

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Achmad Ibrahim

ההמלצה שהזניקה את השווי של אפל ב־70 מיליארד דולר ביום אחד

בית ההשקעות ברנשטיין פרסם בסוף השבוע האחרון המלצת קנייה אופטימית על אפל, שהזניקה את המניה המדשדשת וביקשה לנפץ את התחזיות הקודרות לגביה ● האם זה סימן להתאוששות?

מוחים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה משתלטים על בניין המילטון שבתוך הקמפוס / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

רימוני הלם ומעצרים: המשטרה פינתה את המפגינים באוניברסיטת קולומביה

לבקשת ההנהלה, שוטרים פינו את ההיכל שבו התבצרו המפגינים ואת המאהל שהוקם על המדשאה • כ-100 מהמפגינים נעצרו בעימותים והמשטרה השתמשה ברימוני הלם כדי לפזר את המוחים • ההנהלה ביקשה מהמשטרה להישאר בקמפוס בשבועיים הקרובים

מימין: דני בריקמן, מנכ''ל החברה, ועמית צימרמן, סמנכ''ל המוצר / צילום: Ben Itzhaki – Photography

הכפיל את השווי ב-6 חודשים ומגייס עוד עובדים: הסטארט-אפ Oasis Security גייס 35 מיליון דולר

אואזיס סקיוריטי פיתח פלטפורמת הגנה בסייבר לזהויות לא אנושיות בארגונים ●  עד כה גייס אואזיס סכום כולל של כ-75 מיליון דולר

כך מתכננים באיראן "לחגוג" את מתקפת הטילים על ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן הכריזו שיום התקיפה על ישראל וה-7 באוקטובר יהיו ימי חג, בית הדין הבינלאומי דחה בקשה לעצור סיוע גרמני לישראל ומה יקרה אם אוניברסיטאות אמריקאיות יפסיקו להשקיע בחברות עם קשר ישראלי ● כותרות העיתונים בעולם 

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

לוח הטיסות בנתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברת תעופה נוספת החליטה לעכב את החזרה לישראל

רוב חברות התעופה החזירו את פעילותן לישראל מאז מתקפת הכטב"מים האיראנית, אך עדיין יש כמה חברות שבוחרות להשהות את חזרתן ● איזי ג'ט השהתה את פעילותה עד סוף העונה, אייר קנדה ואייר אינדיה האריכו את תוקף השהיית הטיסות לישראל. כעת יונייטד איירליינס מצטרפת אליהן

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה אדומה בתל אביב; מדד הבנקים ירד בכ-1.5%

ת"א 35 ירד ב-1% ות"א 90 השיל מערכו 0.2% ● בעקבות וול סטריט, מניות הקנאביס זינקו ● חגי שלום, בעל השליטה בטיב טעם, מוכר חלק ממניותיו, המניה זינקה בכ-7% ● גב ים: ירידה של כ-20% ברווח הנקי ● הפד צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי, מיטב: "הפד יעביר מסר ניצי שיגרום לעליית התשואות, וכך, ירסן את התנאים הפיננסיים" ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס

בניין סופר מיקרו בקליפורניה / צילום: Shutterstock

שתי מניות שבבים פרסמו אתמול דוחות. איך הגיבו המשקיעים?

יצרנית השרתים סופר מיקרו לא עמדה בתחזיות האנליסטים ופרסמה הכנסות נמוכות מהצפוי ● גם חברת השבבים AMD פרסמה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון וספגה הורדה דרמטית במחיר המניה

אוניברסיטת UCLA / צילום: Associated Press, Jae C. Hong

עימותים אלימים בין פרו-פלסטינים ותומכי ישראל באוניברסיטת UCLA

באוניברסיטת UCLA שבקליפורניה הוחרפו העימותים בין המפגינים וכוחות הביטחון הגיעו על מנת להפריד בין הניצים ● באוניברסיטת קולומביה הגיעו אמש השוטרים מצוידים ברימוני הלם ופשטו על הבניין בו התבצרו המפגינים הפרו-פלסטינים

החוק שיאשר לסנן את הבוס אחרי העבודה / אילוסטרציה: גלובס, חומרים: Shutterstock

החוק שיאסור על הבוס להתקשר לעובד אחרי שעות העבודה והסיכוי שיגיע גם לישראל

שוק העבודה בעולם ממשיך להתאים את עצמו לצרכיהם של דור המילניום וה–Z: הקנדים יעגנו בחוק התקציב את "הזכות להתנתק" ● גם מדינות אחרות מקדמות מהלכים שמגדירים מתי נגמר יום עבודה ומתי מותר לפנות לעובדים ● האם יש סיכוי לחקיקה דומה גם בישראל?

סניף של שופרסל / צילום: Shutterstock

רגע אחרי הפסח: שופרסל שלחה לכמאה עובדים מכתבי פיטורים

לא מדובר בהפתעה מבחינת העובדים, שלא מעט מהם תיארו בתקופה האחרונה כי הם חוששים למשרותיהם ● רק אתמול הודיע המשנה למנכ"ל ניצן גולדברג על עזיבתו את החברה

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

אמזון הכתה את צפי הרווח וההכנסות אבל מורידה תחזית; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות אמזוןעמדו על 143 מיליארד דולר, מעל הצפי ● הרווח למניה זינק ב-216% לעומת הרבעון המקביל ● החברה מצפה לצמיחה של 7%-11% ברבעון הבא, לעומת צפי של 12% ● המניה מזנקת בכ-4% במסחר המאוחר