גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גם כאן "היום שאחרי" עדיין לא הגיע: איך מעמידים לדין את מחבלי הנוח'בה?

יותר מחמישה חודשים לאחר 7 באוקטובר, ולמרות הקמת ועדה מיוחדת בכנסת, ויוזמות עצמאיות של ח"כים, סוגיית ההעמדה לדין של מי שביצעו את הזוועות - בעיקר תקועה ● שלוש דילמות מרכזיות שצריך לפתור, ובהן מסתמן פער בין הפוליטיקאים למערכת המשפטית ● המשרוקית של גלובס

שמחה רוטמן, הציונות הדתית (נאום בכנסת, 7.2.24) / צילום: יונתן בלום
שמחה רוטמן, הציונות הדתית (נאום בכנסת, 7.2.24) / צילום: יונתן בלום

הרבה דברים השתנו מאז 7 באוקטובר, אבל בסוגיה חשובה אחת קרה מעט מאוד. מדובר בדילמה לגבי אירוע שעומד להיות חסר תקדים מבחינת המדינה ומערכת המשפט: העמדתם לדין של המחבלים שביצעו את מעשי הזוועה באותה שבת, ומוחזקים כעת בידי ישראל.

הבית שלך בבארי נשרף כליל? זה הפיצוי המביך שתקבל מהמדינה
התוכנית של ישראל ליום שאחרי, והניסיון של חמאס לסכל אותה
"קשה עד בלתי אפשרי": הבכיר שמנתח האם ישראל יכולה לנצח במלחמה

במערכת הפוליטית דווקא יש התרחשות שקשורה לסוגיה הזאת. יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, מוביל ועדת משנה ייעודית ליצירת מסגרת משפטית מתאימה. הוא גם מקדם הצעות חוק שונות שקשורות לאופן שבו לדעתו יש לטפל בנושא. יש גם ח"כים אחרים בקואליציה שמקדמים יוזמות משלהם, שקשורות אף הן לאפשרויות השונות להתמודדות המשפטית עם האירועים.

אז למה בכל זאת נראה שהנושא הזה תקוע? לא נוכל להתייחס כאן לכל הסיבות, אך בשורות הבאות נעסוק בשלושה פרמטרים שבהם ניכר הפער בין הרצונות של חלק מהפוליטיקאים לבין עמדת אנשי המקצוע והמערכת.

מי יסנגר על הנוח'בה?

בתחילת החודש עלתה לקריאה ראשונה בוועדת חוקה הצעת החוק של ח"כ רוטמן המבקשת לשלול זכאות לייצוג ציבורי מאותם מחבלים שאחראים לפיגועי 7 באוקטובר. "נכון להיום, אנחנו למעשה מאפשרים לרוצחים לרשת את נרצחיהם בכך שאנחנו חייבים לממן את ההגנה על הרוצחים", אמר רוטמן עם הגשת החוק. "עלינו לוודא שהמפעל החברתי הכל כך חשוב של הסנגוריה הציבורית לא יזוהם על ידי הגנה על מחבלי הנוח'בה".

האם ייתכן מצב שבו המדינה לא תעמיד ייצוג לאדם שאין לו עורך דין? פרופ' יואב ספיר, שכיהן כסניגור הציבורי הארצי, מציין בשיחה איתנו כי זו לא הפעם הראשונה שבה מנסים במערכת הפוליטית למנוע ייצוג ציבורי מנאשמים. "ניסו למנוע ייצוג לעצירים ביטחוניים, ניסו למנוע ייצוג מזרים - אבל כל הניסיונות האלה בסופו של דבר נהדפו עוד לפני שלב החקיקה. כולם הבינו שאם אנחנו רוצים משפט צדק, אין מנוס", הוא אומר.

זאת גם לא הפעם הראשונה שבה צפוי להיות קושי למצוא עו"ד שיסכימו לייצג את הנאשמים. הסניגוריה הציבורית, צריך להזכיר כאן, היא בעצם גוף של המדינה, שנסמך על כאלף עורכי דין פרטיים שפועלים תחתיו, בסוג של מיקור חוץ. אלה, אינם מחויבים על פי הדין להסכים לייצג כל לקוח. "אני חושב שהמדיניות שלא כופים על אדם לייצג לקוח מסוים היא נכונה", אומר על כך פרופ' ספיר, שמכהן היום כמנהל מכון טאובנשלאג לחקר המשפט הפלילי באוניברסיטת תל אביב.

בינתיים, על רקע הצעת החוק של רוטמן, הסניגוריה הציבורית כבר הודיעה כי בניגוד לפרסומים, היא איננה מסרבת באופן גורף לייצג את אותם מחבלים, וכי היא מתנגדת לחקיקת החוק "עד לקידום הסדר כולל בשאלת המסגרת המשפטית" (עניין, שכאמור, תקוע). פרופ' ספיר מזכיר כי בעבר התקשו בסניגוריה למצוא ייצוג, למשל, "במקרים של פשיעה מאורגנת, שבהם היו פגיעות בעורכי דין, כמו מקרה יורם חכם, אבל בסוף תמיד נמצאו פתרונות. במשפט אייכמן, למשל, תוקן החוק באופן שיאפשר להביא סנגורים זרים".

 

אבל למה בעצם זה כל כך קריטי שהמדינה תעמיד, במימון שלה, ייצוג לאותם אנשים? "אי אפשר בשיטה האדברסרית להגיע לצדק כשהנאשם לא מיוצג. זה כמו לקיים משפט בלי שופט או תובע", משיב על כך ספיר. "הזכות לייצוג לא יכולה להבחין בין דרגות חומרה של המעשים. אם כבר, אז להיפך: ככל שהמעשים המיוחסים הם חמורים יותר, זה מחזק את הצורך בייצוג. זה לא עניין שאנחנו עושים להם טובה בדבר הזה. זה בשבילנו, בשביל איך שאנחנו רוצים שמערכת המשפט שלנו תראה. זה נכון גם מבחינת הלגיטימציה הבינ"ל. ללא ייצוג, איש לא יתייחס למשפט ברצינות".

היכן יישפטו המחבלים?

זאת אולי השאלה הגדולה ביותר שממנה ייגזר הכל. האם הריבוי החריג של הזירות, המחבלים, העדויות וגם הזוועות יטופלו בכל זאת דרך המסגרת הרגילה של הדין הפלילי, או שייעשה, למשל, שימוש בדין הצבאי?

"העמדה לדין של הנוח'בה במסגרת המערכת הפלילית הרגילה מעלה כמה קשיים", אומר עו"ד דן אלדד, לשעבר ראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. "דיני הראיות הקפדניים; ההגבלה על האשמת אדם באירוע שלא השתתף בו פיזית; ובגלל ההקפדה על זכויותיו של כל נאשם, קצב ההליך צפוי להיות מאוד איטי".

אלא שאלדד סבור כי על אף הקשיים הללו, הפתרון צריך לכלול גם שימוש מוגבל במערכת הפלילית הרגילה. "אני לא מקל ראש בבעיות האלו, אבל ההפחדה נגד המשפט הפלילי מוגזמת לחלוטין. זה נכון שאי אפשר לסתום את בית המשפט בתיקי מחבלים, אבל אפשר במסגרות הקיימות ליצור התאמות ולהקצות לכך משאבים רבים".

ומה לגבי האפשרות להקים מוסד שיפוטי מיוחד, עם סדרי דין חדשים, כפי שהציע למשל השר ישראל כ"ץ? כ"ץ נסמך על הדוגמה האמריקאית, שם, לאחר פיגועי 11 בספטמבר הוקם טריבונל מיוחד. ד"ר אלעד גיל, ראש תוכנית המחקר במכון תכלית, שמכיר היטב את הדוגמה הזאת, אומר כי "מבחינת הסיטואציה, הנסיבות בהחלט דומות. גם שם היה צורך להתמודד עם הקושי ברף הראיות הפלילי ורצון להקים ערוץ מהיר ויעיל תוך שמירה על משפט צדק". אלא שמהר מאוד הטריבונלים התגלו ככישלון חרוץ. "זה גרם לארה"ב נזק מדיני, ביטחוני ותדמיתי שנמשך עד לימים אלו", הוא מספר. "זה מיצב אותם כמפרי זכויות אדם, שעושים איפה ואיפה". ומה שחמור יותר, הוא ש"גם ברמה הפרקטית בתי הדין האלו לא הצליחו, והניסיון התגלה כיקר ולא אפקטיבי". לדבריו, "מתוך מאות עצורים, הושגו עד היום שמונה הרשעות בלבד, כמעט כולן בעסקאות טיעון".

"אין ספק שזה נושא סבוך ומורכב, ואין פה פתרון חד משמעי", מסכם עו"ד אלדד, "זה מחייב חשיבה מחוץ לקופסה, אבל צריך להיזהר מרעיונות קיצוניים. חייבים הליך שיראה לעולם שישראל מתנהלת לפי מונחים בסיסיים של צדק, וזה אומר שלא משנים את החוק בדיעבד, ולמרות שעורכים התאמות לא מכופפים את דיני הראיות ולא פוגעים בזכויות נאשמים".

יוטל עונש מוות?

עסקנו בנושא הזה בעבר, כשמי שקידמה אותו היא בעיקר מפלגת עוצמה יהודית, שאף הגישה הצעת חוק בנושא, שבינתיים קידומה הוקפא. חברי הכנסת שלה ממשיכים לדבר על כך גם בימים אלה, מה שמשאיר באוויר את השאלה האם חוק כזה הוא נחוץ והאם הוא רצוי?

מבחינה פרקטית, הניסיון לתקן את החוק רטרואקטיבית, כך שהוא יחול על מי שביצעו פשעים ב־7 באוקטובר, יעורר כמובן קשיים משפטיים רבים. "סעיף 5 לחוק העונשין קובע במפורש שתיקון מחמיר בעונש שנקבע לעבירה לא חל רטרואקטיבית", אמר לנו על כך בעבר רז נזרי, שכיהן כמשנה ליועמ"ש, בין היתר לענייני משפט פלילי. מעבר לכך, ואולי חשוב יותר, נזרי ומשפטנים נוספים הצביעו על כך שבשביל להטיל עונש מוות אין צורך בחקיקת חוקים חדשים. נזרי עצמו למשל הציע להתבסס על "החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם", שמגדיר שלל עבירות שיכולות להתאים למה שאירע, ומאפשר הטלת גזר דין מוות. ויש גם פתרונות נוספים.

אבל האם לישראל בכלל כדאי להטיל עונשים כאלה? זאת כבר שאלה שקשורה גם לסוגיות תועלתניות (השפעה על התדמית הבינ"ל, למשל), וגם לסוגיות מוסריות, שלגביהן אין ביכולתנו להכריע כאן. בעבר שוחחנו על כך עם פרופ' יונתן יובל, החוקר את סוגיית עונש המוות, שסקר עבורנו את המצב בעולם מבחינה עובדתית, וציין כי "היום, כדי להיות חברים באיחוד האירופי צריך לוותר על עונש מוות", וכי "מלבד ארה"ב, המדינות היחידות שבהן עונש כזה מיושם בפועל הן מדינות מזרח ומרכז אסיה, חלק ממדינות אפריקה, המזרח התיכון ואיראן".

עוד כתבות

יוסי אברהמי / צילום: איל יצהר

שוק ההנפקות חוזר? הקבלן יוסי אברהמי רוצה להנפיק ולגייס 200 מיליון שקל

אברהמי מבקש להנפיק את חברת הבנייה למגורים שהקים לפי שווי של מיליארד שקל לפני הכסף ● לחברה צבר של אלפי דירות לבנייה עתידית והון עצמי של כ-600 מיליון שקל ● במידה ותצליח, זו תהיה הנפקת הנדל"ן השלישית השנה

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Achmad Ibrahim

ההמלצה שהזניקה את השווי של אפל ב־70 מיליארד דולר ביום אחד

בית ההשקעות ברנשטיין פרסם בסוף השבוע האחרון המלצת קנייה אופטימית על אפל, שהזניקה את המניה המדשדשת וביקשה לנפץ את התחזיות הקודרות לגביה ● האם זה סימן להתאוששות?

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

שלושה מימושים גדולים: אלטשולר שחם בדרך לצמצם בחצי חשיפה למניות בישראל

באפריל הפסיק בית ההשקעות להיות בעל עניין בלאומי ובהפועלים, ומכר את מניות פוקס בכ–100 מיליון שקל ● כיום מתחלקות החזקותיו במניות ל–80% בחו"ל ו–20% בישראל, ובכוונתו להמשיך לממש, בעיקר נוכח האיום הגיאופוליטי ● גורמים בשוק: המכירה - גם בשל עזיבת הלקוחות

שדה התעופה בדובאי / צילום: Shutterstock

הטיסות של ארקיע נדחו, ועשרות ישראלים תקועים בשדה התעופה בדובאי

עיכובים חריגים בטיסות ארקיע וישראייר מדובאי הביאו לכך שעשרות נוסעים תקועים בשדה התעופה מעל 24 שעות ● הסיבות לעיכוב: תקלות במטוסים שהובילו לשיבוש בלוח הזמנים ● עיכובים גם בטיסות לארץ מיעדים נוספים מאירופה

איורים: גיל ג'יבלי

הכירו את המנכ"ל שהרוויח השנה 50 מיליון דולר, במזומן

שמונה מנכ"לים ישראלים בחברות הנסחרות בוול סטריט קיבלו אשתקד תגמול של מעל 10 מיליון דולר ולעתים הרבה יותר ● מי המנכ"ל שקיבל כ־50 מיליון דולר במזומן, מדוע אחר העדיף לקבל הכול במניות, ולמה עלות העסקתו של אמנון שעשוע במובילאיי נחתכה דרמטית?

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה אדומה בוול סטריט: המדדים סיימו את החודש הכי גרוע השנה

נאסד"ק ירד ב-2% ● אמזון פרסמה את הדוח הרבעוני - עקפה את הצפי הן ברווח והן בהכנסות ● גוגל מסיימת את אפריל בעלייה של כ-9%, מטא בירידה של כ-10% ● טראמפ מדיה עלתה ב-50% בחמישה ימים, אך ירדה ב-20% מתחילת החודש ● פייפאל פרסמה תוצאות מעורבות ועדכנה כלפי מעלה את תחזית הרווח ● קוקה קולה עקפה את הציפיות, אך המניה ירדה

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

אמזון הכתה את צפי הרווח וההכנסות אבל מורידה תחזית; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות אמזוןעמדו על 143 מיליארד דולר, מעל הצפי ● הרווח למניה זינק ב-216% לעומת הרבעון המקביל ● החברה מצפה לצמיחה של 7%-11% ברבעון הבא, לעומת צפי של 12% ● המניה מזנקת בכ-4% במסחר המאוחר

החוק שיאשר לסנן את הבוס אחרי העבודה / אילוסטרציה: גלובס, חומרים: Shutterstock

החוק שיאסור על הבוס להתקשר לעובד אחרי שעות העבודה והסיכוי שיגיע גם לישראל

שוק העבודה בעולם ממשיך להתאים את עצמו לצרכיהם של דור המילניום וה–Z: הקנדים יעגנו בחוק התקציב את "הזכות להתנתק" ● גם מדינות אחרות מקדמות מהלכים שמגדירים מתי נגמר יום עבודה ומתי מותר לפנות לעובדים ● האם יש סיכוי לחקיקה דומה גם בישראל?

חיילי מילואים בגבול רצועת עזה, אפריל 2024 / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מועד התשלום על ימי המילואים מגיע: כמה יקבלו מאות אלפי מגויסים?

מאות אלפי חיילי מילואים יקבלו תשלום היום (ד'), כאשר מודל התגמולים מורכב במיוחד - אך גם נדיב ● מה כוללים סוגי המענקים השונים ואיזה מס משלמים עליהם, מי זכאי לשוברי סיוע, והאם גם העצמאים יקבלו פיצוי הולם? ● גלובס עושה סדר

הפגנה פרו פלסטינית באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, השבוע / צילום: ap, Cliff Owen

איסור על שיח אנטישמי: בארה"ב מנסים לעצור את הכאוס באוניברסיטאות העילית

הצעת חוק חדשה נגד אנטישמיות תובא להצבעה השבוע בבית הנבחרים האמריקאי ● היא עשויה להפוך את הקריאות בהפגנות הפרו-פלסטיניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב לעבירות פליליות ● איך יגנו על הסטודנטים היהודים, והאם ביקורת על ישראל תיחשב אנטישמית?

אקסל / אילוסטרציה: Shutterstock

כך הבינה המלאכותית תעזור לכם להשתמש באקסל

מיקרוסופט החלה להכניס כלי AI לתוכנת האקסל ● בקרוב תוכלו לקבל ניתוחי מגמות ותובנות על הנתונים שלכם, לייצר נוסחאות בקלות בעזרת טקסט, ולקבל דגש על מה שחשוב לכם

מה הפיל את מטבע הביטקוין? / צילום: Shutterstock

צניחה של 22% מהשיא: מה הפיל את מטבע הביטקוין באפריל?

מספר אירועים טלטלו את מטבע הקריפטו הגדול בעולם בחודש אפריל ● התחממות האינפלציה בארה"ב, גזר הדין של מנכ"ל בייננס לשעבר ואירוע החצייה הן רק חלק מהם ● מה הוביל לנפילת מטבע הקריפטו הגדול, ומי עוד מושפע מכך?

הדירה ברחוב פרישמן בשכונה א' בקריית ים / צילום: יח''צ

דירת ארבעה חדרים נמכרה ב-1.3 מיליון שקל. בכמה יקפוץ השווי לאחר תמ"א?

הדירה, בת 4 חדרים, מתפרשת על פני שטח של 105 מ"ר, כאשר לאחר התמ"א, תתקבל דירת 5 חדרים בשטח של כ־130 מ"ר הכוללת מרפסת, ממ"ד ומעלית ● הבניין עומד לפני הליך חיזוק ועיבוי, בעקבותיו שווי הדירה צפוי לקפוץ ל־1.8־1.9 מיליון שקל

סניף של שופרסל / צילום: Shutterstock

רגע אחרי הפסח: שופרסל שלחה לכמאה עובדים מכתבי פיטורים

לא מדובר בהפתעה מבחינת העובדים, שלא מעט מהם תיארו בתקופה האחרונה כי הם חוששים למשרותיהם ● רק אתמול הודיע המשנה למנכ"ל ניצן גולדברג על עזיבתו את החברה

חממת קנאביס / צילום: Shutterstock

הבשורה מאמריקה שהקפיצה את מניות הקנאביס, גם בת"א

ממשל ביידן הודיע כי הוא בוחן הקלות במגבלות על סם הקנאביס, ושלח את מניות החברות הגדולות בענף לזינוק של עשרות אחוזים בוול סטריט

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

אוניברסיטת UCLA / צילום: Associated Press, Jae C. Hong

עימותים אלימים בין פרו-פלסטינים ותומכי ישראל באוניברסיטת UCLA

באוניברסיטת UCLA שבקליפורניה הוחרפו העימותים בין המפגינים וכוחות הביטחון הגיעו על מנת להפריד בין הניצים ● באוניברסיטת קולומביה הגיעו אמש השוטרים מצוידים ברימוני הלם ופשטו על הבניין בו התבצרו המפגינים הפרו-פלסטינים

סלט קרעי לחם ב''נעה אפייה מקומית'' / צילום: חיים יוסף

מסעדה מעולה בהרי ירושלים שמנסה לחבר את כל המנות ללחם

"נעה אפייה מקומית" של אלדד שמואלי רק התחילה לרוץ והשף גויס למילואים ● עכשיו היא מתרוממת, והקו המנחה: מנות שהולכות טוב עם לחם, והלחם מצוין

מימין: דני בריקמן, מנכ''ל החברה, ועמית צימרמן, סמנכ''ל המוצר / צילום: Ben Itzhaki – Photography

הכפיל את השווי ב-6 חודשים ומגייס עוד עובדים: הסטארט-אפ Oasis Security גייס 35 מיליון דולר

אואזיס סקיוריטי פיתח פלטפורמת הגנה בסייבר לזהויות לא אנושיות בארגונים ●  עד כה גייס אואזיס סכום כולל של כ-75 מיליון דולר

אילון מאסק, מנכ''ל ומייסד טסלה / צילום: ap, Jae C. Hong

טסלה מזנקת ב־35% בשבוע? אל תתרגשו, זו השיטה הכי ישנה בספר של מאסק

לאורך השנים אילון מאסק פיזר שלל הצהרות שלא התממשו ● בזמן שהמניה של טסלה צברה תאוצה והכרזותיו של מאסק שבו את דמיונם של המשקיעים, גופים פדרליים החלו בחקירה רשמית בה נבדקו טענות שמערכת הסיוע לנהיגה אוטונומית תרמה לכ־1,000 תאונות החל מינואר 2018 ● אבל המשקיעים של טסלה לא מוטרדים מהעבר, ומסתבר שגם לא מההווה