קלקולים כלכליים: הסיכונים המרכזיים שמאיימים על הפריחה בשוקי המניות

הכותב הוא יו"ר מיטב ניירות ערך

דווקא בימים של אופוריה בשוקי המניות, כאשר המשקיעים מדחיקים ידיעות שליליות כדי שלא יקלקלו את החגיגה, חשוב להסתכל נכוחה ולא להתעלם משורת הסיכונים שאורבים לשווקים.

הכוונה כמובן לא להזהיר מלרכוש מניות. שום מנהל השקעות ושום משקיע לא יכול לפעול תחת תחושה שתכף האדמה תפער את פיה ותקריס הכול. לכל סיכון יש הסתברות מסוימת להתרחש, ותוצאות אפשריות, ונדרש להתמקד בתוחלת של הסיכון ברמה מסוימת. בכך יש לשקלל את האלטרנטיבות הקיימות בהשקעה במניות, ולא פחות מכך באיגרות חוב.

● כתבה ראשונה | צבי סטפק מעריך: זה מה שיכול לקלקל את האופוריה בשווקים
● מרכב עד בנקאות: פיטורים של מאות עובדים בעסקים של אמנון שעשוע 

התחדשות האינפלציה

סיכון שלא חייב להתממש כמובן, אבל הוא קיים. גם אחרי שבעיית הזינוק באינפלציה עד לפני כשנה טופלה היטב על ידי הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי האמריקאי, פד), אם כי באיחור, ושהיא מראה סימני נסיגה ברורים בארה"ב וגם (פחות) באירופה. אבל, העלאות הריבית עובדות בעיקר על צד הביקוש ואילו צד ההיצע חשוף לסיכונים דוגמת אפשרות של עלייה במחירי הנפט עקב קשיי מעבר במפרץ הפרסי או החלטה של ארגון אופ"ק לצמצם תפוקה.

כמו כן המגמה של נסיגה מהגלובליזציה והנטייה של מדינות, ובראשן ארה"ב, להפסיק להסתמך על מקורות ייצור זולים בסין למשל ומעבר לייצור בבית, כרוכה בהכרח בהתייקרות העלויות. אפילו בצד הביקוש נותרו סיכונים שכן שוק העבודה בארה"ב עדיין הדוק, השכר עולה בשיעור של כ-4% בשנה, וצריך יהיה לראות שהחזית הזו נרגעת.
התחדשות האינפלציה משמעה אי הורדת ריבית כפי שהשוק מצפה ומייחל ואפילו אפשרות של העלאתה, שכרגע נראית אמנם רחוקה.

האטה כלכלית ואף מיתון

לפני כשנה בלבד היו תחזיות קשות של גופי השקעה מובילים בעולם בדבר מיתון שלא נראה כמותו שהולך ומתקרב. לא רק שתחזיות האימים לא התממשו אלא שהכלכלה האמריקאית אמורה לסיים את 2023 עם צמיחה של כ-2.5%, רחוק מכ-0.5% שהיה הקונצנזוס. האם זה אומר שסכנת המיתון חלפה? בסבירות גבוהה, אבל ישנם גורמים מלבים ובעיקר המשבר הכלכלי החמור בסין, שם הדפלציה החליפה את האינפלציה והסכנה להשפעה על הכלכלה העולמית.

בנוסף, השתהות יתר של הפד בהורדת הריבית עלולה לייצר גלישה להאטה כלכלית, שסימנים שלה מופיעים לאחרונה בנתוני המשק בארה"ב, והרבה יותר מכך באירופה, שם ההאטה עלולה לפגוע ברווחיות של חלק מהפירמות העסקיות.

משבר בנקאי

משבר במערכת הבנקאות קיים כבר בסין, אם כי אנחנו לא לגמרי חשופים לממדיו. בארה"ב נמנע משבר כזה, אבל יש לו פוטנציאל להתרחש בחלקים מסוימים של המערכת. ב-2023 חזינו בהתמוטטות בנק ההייטק SVB ובהמשך בקריסתם של בנקים אזוריים לא גדולים, בלי שזה השפיע על המשק האמריקאי בכללותו. אבל זה לא נגמר, ולאחרונה שמענו על הבנק "ניו יורק קומיוניטי" שנקלע לקשיים, כנראה עקב מתן אשראי ליזמים ולקבלנים בתחום המשרדים, שחלקם עומדים ריקים עקב שינויים בדפוסי התעסוקה בעיר הגדולה, וזו בעיה שמלווה גם ערים גדולות בחוף המערבי.

בחירה בטראמפ לנשיא ארה"ב

במקרה שדונלד טראמפ זוכה בקדנציה שנייה כנשיא ארה"ב, הוא צפוי להיות נשיא מסוכן בהרבה מזה שהיה בקדנציה הראשונה שלו. הן במישור הפנים-אמריקאי זה לא יעשה טוב לכלכלה האמריקאית והן במישור הבינלאומי - כשמעמדה העולמי של ארה"ב ייפגע, הכוח של ארגון נאט"ו ייפגע, ומנגד יתגברו הסיכונים לכיבוש של רוסיה את אוקראינה וחלילה גם את המדינות הבלטיות, שיגדילו הסיכון להתלקחות עימות צבאי, לא רק כלכלי, בין ארה"ב לסין. לכל צעד ואמירה של טראמפ עלולות להיות השלכות על השווקים הפיננסיים.

וכשאומרים טראמפ אומרים פופוליזם, ואנחנו נוכחים כבר בעלייתם מנהיגים פופוליסטים לשלטון במדינות מסוימות בדגש על אירופה. אלו מביאים עמם סיכון של ניהול מדיניות כלכלית לא אחראית שעלולה להיתרגם לאינפלציה.

הר של חובות ממשלתיים

עשור של התאוששות הדרגתית מהמשבר הפיננסי הכבד שפקד את העולם ב-2008, הצריך הרחבה פיסקאלית ומוניטרית בהיקפים עצומים, מה שהגדיל מאוד את החובות של ממשלות ברחבי העולם. ההתאוששות האנמית בגידול בתוצר לא הספיקה והיחס בין החוב לתוצר, שהוא פרמטר חשוב מאוד בבדיקת האיתנות הפיננסית של מדינות ויכולתן לפרוע חובות, הורע מאוד. לדוגמה בארה"ב יחס החוב-תוצר שעמד ב-2007 ערב המשבר על 35%, עומד כיום על 98%, וחובות הממשל לאזרחים, באמצעות איגרות החוב שגויסו - ולעולם כולו - עומדים על כ-26 טריליון דולר.

סכום זה לא כולל התחייבויות של הממשלה לסוכנויות שלה - כמו תשלומי פנסיה לעובדים. וארה"ב לא לבד בסבך החובות הזה. הפתרון לכך לא נראה באופק, וברור שחובות עצומים כאלה מהווים נטל על מקבלי ההחלטות שמגביל מאוד את מרחב התמרון שלהם.

מתחים גאו-פוליטיים ומלחמות

את עולמנו טורדים בתקופה זו לא מעט מתחים גאו-פוליטיים, שחלקם כמו רוסיה-אוקראינה כבר הפכו למלחמה, וחלקם נושאים סכנה כזו בחובם. בין אלה עימות בין ישראל לאיראן, מלחמה בין רוסיה של פוטין לבין הברית הצבאית של נאט"ו, מלחמה בין צפון קוריאה לדרומה, והסיכון שהוא כנראה הגדול ביותר מבחינת תוצאותיו - פלישה של סין לטייוואן וכיבושה.

אם יש כרגע משהו שמונע את כיבוש טייוואן הוא החשש של סין מפני תגובה אמריקאית. סין הנשלטת בידי המפלגה הקומוניסטית בראשות הנשיא שי ג'ינפינג, סובלת כבר שנים מבעיות פנימיות חמורות: משבר כלכלי שניכר בעיקר בתחומי הנדל"ן והבנקאות, והתחלה של תסיסה חברתית. ומן העבר השני ניצבת טייוואן שהפכה למוקד ייצור בתחום החיוני למשק העולמי - השבבים. ברור מכך שכיבושה עלול להנחית מכת מחץ על שוקי המניות בעולם.

ואם לא די בששת הסיכונים האלה, הרי שבטווח הארוך יותר ישנם לפחות עוד שלושה סיכונים מז'וריים: מלחמות סייבר, סיכוני אקלים שיביאו למחסור במזון ובמים ויחריפו את בעיית ההגירה, ומגמות דמוגרפיות של הזדקנות האוכלוסייה במדינות שכבר כך הן גירעוניות וטובעות ביחס גבוה של חוב לתוצר.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/ או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק