גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תקציב המדינה המתוקן אושר, אבל מה יישאר ממנו בסוף השנה?

הדיונים על התיקון לתקציב 2024 גררו ביקורת על חוסר בפירוט על ההוצאות השונות ● בפועל, הקצאות הכספים לא תמיד נאמנות למה שאושר בכנסת ● הנה ארבע דרכים של משרד האוצר ללכת מאחורי המחוקקים שמצביעים על התקציב

נעמה לזימי, העבודה (ועדת הכספים של הכנסת, 12.2.24) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
נעמה לזימי, העבודה (ועדת הכספים של הכנסת, 12.2.24) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

תקציב המדינה המתוקן אושר. ביקורת מרכזית נגדו נשמעה עוד בטרם עבר, וחברי הכנסת הלינו שלא מאפשרים להם לדעת איזה תקציב מבקשים מהם להעביר, במה שהגיע אף לעתירה לבג"ץ. "אנחנו צריכים לעתור כדי לדון בסעיפי התקציב, כדי להבין איפה קוצץ", הלינה נעמה לזימי. "זאת באמת תעודת עניות".

תחת בן גביר הייתה ירידה חדה במספר הנפגעים מטרור במהלך הרמדאן?
12 אלף חרדים קיבלו "דחיית שירות" בזמן ש-44 אלף חילונים לא התגייסו?

אבל בפועל, למרות כל המספרים שנזרקים לאוויר, גם בימים כתיקונם קשה מאוד לדעת איך באמת מחולק תקציב המדינה. בשורות הבאות נסביר איך תקציב המדינה שמאושר בכנסת רחוק מלהיות סוף הסיפור, ולמה קשה לדעת לאן הולך הכסף שלנו.

 

התקנות חסרות

נתחיל במבנה: תקציב המדינה נחלק לארבע רמות פירוט. הרמה הכללית ביותר היא הסעיף, שמייצג תקציב של משרד ממשלתי. הסעיפים מחולקים לתחומי פעולה, שמחולקים לתוכניות, שבתורן נחלקות לתקנות (מתחתן יש חלוקה פנימית נוספת ברמת המשרדים לצורך השימוש בתקציב בפועל).

הבעיה היא שהחקיקה הראשית מגדירה רק את שלוש הרמות הראשונות (סעיף, תחום ותוכנית). את הרמה הרביעית (תקנות) קובע משרד האוצר לפי סמכות המוקנית לשר האוצר בחוק. לכן רמת הפירוט המרבית של התקציב, התקנות, אינה חשופה לציבור בעת אישור התקציב. בתקציב המוגש לאישור הכנסת (המכונה "חוברת כחולה"), הרמה המפורטת ביותר היא התוכניות.

כשביררנו את הנושא עם ועדת הכספים, נאמר לנו כי לפני שנים הובאה לממשלה לאחר אישור התקציב גם "חוברת ירוקה" שפירטה את התקנות, אולם גם אז היא לא הונחה בפני הכנסת במהלך אישור התקציב.

ולכן, כיום, אפשר לראות את פירוט התקנות רק לאחר שהתקציב כבר אושר. איך עושים את זה? לאחר שהתקציב מאושר, משרד האוצר מעלה את פירוט התקנות למערכת "פיסקלי־דיגיטלי" - ושם אפשר להתחקות אחר הקצאת התקציב עד לרמת התקנה.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "התקנות עולות לאינטרנט מדיי שנה לאחר אישור התקציב ונגישות לציבור. הן רכיב מנהלי שאיננו חלק מהחוק. תוכניות ותחומי התקציב נגישים תוך כדי התהליך".

התקציב עוד ישתנה

העניין הבא הוא שהתקציב שמאושר בכנסת לא בהכרח משקף את אופן הקצאת הכספים בפועל. כפי שמוסבר במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), נעשים במהלך שנת הכספים שינויים בתקציב. הדבר נעשה מסיבות שונות כמו החלטות ממשלה שיש להן השלכות תקציביות, שינוי סדרי עדיפויות, אירועים לא צפויים ועוד. בחוק יסודות התקציב נקבע המנגנון המאפשר לממשלה לבצע שינויים בסעיפי התקציב השונים באישור ועדת הכספים של הכנסת ובהתאם לתנאים ולסייגים המפורטים.

כאן נזכיר שני סוגים עיקריים של שינויים: שינויים פנימיים והעברת תקציב בין סעיפי התקציב (סוג נוסף הוא העברת עודפים). שינויים פנימיים הם העברת תקציב בין תוכניות של אותו סעיף. אומנם שינויים אלו משפיעים על ההרכב הפנימי של הסעיף, אך התקציב הכולל שלו אינו משתנה. בשינויים פנימיים נכללות גם העברות בין תקנות תקציב (באותה תוכנית), המצריכות אישור של אגף התקציבים באוצר בלבד. יתר השינויים הפנימיים מחייבים הודעה לוועדת הכספים או אישור מראש של הוועדה. העברה בין סעיפי התקציב, לעומת זאת, משפיעה הן על המבנה הפנימי של הסעיפים (התקציב המועבר מגיע מתוכנית פנימית אחת או יותר) והן על סך התקציב המעודכן בכל סעיף.

כמה זה דרמטי? מתברר שמאוד. בכל שנת תקציב משרד האוצר מגיש מאות בקשות לאישור העברות בין סעיפי תקציב, שמשמעותן אלפי שינויים בתוכניות התקציב. לפי הבדיקה של הממ"מ, כפי שניתן לראות בגרף, משמעות ההעברות האלו מגיעה לעשרות מיליארדי שקלים ולאחוזים נכבדים מהתקציב (ב־2021 הייתה ירידה בהיקף ההעברות בשל העברת התקציב סמוך לסוף השנה).

ייתכן שחלק מהבעיה טמון בכך שבעת עריכת תקציב המדינה, אגף התקציבים במשרד האוצר מסתמך על הנחות שונות לגבי הצמיחה במשק, הכנסות המדינה ועוד. ככל שתקציב המדינה מאושר בשלב מוקדם יותר חוסר הוודאות באשר להנחות גבוה יותר, ובהתאם עשוי להתבטא בהיקף שינויים גדול יותר באותה שנת תקציב (כפי שאכן עולה מנתוני הממ"מ).

אבל יש גם נקודה לחיוב: השינויים הרבים נובעים גם מרמת הפירוט של סעיפי התקציב בישראל, הגבוהה ביחס למערב. בממ"מ מציינים כי בשל רמת פירוט זו, מעורבות הכנסת בהליך ביצוע השינויים בתקציב במהלך השנה גדולה יחסית למדינות אחרות.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "חלק עיקרי מהשינויים זה עודפי תקציב אשר לפי החוק יש להעביר בין שנים. היקף הפניות לוועדה דווקא נוגד את הטענה בסעיף הקודם שאין רזולוציה גבוהה מספיק - זה שיש שינויים רבים בין תכניות מעיד שזו רזולוציה גבוהה".

הרזרבות הסמויות

בגלל כל השינויים הללו, לעיתים נוצר בחלק מסעיפי התקציב פער של עשרות אחוזים בין התקציב המקורי לבין התקציב על שינוייו. בממ"מ טוענים שייתכן שאחד המקורות להעברות תקציב הנעשות בכל שנה הוא רזרבות "סמויות", כלומר תוכניות המתוקצבות ביתר, ובמהלך השנה מועבר מהן תקציב לתוכניות אחרות.

ב־2018 מבקר המדינה בחן את מספר התוכניות שבאופן מתמשך תוקצבו ביתר ושימשו מקור להעברת תקציבים. זאת, על־ידי זיהוי תוכניות ששימשו מקור להעברת כספים במשך שלוש שנים לפחות. המבקר מצא 42 תוכניות כאלה בין השנים 2012־2016, מהן הועברו בין 900 מיליון ל־2.2 מיליארד שקלים בשנה.

המבקר העיר ש"היקף הסכומים של הרזרבות בשל תקצוב יתר מתמשך ושיעורם מתקציב המדינה מצביעים על תכנון לקוי… תכנון זה מציג לממשלה, לכנסת ולכלל הציבור תמונה שגויה וחסרה… הימצאותן של תכניות תקציב רבות המשמשות למעשה רזרבה… תורמת להשפעת שר האוצר ואגף התקציבים על קביעת סדר העדיפויות של הממשלה בשלב ביצוע התקציב ופוגעת בשקיפות אישור תקציב המדינה בכנסת".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הרזרבות אינן סמויות. לפי החלטת ממשלה יש להפריש 4% מכל סעיף לרזרבה. חלק גדול מהרזרבות מופיעות בתכנית נפרדת. מטרת הרזרבות היא להתמודד עם שינויים בביצוע התקציבים לפי חוק - ביטוח לאומי, חינוך וכו'".

הסיכומים התקציביים

אחד הכלים של אגף התקציבים בהכנת התקציב ובעבודתו מול משרדי הממשלה הוא הסיכומים התקציביים. מדובר בסיכומים בין משרד האוצר למשרדים ממשלתיים, הכוללים התחייבות להעברת כספים המותנית בביצוע פעולות שונות על־ידי המשרד. חתימה על סיכומים תקציביים נובעת מסמכות הממונה וסגניו להעברות תקציביות ושימוש ברזרבות.

לפי מיכל עבאדי־בויאנג'ו, לשעבר החשבת הכללית, "הפרקטיקה הנוהגת הינה שהמערכת הממשלתית מתנהגת כאילו הסיכום התקציבי עבר בכנסת, לעתים זמן רב לפני שהסיכום אכן מאושר בוועדת הכספים. זה מייצר 'תקציב צל' לתקציב שאושר בכנסת שאינו על דעת שר האוצר, החשב הכללי, ולפעמים גם לא על דעת הממונה על התקציבים או סגנו לענייני מאקרו. מדובר במצב בעייתי ביותר של התכנון התקציבי של מדינת ישראל".

הנה דוגמה לסיכום תקציבי: חלק מאותה תוספת מפורסמת של 9 מיליארד שקלים למשרד לביטחון לאומי היה פרי סיכומים בינו לבין משרד האוצר, שהסתכמו בזמנו ב־960 מיליון שקלים בשנת 2023 ובכ־1.2 מיליארד שקלים ב־2024.

אף שיש להם השלכות משמעותיות על אופן הקצאת התקציב, במשך שנים הסיכומים לא נחשפו לציבור. צעד ראשון בדרך לשינוי התקבל בתגובה לעתירה של התנועה לחופש מידע ועיתונאי כלכליסט שלמה טייטלבאום. לאחר הדיון בעתירה, ובמסגרת הכנת תקציב המדינה לשנים 2023־2024, משרד האוצר חשף לציבור גם פרקים של "עיקרי הסיכומים התקציביים", הכוללים רכיבים ש"הבשילו" לכדי מדיניות במסגרת חוקי התקציב, ומשוקפים ממילא במספרים שנכללים במסגרת חוק התקציב.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בתקציב האחרון שולב פרק ובו עיקרי הסיכומים התקציביים. בסוף כל דבר שכתוב בסיכום יגיע לידיעת הציבור בין אם בחוק התקציב ובין אם בהחלטת ממשלה".

לקריאה נוספת:

מונחון לביאור מושגי התקציב, מרכז המחקר והמידע של הכנסת
ניתוח השינויים שנעשו בתקציב המדינה בשנים 2016-2021, מרכז המחקר והמידע של הכנסת
דוח מבקר המדינה (2018): רזרבות והוצאות שונות בתקציב המדינה - תקצוב, ניצול ושקיפות
פס"ד בעתירת התנועה לחופש מידע ושלמה טייטלבאום בעניין הסיכומים התקציביים (עת"מ 26364-01-22) 

עוד כתבות

אייל רביד / צילום: עומר וידר

שימוע לפני הגשת כתב אישום למנכ"ל ובעלי ויקטורי אייל רביד בפרשת תיאום המחירים

רשות התחרות זימנה את אייל רביד, מנכ"ל ובעלי רשת ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום, וזאת בגין התבטאויות פומביות שבאמצעותן ניסה להגיע להסדרים להעלאת מחירים

אילוסטרציה: shutterstock

הירידות בשווקים באפריל חתכו את התשואות בגמל ובפנסיה. איזה מסלול מנייתי נפגע פחות?

על פי תחזית מיטב, בחודש אפריל נרשמו תשואות שליליות של 1.6% במסלולים הכלליים ו-3.2% במנייתיים • התחזקות הדולר מול השקל הביאה את מסלולי ה-S&P 500 לרדת ב-2.5% בלבד, כשהם עדיין מציגים תשואה של יותר מ-9% מתחילת השנה

יוסי אברהמי / צילום: איל יצהר

שוק ההנפקות חוזר? הקבלן יוסי אברהמי רוצה להנפיק ולגייס 200 מיליון שקל

אברהמי מבקש להנפיק את חברת הבנייה למגורים שהקים לפי שווי של מיליארד שקל לפני הכסף ● לחברה צבר של אלפי דירות לבנייה עתידית והון עצמי של כ-600 מיליון שקל ● במידה ותצליח, זו תהיה הנפקת הנדל"ן השלישית השנה

החוק שיאשר לסנן את הבוס אחרי העבודה / אילוסטרציה: גלובס, חומרים: Shutterstock

החוק שיאסור על הבוס להתקשר לעובד אחרי שעות העבודה והסיכוי שיגיע גם לישראל

שוק העבודה בעולם ממשיך להתאים את עצמו לצרכיהם של דור המילניום וה–Z: הקנדים יעגנו בחוק התקציב את "הזכות להתנתק" ● גם מדינות אחרות מקדמות מהלכים שמגדירים מתי נגמר יום עבודה ומתי מותר לפנות לעובדים ● האם יש סיכוי לחקיקה דומה גם בישראל?

בניין סופר מיקרו בקליפורניה / צילום: Shutterstock

שתי מניות שבבים פרסמו אתמול דוחות. איך הגיבו המשקיעים?

יצרנית השרתים סופר מיקרו לא עמדה בתחזיות האנליסטים ופרסמה הכנסות נמוכות מהצפוי ● גם חברת השבבים AMD פרסמה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון וספגה הורדה דרמטית במחיר המניה

רחפן של חברת DJI הסינית / צילום: ap, Shizuo Kambayashi

אחרי טיקטוק, ארה"ב בדרך לחסום את פעילות ענקית הרחפנים הסינית

הצעת חוק חדשה קוראת לחסום את הגישה של חברת DJI הסינית לתשתיות התקשורת בארה"ב, מחשש לריגול ● הערכה: המהלך יקפיץ את מחירי הרחפנים בארה"ב, המשמשים בעיקר חקלאים

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

שלושה מימושים גדולים: אלטשולר שחם בדרך לצמצם בחצי חשיפה למניות בישראל

באפריל הפסיק בית ההשקעות להיות בעל עניין בלאומי ובהפועלים, ומכר את מניות פוקס בכ–100 מיליון שקל ● כיום מתחלקות החזקותיו במניות ל–80% בחו"ל ו–20% בישראל, ובכוונתו להמשיך לממש, בעיקר נוכח האיום הגיאופוליטי ● גורמים בשוק: המכירה - גם בשל עזיבת הלקוחות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה אדומה בתל אביב; מדד הבנקים ירד בכ-1.5%

ת"א 35 ירד ב-1% ות"א 90 השיל מערכו 0.2% ● בעקבות וול סטריט, מניות הקנאביס זינקו ● חגי שלום, בעל השליטה בטיב טעם, מוכר חלק ממניותיו, המניה זינקה בכ-7% ● גב ים: ירידה של כ-20% ברווח הנקי ● הפד צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי, מיטב: "הפד יעביר מסר ניצי שיגרום לעליית התשואות, וכך, ירסן את התנאים הפיננסיים" ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס

מה הפיל את מטבע הביטקוין? / צילום: Shutterstock

צניחה של 22% מהשיא: מה הפיל את מטבע הביטקוין באפריל?

מספר אירועים טלטלו את מטבע הקריפטו הגדול בעולם בחודש אפריל ● התחממות האינפלציה בארה"ב, גזר הדין של מנכ"ל בייננס לשעבר ואירוע החצייה הן רק חלק מהם ● מה הוביל לנפילת מטבע הקריפטו הגדול, ומי עוד מושפע מכך?

טל–אור כהן מונטמאיור, מנכ''לית CyberWell / צילום: הגר בדר

גילויי האנטישמיות ברשתות החברתיות זינקו מאז המתקפה האיראנית

דוח חדש של ארגון CyberWell, שנלחם באנטישמיות ברשת, מצביע על כך ששיעור ההסרה של תוכן שטנה בערבית נמוך לעומת אנגלית ● המנכ"לית: "האכיפה חייבת להיות יותר אפקטיבית"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

רפיח או עסקה? כלכלנים מעריכים איך יגיבו הבורסה והשקל לתרחישי המלחמה

ישראל נמצאת בפני צומת אסטרטגי, כששתי אופציות מרכזיות על השולחן ● הראשונה היא עסקה שכוללת החזרת חטופים לצד הפסקה זמנית של הלחימה ● השנייה היא ככל הנראה פעולה נרחבת של צה"ל ברפיח ● שלושה כלכלנים בכירים מנתחים את השפעתם של התרחישים השונים על השקל, הבורסה והגירעון התקציבי

מנכ''ל SMCI, צ'ארלס ליאנג, מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, מנכ''לית AMD, ליסה סו / צילומים: רויטרס - Jonathan Ernst, Mark Lennihan ,AP, Chiang Ying-ying

דוחות חברות השבבים חושפים את האתגר הגדול של הסקטור הלוהט בוול סטריט

השבוע פרסמו שתי חברות שבבים גדולות, AMD ו-SMCI, את התוצאות הכספיות שלהן ואיכזבו את המשקיעים ● בתגובה לדוחות, מניות שתי החברות צוללות בחדות במסחר בוול סטריט יחד עם אנבידיה שנסחרת בירידות ● מומחים מסבירים: "יש ביקוש והשקעות של חברות גדולות, אבל ההכנסות לא מתרוממות"

סופרמרקט. ''המאבקים קורים מאחורי הקלעים'' / צילום: Shutterstock

האם שתיקת קמעונאיות המזון סוללת את הדרך להמשך העלאות מחירים?

החל מהשבוע יועלו המחירים של עשרות מוצרי מזון וטואלטיקה - חוליה נוספת בשרשרת העלאות מחירים בצל המלחמה ● בניגוד לעבר, לא צפויים כיפופי ידיים גלויים בין הרשתות הגדולות לספקים ● בכירה בענף: "אף אחד לא רוצה לריב עכשיו, כשלא יודעים מה יתפתח"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

הסימנים מצטברים: האינפלציה בארה"ב עקשנית במיוחד

סימנים על כך שהאינפלציה בארה"ב עיקשת במיוחד ממשיכים להכביד על שוק המניות האמריקאי ● באפריל המגמה החריפה, כשהמדדים המובילים רשמו חודש גרוע במיוחד ודוחות חברות הענק הצביעו על התקררות במכירות ● כלכלנים: תסריט שבו האינפלציה תחזור ליעד בלי פגיעה חדה בצמיחה או בתעסוקה רחוק מאוד

הדירה ברחוב פרישמן בשכונה א' בקריית ים / צילום: יח''צ

דירת ארבעה חדרים נמכרה ב-1.3 מיליון שקל. בכמה יקפוץ השווי לאחר תמ"א?

הדירה, בת 4 חדרים, מתפרשת על פני שטח של 105 מ"ר, כאשר לאחר התמ"א, תתקבל דירת 5 חדרים בשטח של כ־130 מ"ר הכוללת מרפסת, ממ"ד ומעלית ● הבניין עומד לפני הליך חיזוק ועיבוי, בעקבותיו שווי הדירה צפוי לקפוץ ל־1.8־1.9 מיליון שקל

אוניברסיטת UCLA / צילום: Associated Press, Jae C. Hong

עימותים אלימים בין פרו-פלסטינים ותומכי ישראל באוניברסיטת UCLA

באוניברסיטת UCLA שבקליפורניה הוחרפו העימותים בין המפגינים וכוחות הביטחון הגיעו על מנת להפריד בין הניצים ● באוניברסיטת קולומביה הגיעו אמש השוטרים מצוידים ברימוני הלם ופשטו על הבניין בו התבצרו המפגינים הפרו-פלסטינים

גלנט, נתניהו והלוי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמוס בן גרשום-לע''מ, AP

צווי מעצר בינלאומיים לראש הממשלה והרמטכ"ל: האם התרחיש הזה אפשרי ומה המשמעויות

בישראל מביעים חשש שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג יוציא צווי מעצר נגד בכירים בשלטון הישראלי, ובראשם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל ● מהן הסכנות שבהוצאת צווים כאלה, באילו מדינות הם עלולים להיעצר, ומי ההרכב שיקבל את ההחלטה ● גלובס עושה סדר

סלט קרעי לחם ב''נעה אפייה מקומית'' / צילום: חיים יוסף

מסעדה מעולה בהרי ירושלים שמנסה לחבר את כל המנות ללחם

"נעה אפייה מקומית" של אלדד שמואלי רק התחילה לרוץ והשף גויס למילואים ● עכשיו היא מתרוממת, והקו המנחה: מנות שהולכות טוב עם לחם, והלחם מצוין

מוחים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה משתלטים על בניין המילטון שבתוך הקמפוס / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

רימוני הלם ומעצרים: המשטרה פינתה את המפגינים באוניברסיטת קולומביה

לבקשת ההנהלה, שוטרים פינו את ההיכל שבו התבצרו המפגינים ואת המאהל שהוקם על המדשאה • כ-100 מהמפגינים נעצרו בעימותים והמשטרה השתמשה ברימוני הלם כדי לפזר את המוחים • ההנהלה ביקשה מהמשטרה להישאר בקמפוס בשבועיים הקרובים

חממת קנאביס / צילום: Shutterstock

הבשורה מאמריקה שהקפיצה את מניות הקנאביס, גם בת"א

ממשל ביידן הודיע כי הוא בוחן הקלות במגבלות על סם הקנאביס, ושלח את מניות החברות הגדולות בענף לזינוק של עשרות אחוזים בוול סטריט