סעודיה והאמירויות משחקות משחק כפול - והחברות הישראליות כבר לא נהנות מפירות הסכמי אברהם

G42, אחת מקרנות הענק האמירתיות בתחום הבינה המלאכותית, עלתה לכותרות באחרונה בשל קשריה עם סין, אחרי שארה"ב האשימה אותה בסיוע לדיכוי זכויות אדם • במקביל היא מנהלת מו"מ עם Open AI על מימון מיזם לייצור שבבים • וגם שיתופי־פעולה שהוכרזו בישראל נפלו

השייח' טחנון בן־זאיד, יו''ר קרן G42 / צילום: Reuters, Abdulla Al Bedwawi
השייח' טחנון בן־זאיד, יו''ר קרן G42 / צילום: Reuters, Abdulla Al Bedwawi

לאחר הסכמי אברהם שטפו את ישראל משקיעים אמירותיים שביקשו אפיקי השקעה חדשים וקירבה לטכנולוגיה חדשנית, שקודם לכן הייתה מוגבלת. גם בעבר עשרות חברות ישראליות עבדו בחצי האי ערב, בעיקר בתחום הסייבר, ושירתו משרדי ממשל וחברות גז ונפט בתחומי אבטחת מתקנים ומלחמה בטרור. הסכמי אברהם נתנו לכל זה תו הכשר, ומיד לאחר החתימה נחתו בישראל קרנות ההשקעה האמירותיות הגדולות בחיפוש אחר החזקות בחברות ישראליות ושיתופי־פעולה אסטרטגיים. 

סנונית ראשונה: באיחוד האירופי אישרו רגולציה על בינה מלאכותית
האם התשובה הישראלית לסרטונים של OpenAI תעמוד במבחן המסחרי?

הבולטת שבהן היא קרן G42, אחת מקרנות הענק של איחוד האמירויות שעוסקת בהשקעות בתחום הבינה המלאכותית, ושבראשה עומד לא אחר מאשר השייח' טחנון בן־זאיד, היועץ לביטחון לאומי של המדינה המפרצית. מאז ימי הקורונה בשנת 2020, הוציאה הקרן הודעות על שיתופי־פעולה עם כמה מהגורמים הבולטים במשק - בהם בית החולים שיבא, רפאל, קרן ההון סיכון ויולה ועוד מספר סטארט־אפים בתחום הרפואה והחקלאות, בהם ננוסנט - שבתקופת הקורונה הבטיח לזהות נגיפים באמצעות גלאי ריח בלבד. אפילו בתו של ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, אחינועם גנוניאן, הגיעה לעבוד באחת החברות של הקרן עד עזיבתה ב-2022.

אלא ששמה של קרן G42 עלה שוב לכותרות לאחרונה דווקא בזכות קשריה בסין. חבר הקונגרס הרפובליקאי מייק גלאגר, בעברו בכיר במודיעין הצבאי האמריקאי וכיום יו"ר הוועדה לענייני סין בקונגרס, האשים בחודש ינואר האחרון את הקרן בשותפות עם מוסדות ביטחוניים בסין, כשלדבריו היא מסייעת לממשל לדכא זכויות אדם ולהגביר את השליטה הטכנולוגית באזרחיו, וכן תורמת להתעצמות הצבאית של סין. זאת, על אף שהקרן בת 10 מיליארד הדולר גייסה מחצית מהונה מקרן הפרייבט אקוויטי האמריקאית סילברלייק, בעוד מקורו של החצי השני מקרן העושר האמירותית מובאדלה.

 

גלאגר שלח לשרת המסחר האמריקאית ג'ינה ריימונדו מכתב מפורט שטוען כי מנכ"ל G42, פנג שיאו, משמש כמנהל בחברה בת סינית של חברת הסייבר ההתקפי מאיחוד האמירויות דארק מאטר (DarkMatter) - מתחרה של NSO - שמחלקת המדינה האמריקאית הטילה עליה עיצומים וכן על מספר אמריקאים שעבדו בה. גלאגר מפציר ברשויות האמריקאית לחקור האם ד"ר סונג-ג'ון ג'ו, שניהל בעברו את מעבדת הבינה המלאכותית של אוניברסיטת קליפורניה (UCLA) עבר על חוקי היצוא כאשר עבר לנהל את פעילות ה-AI של דארק מאטר.

עוד טוען גלאגר שהקרן האמירותית משתפת פעולה עם חברות סיניות שנמצאות ברשימה השחורה של ארה"ב, כמו וואווי ומכון הגנום של בייג'ינג (BGI), בו בזמן שהיא רוכשת טכנולוגיה מחברות אמריקאיות כמו מיקרוסופט ודל. עוד טען לשותפות עם מכון מחקר הבינה המלאכותית של אוניברסיטת קרנגי-מלון, שטנסנט הסינית שותפה לה.

יצאה בשקט מהשקעותיה

בקרן הדגישו שהם מקיימים יחסים הדוקים עם חברות אמריקאיות, ואף הגיבו בכמה מחוות שעשויות לאותת שפניה לחזור לחיקה של ארה"ב. פנג שיאו, מייסד G42, סיני שהיגר לארה"ב ולאחר מכן ויתר על אזרחותו האמריקאית לטובת אזרחות אמירותית, לא פצה פה אך הקרן שבניהולו מסרה לפני חודש לפייננשל טיימס כי "יצאה מכל השקעותיה בסין", ולפי הדיווח בלונדון היא אף ויתרה על החזקותיה בלא אחרת מאשר החברה האם של טיקטוק, בייטדאנס הסינית.

סם אלטמן / צילום: Associated Press, Markus Schreiber
 סם אלטמן / צילום: Associated Press, Markus Schreiber

לגלובס נודע כי שותפויות רבות שהוכרזו עם הקרן בישראל לא יצאו לפועל לבסוף. שיתוף־הפעולה עם רפאל עליו הוכרז באפריל 2021 לא הבשיל בסופו של דבר לכדי פעילות משותפת. גם שיתוף־הפעולה עם בית החולים שיבא עליו הוכרז בנובמבר 2022 בתחום המחקר בתאי הגזע וכן בחדשנות רפואית במגוון תחומי בריאות לא יצא אל הפועל - על אף שני ביקורי גומלין שהובילו למזכר הבנות. גם שיתוף־הפעולה עם הסטארט־אפ הרפואי ננוסנט שהחל בקורונה נפסק כבר לפני מספר שנים. נציין כי השותפות עם קרן ההון סיכון ויולה נמשכת, אך עוסקת פחות בחשיפה לטכנולוגיה ישראלית ויותר בשיתוף־פעולה של שני הגופים לאיתור ומשיכת מהנדסים ומדענים לאבו דאבי.

במפרץ התאכזבו מישראל

גם בסעודיה משחקים משחק כפול מול סין וארה"ב. קרן העושר הסעודית היא משקיעה חשובה בחברות אמריקאיות כמו מטא, אובר, אלקטרוניק ארטס, פייפאל ופדקס, אך המדינה מעודדת באחרונה מומחי בינה מלאכותית סיניים להגר אליה ולעבוד בתחומה, לאחר שסומנו על ידי ארה"ב כמי שעבדו עבור חברות עוינות לשיטתה. ככל שנודע, האמירותיים והסעודיים, שבעבר התעניינו מאוד בטכנולוגיית הסייבר הישראלית ובשורת טכנולוגיות בתחום הרפואה והחקלאות, "התאכזבו מישראל", כך אומר גורם ביטחוני לגלובס.

בראש ובראשונה, המלחמה של ממשל ביידן בתעשיית הסייבר הישראלית, שהעלימה מהנוף חברות רבות כמו קוואדרים ונמסיס, פגעה בחוסן של NSO ולאחרונה אף הטילה עיצומים על מפקד 81 לשעבר, טל דיליאן, שמכר רוגלות מודיעיניות גם למדינות במפרץ, הורידה מאוד את האטרקטיביות של ישראל בעיני שותפים טכנולוגיים פוטנציאליים במפרץ. במקביל, האמריקאים החלו להזהיר את הישראלים מפני העברת טכנולוגיה של בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי או שבבים מאיחוד האמירויות לסין, ושותפויות רבות שהיו בקנה הופסקו בעקבות זאת.

משלמים לסין בנפט

"מספר גורמים מקרבים בין איחוד האמירויות וסעודיה לסין", אומר לגלובס ד"ר סא"ל במיל' אייל פינקו, חוקר במרכז בגין-סאדאת לאסטרטגיה באוניברסיטת בר-אילן. "סין הציגה שלב חדש בדרך המשי שלה, שבו היא מקטינה משמעותית את השקעותיה במזרח התיכון. נראה שמסילת הרכבת מאיחוד האמירויות דרך סעודיה וירדן לישראל ירדה מהפרק. במקביל, הסעודים והאמירותיים עוסקים ברכישת חברות וטכנולוגיות באירופה כדי להתכונן ליום שבו נפט וגז יפסיקו להפוך לערוץ הכנסות מרכזי, וסין משחקת תפקיד הולך וגדל כשוק יעד".

"התוכנית המקורית של העיר שבונה מוחמד בן סלמאן, ניאום, הייתה להסתייע בטכנולוגיה ישראלית. המצב הביטחוני בארץ והשנים הראשונות של ממשל ביידן הביאו את הסעודים לנטות לכיוון הסיני", אומרת לגלובס קאריס וויטי, מייסדת ומנכ"לית קבוצת סיגנל ליחסי ישראל-סין. "סין הביאה הרבה ערך מוסף לפרויקטים של סעודיה עם מערכות מתקדמות, כמו אלה שמפותחות בוואווי, ובתמחור נוח הרבה יותר מזה שמוצע במערב. את התמורה דורשים הסינים בנפט. מצד שני, בישראל קיים חשש הולך וגובר מזליגה של טכנולוגיה דרך איחוד האמירויות לסין, וזה אומר שהאפשרות לנצל את פירות הסכמי אברהם הצטמצמה. עבור מדינות המפרץ, אם צריך לוותר על שוק מסוים - סין או ישראל - הבחירה תהיה לוותר על ישראל".

שתי המדינות כמובן לא ויתרו על ארה"ב: "שתיהן מאמינות ששבבים יהיו הדבר הבא לאחר הנפט", אומרת וויטי. סעודיה רכשה לאחרונה 3,000 מעבדים גרפיים של אנבידיה באמצעות מכון המחקר על שם המלך עבדאללה. איחוד האמירויות באמצעות קרן G42 במשא־ומתן עם סם אלטמן על מימון מיזם לייצור שבבים שיסיים את המונופול של אנבידיה ו-TSMC. "שתי המדינות לא ויתרו על המערב. הן מנסות ובודקות חלופות שונות, כמו שיתוף־פעולה עם חברות ייצור שבבים בסין או שילוב בקונסורציום של יצרניות שבבים כמו ישראל והודו יחד עם ארה"ב, באמצעות חברות אמריקאיות, יפניות וטייוואניות. לא תהיה כאן מלחמה קרה שמדינה אחת נוטה לצד מסוים, אלא הרבה חלקים נעים כאשר כל צד ממקסם באופן שוטף את היתרונות שלו מול האחר".