השירות הציבורי בסכנת פוליטיזציה מוחלטת, וזה יפגע באזרח

הדרג המקצועי במשרדי הממשלה נמצא תחת התקפה חמורה ומתמשכת • ללא שינוי משמעותי, המגזר הציבורי יגווע ולא יצליח לתפקד

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock
משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

גלעד היא חוקרת ומרצה במחלקה למדע המדינה ובבית הספר פדרמן למדיניות וממשל, האוניברסיטה העברית. שפייזמן היא חוקרת במחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר־אילן

לאחרונה התגלתה סערה מהסוג שלרוב נשארת בתוך כתלי משרדי הממשלה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' דרש מהדרג המקצועי במשרדו לשנות את תוכנו של דוח תחזיות שהוגש לכנסת, ולאחר שסורב, הוסיף הקדמה משלו.

הקונפליקט הזה, שחריגותו היא ככל הנראה בכך שנחשף לציבור, מעיד על שלוש מגמות. הראשונה - עליית מדרגה בניסיון הדרג הפוליטי להתערב באופן בוטה בתחום הנמצא תחת אחריותו של הדרג המקצועי; השנייה - קושי גובר והולך של הדרגים הפוליטיים והמקצועיים לעבוד יחד תוך שיתוף־פעולה; ושלישית - עמידה איתנה, יחסית, של הדרג המקצועי באוצר מול לחצים פוליטיים. וגם, יש לומר, נכונות של השר לאפשר לעובדיו הבכירים לומר את דברם. המגמות הללו מלמדות על היחלשות הדרג המקצועי באוצר, וניתן להניח בסבירות גבוהה שהמצב במרבית משרדי הממשלה חמור בהרבה.

הפוליטיזציה גואה

האירוע הזה הוא חלק מהפוליטיזציה הגואה של מינויים בשירות הציבורי וניסיון הדרג הפוליטי למשטר את שיקול־דעתם וקולם של אנשי המקצוע. הדפוסים הללו מלמדים על חוסר אמון ושינוי עומק בתפיסת הדרג הפוליטי את תפקידו של הדרג המקצועי. שרים ושרות, חברי וחברות כנסת רבים סבורים כי תפקיד עובדי השירות הציבורי הוא למלא אחר הוראות הפוליטיקאים. כלומר, לא להביע את עמדתם המקצועית ככל שיש בה נימת ביקורת. לא להעלות שאלות מאתגרות. לא להציג בפני השרים ובוודאי שלא בפני הציבור את המציאות כפי שהם מבינים אותה. אותם פוליטיקאים רואים בעובדי הציבור "פקידים" ובזים לתפיסתם העצמית כ"משרתי ציבור".

בנסיבות אלו, אותם עובדי ציבור שלא מוכנים למעול בתפקידם, ועומדים על השמעת עמדותיהם המקצועיות מסתכנים בפגיעה ביכולת התפקוד שלהם, בתקיפה, בהכפשה ואף בפיטורים. כך קורה בעניינן של היועצת המשפטית לממשלה, ראשת רשות החברות, הממונה על התחרות ועוד. עובדים שעומדים על השמעת דעתם הם לא חתרנים. כמי שערכו מאות ראיונות עם עובדי השירות הציבורי, אנחנו יכולות להעיד שרובם ככולם מכבדים את זכות השרים להתוות מדיניות ולהכריע בין חלופות. ועם זאת, הם חשים חובה כלפי הציבור להביע את עמדתם המקצועית כשהם חושבים שהמדיניות תניב תוצאות גרועות.

במקביל, ניתן להניח כי עובדים אחרים מיישרים קו כיום, או שיישרו קו בעתיד לאחר שיחזו בתקיפות, בהכפשות ובפיטורים של מי שהביע עמדה ביקורתית. הללו ישתפו פעולה בהכנעה עם הוראות שיינתנו להם, גם כשיסברו שמדובר בפעולות הנגועות באי חוקיות או שחיתות, במדיניות שתפגע באינטרס הישראלי, בזכויות אזרח, בזכויות מיעוטים ועוד.

בנסיבות אלה זה לא מפתיע שעובדים רבים עזבו ואחרים שוקלים לעזוב את השירות הציבורי. סקר שערכנו עם עובדי הממשלה מלמד ש־27% שוקלים בסבירות גבוהה או גבוהה מאוד לעשות כן. זאת בשעה שהשירות הציבורי צמא לעובדים. בנוסף, ניתן להניח שצעירים מוכשרים צופים במתרחש ומגיעים למסקנה שהם יוכלו לתרום ולהיתרם יותר בשוק הפרטי ובסקטור השלישי.

סיכון חמור ומשמעותי

מדובר בסיכון חמור לכולנו. ראשית, שירות ציבורי מקצועי, והיכולת של עובדי הציבורי לבטא את עמדותיהם המקצועיות, הוא הכרחי לאיכות השירותים הציבוריים. עמדותיהם והמלצותיהם של עובדי השירות הציבורי הן לא תמיד יותר נכונות, ראויות או נבונות מאילו של הדרג הפוליטי, אבל חשוב שהן תשמענה ותישקלנה. שיג ושיח בין הדרג הפוליטי והמקצועי מניב מדיניות המאזנת בין רצון הדרג הפוליטי לקדם את אינטרס בוחריו כאן ועכשיו לבין מחויבות הדרג המקצועי למטרות ארוכות טווח ולכל הציבור. שנית, דרג מקצועי שמחויב לאינטרס הציבורי ולחוק, מהווה גורם מאזן, הגם שבאופן חלקי, נגד פגיעה בערכי הדמוקרטיה, בכלכלה, בביטחון ועוד.

מי שאמורים לשים את איכות השירות הציבורי בראש מעיניהם הם השרים, ונציב שירות המדינה, שומר הסף המופקד על איכות השירות הציבורי. אך מאחר וזה לא המצב, אנו, האזרחים והאזרחיות, חייבים להעמיד את איכות השירות הציבורי בראש סדר היום. עלינו לתבוע מהממשלה, הגם שיש ספק בנכונותה להקשיב, להגן על איכות המינויים למשרות האמון במשרדי הממשלה והחברות הממשלתיות, ולשמור על האיכות, הניטרליות הפוליטית־מפלגתית ועל כבודם של עובדי הציבור. במקביל, אם נרצה שעובדים טובים ומחויבים יישארו בשירות הציבורי, חרף הקושי אותו הם חווים והתחושה שאבדה להם גאוותם כמשרתי ציבור, חשוב שנשדר כציבור את הערכתנו לתפקיד החיוני שהם ממלאים ולעמידתם על הבעת דעתם גם כשזו אינה נוחה לדרג הפוליטי.