הבת קבעה שאמה לא כשירה ולקחה את כספה, האם תבעה. מה קבע ביהמ"ש?

שימוש לא נכון בתרופות גרם לקשישה בת 87 מספר אירועי דליריום זמניים • בתה, הרשומה כמיופת-כוח, העבירה את כל סמכויות ניהול ענייניה של האם לידיה • זמן מה לאחר מכן, הבת והחתן העבירו כספים מחשבון האם לחשבונם • איך פסק ביהמ"ש כשהאם ביקשה לקבל בחזרה את עצמאותה?

חתימה על ייפוי-כוח מתמשך / צילום: Shutterstock, Photographee.eu
חתימה על ייפוי-כוח מתמשך / צילום: Shutterstock, Photographee.eu

הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

ייפוי-כוח מתמשך הוא מנגנון המאפשר לאדם למנות מראש את קרובי משפחתו, או אנשים אחרים שהוא נותן בהם אמון, כדי שינהלו את ענייניו הבריאותיים והכספיים, בתקופה שבה לא יהיה כשיר לכך מבחינה קוגניטיבית.

היתרון של ייפוי-כוח מתמשך לעומת מינוי אפוטרופוס הוא גם חסרונו: היעדר מעורבות ופיקוח של המדינה על פעולותיו של מיופה-הכוח, בעת שהממנה כבר חסר אונים. המדינה יוצאת מנקודת הנחה שמכיוון שהממנה בחר לתת במיופה-הכוח אמון בתקופה שבה היה צלול וכשיר, אז כנראה שיש על מי לסמוך; אולם למרבה הצער, מפעם לפעם נחשפים מקרים של בגידת מיופה-הכוח באמון שניתן בו.

המייל שנשמר "ליום סגריר" והקשר לח"כ סעדה: פרשת רונאל פישר שוב מסתבכת 
משפט נתניהו: נקבע המועד לעדותו של יאיר לפיד

כך קרה בתיק שנדון השבוע בבית המשפט לעניני משפחה בבאר שבע. קשישה בת 87 ערכה בשנת 2017 ייפוי-כוח מתמשך, במסגרתו מינתה את בתה היחידה, פרופסור באוניברסיטה, ואת חתנה, בעלה של הבת, למיופי-כוח עתידיים עבורה.

בשנים 2018-2019 האם סבלה ממספר אירועי דליריום זמניים - מצבי בלבול חריפים שאף הביאו לאשפוזה, ונגרמו בשל זיהומים ושימוש לא נכון בתרופות. בשנת 2019 הבת הפעילה את ייפוי-הכוח המתמשך, בטענה כי אמה איבדה את כשירותה המשפטית, והעבירה את כל סמכויות ניהול ענייניה של האם לידיה. זמן מה לאחר מכן, הבת והחתן העבירו כספים מחשבון האם לחשבונם.

חות-דעת: "כשירה לנהל את עניינה בעצמה"

בשנת 2022 האם הגישה תביעות נגד הבת והחתן, לביטול הפעלת ייפוי-הכוח המתמשך ולהשבת הכספים שלקחו מחשבונה ללא רשותה. האם טענה כי היא כשירה ועצמאית באופן מלא במחשבתה ובהתנהלותה, וכי הפעלת ייפוי-הכוח המתמשך נעשתה שלא כדין ולא לטובתה.

מנגד הבת הגישה תביעה למינויה כאפוטרופוס עבור אמה, וכן עתרה להורות על העברת האם מיחידת הדיור אותה היא שוכרת, למוסד חוץ-ביתי. לטענת הבת, האם אינה כשירה קוגניטיבית, ולמעשה מאחורי הגשת התביעות עומדת בעלת הבית של יחידת הדיור אותה שוכרת האם, שמנצלת אותה ומנסה להשתלט על נכסיה.

האם נבדקה על-ידי צוות בדיקה שמינתה עובדת סוציאלית, שכלל מומחה בתחום, וכן על-ידי נציג משרד הרווחה, וכולם אישרו כי מבדיקות שערכו, האם אכן כשירה לטפל בכלל ענייניה. למעשה העידו הנציגים כי "מדובר באישה צלולה לחלוטין, אשר כשירה לנהל את עניינה בעצמה, מנהלת את ענייניה באופן מרשים, והיא כשירה קוגניטיבית באופן שהרבה אנשים צלולים אחרים יכולים לשאוף אליו". כך הצהיר גם אחיה של האם, אולם הבת סירבה לקבל את הדין, ובית המשפט הסכים למנות מומחה נוסף מטעמו.

גם המומחה הנוסף הגיע למסקנה כי האם כשירה לגמרי, מנהלת את חייה בעזרת בעלת הבית בו היא מתגוררת, מבינה את כל הסוגיות הנדרשות לניהול חיים עצמאיים ומדגימה כשירות תקינה בהחלטות על סוגיות של מגורים, סיוע בתפקוד, סיוע בניהול כספי ועוד - ולכן אינה זקוקה למינוי אפוטרופוס ואינה זקוקה כיום למיופה-כוח מתמשך.

המכשול הבא שעמד בפני בית המשפט הוא הסעיף בייפוי-הכוח המתמשך, בו אישרה האם בזמנו כי ייפוי-הכוח ימשיך לעמוד בתוקפו, גם אם היא תודיע על רצונה לבטלו, אולם בית המשפט מצא לנכון לבטל את ייפוי-הכוח המתמשך למרות מגבלת הסעיף, בשל משבר האמון הקיצוני בין האם לבת.

הבת חויבה לשלם את עלות עריכת חוות-דעת המומחה בנוסף לתשלום 30,000 שקל הוצאות משפט לאם, ובית המשפט אפילו שקל להטיל עליה הוצאות נוספות לטובת אוצר המדינה, לאור התנהלותה חסרת תום-הלב.

שאלת השבת הכספים שלקחה הבת מהאם, בעת ששללה את עצמאותה באמצעות ייפוי-הכוח המתמשך, תידון בהמשך.