הרגולציה על נכסים דיגיטליים להשקעה: חוף המבטחים עוד רחוק

המשקיעים בנכסים דיגיטליים מייחלים ליום בו יתפוגג חוסר הוודאות בין המותר לאסור • הרגולטורים מתחבטים שנים, והפתרון לא נראה באופק

הרגולציה על נכסים דיגיטליים להשקעה: חוף המבטחים עוד רחוק / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
הרגולציה על נכסים דיגיטליים להשקעה: חוף המבטחים עוד רחוק / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הכותב הוא ראש תחום טכנולוגיה במשרד עורכי הדין גורניצקי GNY

בנובמבר 2022, פרסם אגף הכלכלנית הראשית של משרד האוצר דוח מקיף בדבר אסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים (המונח כולל נכסים קריפטוגרפים, מטבעות דיגיטליים וטוקנים מכל הסוגים). הדוח סוקר את הפערים ברגולציה וממליץ על הסרת חסמים ויצירת תשתית אסדרתית חדשה. הדוח מגיע לאחר שני דוחות עבי כרס שפרסמה ועדה שהקימה רשות ניירות ערך בנושא, ב־2017 וב־2019.

לא ניתן להפריז בחשיבות האסדרה של תחום הנכסים הדיגיטליים. שווי השוק הכולל של המטבעות הדיגיטליים הגיע בשיאו (לקראת סוף 2021) לכ־3 טריליון דולר. נכסים דיגיטליים מגדילים את יכולת פיזור ההשקעה, מאפשרים חשיפה למיזמים חדשניים עם פוטנציאל רווחים גבוה, ומפחיתים עלויות על ידי חסכון במתווכים וייעול בהעברת מידע.

איזון קשה

רגולטורים בעולם ובישראל מתחבטים כבר שנים אל מול האתגר של איזון בין הגנה על המשקיעים לבין הרצון לקדם מוצר פיננסי חדשני זה. במקביל, המשקיעים, החברות, נותני השירותים ושאר הפועלים בנכסים דיגיטליים מייחלים אף הם ליום בו לא יהלכו עוד על קרקע טובענית, בחוסר ודאות בין המותר לאסור.

ברוח זו, ב־22 בפברואר, פרסם בנק ישראל מסמך עקרונות להסדרת הפעילות במטבעות יציבים בישראל. מטבע יציב (Stablecoin) הוא נכס דיגיטלי שערכו צמוד לנכס אחר (למשל הדולר, זהב, וכד') וההצמדה הזו מגובה בביטחונות. עקרונות ההסדרה המוצעת על ידי בנק ישראל כוללים, בין היתר, דרישה לרישוי של מנפיק המטבעות היציבים ולביטחונות שיכסו באופן מלא את התחייבויות המנפיק. את הבטחונות יש להחזיק באותו הנכס שאליו צמוד המטבע היציב.

הבנק מסביר, כי תפקידו הוא לפקח על אמצעי תשלום, ועל כן הוא מתמקד במטבעות יציבים, כנכסים דיגיטליים שיש סיכוי סביר שישמשו בעיקר למטרת תשלום. זאת, להבדיל מנכסים דיגיטליים שמהווים השקעה בפני עצמם.

הנפקת נכסים דיגיטליים להשקעה מצויה בתחום השיפוט של רשות ניירות ערך. למעשה, הרשות היא הראשונה שנענתה לאתגר שהציג דו"ח הכלכלנית הראשית, וכבר בסוף דצמבר 2022 היא פרסמה הצעה לתיקון דיני ניירות ערך בנוגע לנכסים דיגיטליים.

ניתן היה לקוות שבתיקון תמצא אותה תשתית חדשה נדרשת שתסדיר הנפקת נכסים דיגיטליים להשקעה. תשתית עם פחות חסמים, היוצרת ודאות והמתחשבת במאפיינים החדשנים והייחודיים של נכס דיגיטלי. אולם, התמונה הנגלית בתיקון שונה בתכלית.

תחילה, קובע התיקון, כי נכסים דיגיטליים הם בגדר הגדרת "ניירות ערך" שבחוק ניירות ערך (תיקון דומה מוכנס בחוק השקעות משותפות בנאמנות ובחוק הסדרת העיסוק ביעוץ השקעות). כלומר ההוראות הקיימות של דינים אלה, שעסקו בניירות ערך מסורתיים, חלות עתה במפורש גם על נכסים דיגיטליים (התיקון מסביר שתחולה מסוימת היתה גם קודם).

מכאן, התיקון ממשיך לעסוק בהנפקת נכסים דיגיטליים והמסחר בהם. הוא קובע, שלרשות תהא סמכות "להתאים את האסדרה בצורה גמישה למאפייני השוק והנכסים הדיגיטליים ולקבוע הוראות נוספות או לפטור מהוראות לפי החוק לגבי נכסים כאמור." לשון דומה מופיעה גם בתיקון לחוק השקעות משותפות ולחוק הייעוץ.

אין כללים ברורים

כלומר, אין תשתית חדשה. אין כללים ברורים וידועים מראש שניתן לפעול לפיהם ואין גם צפי להליכי חקיקה מסודרים. הרשות, ברצותה תוסיף הוראות דין, ברצותה תפטור מהוראות, והכל כפי שתראה לנכון.

חוסר הוודאות ושאר הקשיים המכבידים על שוק הנפקת המטבעות הדיגיטליים (כפי שפורטו בדוח משרד האוצר) נשארים בעינם. הבעייתיות הכרוכה במתן סמכות חקיקה רחבה לרשות ניירות ערך כרגולטור, מהווה גם היא גורם מרתיע. ובינתיים, שוק הנכסים דיגיטליים להשקעה ימשיך להתפתח, אך בשלב זה למרבה הצער, בחו"ל.