עד לפני כשנה, חברת יונט קרדיט - שפועלת בתחום האשראי החוץ-בנקאי - לא הייתה מוכרת בעבור מרבית הישראלים. אך אז נודע ששר האוצר לשעבר, משה כחלון, מונה לעמוד בראש החברה כיו"ר, בשכר של יותר מ-8 מיליון שקלים בשנה. שכר זה הופחת בהמשך ובסופו של דבר הסתכם בכמיליון שקלים לשנת עבודה. עם מינויו של כחלון ליו"ר, הופנתה גם תשומת הלב הציבורית לכיוונה של יונט: חברה ציבורית, העוסקת באשראי חוץ-בנקאי דרך ניכיון צ'קים ושעסקיה צמחו מאוד במהלכו של משבר הקורונה.
אלא שחודשים ספורים אחרי כניסתו של כחלון לתפקיד, החלו להיחשף אי-סדרים בחברה, שכעת נחקרים בידי רשות ניירות ערך. מנהלי החברה נחשדים בגניבה בהיקף של מיליונים, זיוף, הלבנת הון ועבירות נוספות. וכך, אחד אחרי השני, רבים מבכיריה התפטרו או פוטרו. כחלון התפטר בחודש יוני, אחרי שהתברר שחסרים במאזן החברה כ-50 מיליון שקלים. בסוף אותו חודש פוטר המנכ"ל, צחי אזר, ובימים האחרונים הודיע גם אחד המייסדים, שלמה אייזיק, על התפטרותו. רשות ניירות ערך פתחה בחקירה גלויה, כשאפילו פירמת רואי החשבון שליוותה את החברה, ארנסט אנד יאנג, על הכוונת. גם כחלון עצמו כבר נחקר. ולבינתיים גם הבורסה הודיעה על השעיה במסחר במניות החברה.
ובעוד הפרשה מסתעפת ומסתבכת, זוהי הזדמנות מתאימה לספר את הסיפור מההתחלה: מי זו יונט קרדיט, מיהן הנפשות הפועלות בתוכה, מדוע בחר כחלון דווקא ביונט כמקום שבו יתניע את הקריירה העסקית שלו, איפה היו שומרי הסף ולאן הפרשה צפויה להתפתח מכאן? כל התשובות בפרק השבוע של "הצוללת של גלובס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.