נתב"ג | פיצ'ר

לקראת סגירת נתב"ג: אלה השאלות שהממשלה תצטרך להכריע בהן

על רקע הביקורת הציבורית על השארת נתב"ג פתוח למרות המוטציות שהתגלו בעולם, תתכנס הממשלה לדיון שבו ככל הנראה יוחלט על סגירת נמל התעופה לשבועיים לפחות • אלה הנושאים הפתוחים שהממשלה תצטרך לתת להם פתרון, לאחר שיוחלט על הסגירה

נתב"ג בימי קורונה / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'
נתב"ג בימי קורונה / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'

הממשלה צפויה לאשר היום (א') את סגירת נתב"ג, בשלב ראשון לשבועיים אולם האינדיקציה שמקבלות חברות התעופה היא שהסגירה הזו תימשך כחמישה שבועות, כלומר עד לסוף חודש פברואר.

בהודעה שפורסמה מטעם משרד ראש הממשלה נומק כי מטרת המהלך הנחשב לקיצוני למדי היא  "למנוע כניסת מוטציות נוספות של נגיף הקורונה". יצוין כי הדיון על סגירת נתב"ג מתרחש בתזמון שבו נכנסה לתוקף התקנה שמחייבת את הנוסעים להציג בדיקת קורונה שלילית לפני העלייה לטיסה לישראל.

עוד לפני שאפשר היה להפיק מהמהלך הזה את היתרונות שלו, המצטרפים לחובת הבידוד לנוחתים מכל המדינות - הדיון עבר לסגירת נתב"ג לטיסות מסחריות בכלל.

חובת הבידוד כיום קובעת כי הנוחתים מדובאי וממדינות בדרום אפריקה יופנו לבידוד במלונית (למעט חריגים, והם הרבה) ושאר הנוחתים יופנו לבידוד ביתי במקרה שביצעו בדיקת קורונה מיד לאחר הנחיתה ויבצעו בדיקה נוספת ביום התשיעי לבידוד וכך יחויבו ל-10 ימי בידוד בלבד.

עד כמה נאכפת חובת הבידוד? גם פה מדובר בנושא פרוץ שבשעתו משרד הבריאות הודה שרוב המחויבים בבידוד מפרים את חובתם זו, ומסכנים את כלל הציבור. כך או כך, עם סגירת נתב"ג כבר לא יהיה צורך להתמודד עם אכיפת חובת הבידוד לנוחתים - משום שלא יהיו כאלה.

בדיון תצטרך הממשלה להתמודד עם שורה של שאלות שעולות ממהלך של סגירת נתב"ג לרבות זכות הציבור, כולל אזרחים זרים שקיבלו היתר להיכנס לישראל או לצאת מהארץ, נושא הפיצוי לנוסעים שרכשו כרטיסי טיסה ושהפעם הטיסה אינה מבוטלת ביוזמת החברות, מה שהיה מחייב אותן להשיב את הכסף לנוסעים שלהן. שאלה אחרת תגדיר מהם מקרים חריגים שיורשו לעקוף את סגירת נמל התעופה.

מה שהממשלה תתבקש לאשר הוא את איסור הכניסה והיציאה של טיסות נוסעים זרות וישראליות. על רקע זה יצוין כי חברות התעופה הזרות הביעו חשש לאפליה שתאפשר רק לחברות הישראליות להטיס נוסעים במידת הצורך.

נושא שני שיעלה בדיוני הממשלה הוא כיצד ניתן למנוע את היתר ההגעה לנתב"ג למעט למקרים חריגים שיאושרו על ידי ועדה בראשות מנכ"לי משרדי הבריאות והתחבורה. במסגרת סגירת נתב"ג יהיה צורך לגבש מתווה נפרד למקרים הומניטריים שיצריכו טיסות מיוחדות. גם פה יידרש מתווה מגובש שיבהיר באילו תנאים יוכלו להתבצע טיסות כאלה.

"סגירת פעילויות אינה תחליף ראוי להיערכות שיטתית"

המהלך של סגירת נתב"ג במידה רבה מגיע גם בעקבות הרעש שהיה סביב שער הכניסה היחיד לישראל וההתנהלות שאפשרה את כניסת המוטציות לישראל לרבות אי יישום חובת הבדיקות לנכנסים, עד לסוף השבוע האחרון.

האם מדובר במהלך מחויב המציאות? תלוי את מי שואלים. פרופ' חגי לוין, רופא מומחה לבריאות הציבור ומועמד לכנסת מטעם תל"ם, מבקר את המהלך. "זו דוגמה נוספת למדיניות מזגזגת, שגויה והרסנית. סגירת פעילויות אינה תחליף ראוי להיערכות שיטתית על בסיס מקצועי שמאפשרת פעילות ולא סוגרת אותה.

"סכנת הווריאנטים (מוטציות) הולכת להיות נוכחת לפחות בשנה הקרובה - האם הכוונה לסגור את נתב"ג למשך שנה או יותר? כמובן שלא. ולכן המדיניות צריכה להתוות דרך שבה מקיימים פעילות ולא מתי סוגרים אותה. נתב"ג הוא נקודת תורפה מרכזית ולכן מצב זה מחייב הקמת יחידה אפידמיולוגית קבועה, בדיקת ובידוד אפקטיבי של הנכנסים לפי הערכת סיכונים אפידמיולוגית ושינויים תשתיתיים בשדה התעופה.

"עד כה לא נעשה דבר מההמלצות המקצועיות שפורטו לממשלה ונתב"ג הוא אחד המחדלים הגדולים של ניהול המשבר. הווריאנטים כבר חדרו לישראל, בין היתר בגלל מחדל החרגת דובאי והתערבות פוליטית בקבלת ההחלטות. צעדי פאניקה אינם הדרך להתמודד עם מגיפה. במקום זאת נדרש שיקול דעת ויישום המלצות אנשי המקצוע בבריאות הציבור".

עוד אומר לוין: "במה תועיל הסגירה עכשיו? הווריאנט הבריטי כבר בארץ בעקבות מחדל מתמשך שהתרענו לגביו. אמרנו מזמן שצריך היה להקים יחידה אפידמיולוגית בנתב"ג ולבדוק נוסעים נכנסים ולבודד כמו שצריך. זה לא בוצע וזה לא מבוצע ולא יעזור שתצא בהצהרות שסגרת את נתב"ג, כי השאלה איך אתה מתפעל את כניסת הנוסעים לישראל.

"גם בנושא הבידוד אנחנו מצפים לגישה כוללנית, כזו שתיתן מענה לצרכי המבודדים, להסיע אותם, לדאוג לתנאים ואפילו להסביר את המשמעות ולסייע. אבל במקום זאת הולכים למהלך לא ברור, ומה יקרה אחרי השבועיים האלה שמן הסתם לא ינוצלו להקמת תוכנית מסודרת, המוטציה תבין שהיא אינה רצויה כאן ותדיר את רגליה מנתב"ג?"

גם בארגון התעופה יאט"א תמהים מהכוונה לסגירה טוטלית של נמל התעופה הבינלאומי של ישראל, מהלך שמגדיר קובי זוסמן מנכ"ל יאטא ישראל כקיצוני. לדבריו, "יש אפשרויות אחרות של התמודדות עם התחלואה, מזמן טענו שיש לקיים בדיקות בכניסה וכמעט שנה שלא נעשה דבר. צריך להבין שהחברות ממילא נכנסות לעונת החורף הקשה במצב לא פשוט וההתראות קצרות להפסקת טיסות הן בעייתיות. קשה להפסיק טיסות בהתראה קצרה ולחדש טיסות בהתראה קצרה. המצב מאוד מורכב, והחברות מוטרדות".

קובי קרני, יו"ר התאחדות משרדי הנסיעות, זועם על רעיון סגירת נתב"ג: "עובדים על הציבור בעיניים! מוטציות לקורונה ילוו אותנו עוד חדשים ארוכים, כדי למנוע כניסת חולים לארץ הדרך צריכה להיות לבדוק כל נוסע ולא להכניס חולים! סגירת נתב"ג לא תהווה פתרון לאורך זמן". לדברי קרני, "הטענה כאילו סגירת נתב"ג היא הפתרון למניעת המוטציות היא זריית חול כדי לצאת ידי חובה ולהסתיר את מחדלי הממשלה בניהול המשבר. בכל העולם פועלים נמלי תעופה ומונעים כניסת חולי קורונה באמצעות בדיקות לפני הטיסה או מיד לאחר הנחיתה. רק בישראל במקום לתגבר את מעבדות בנתב"ג מחליטים לסגור בדיוק ביום שסופסוף מתחילים לדרוש בדיקות מכל הנוסעים. כמה זמן יסגרו את השער היחיד של ישראל לעולם? מי יפצה את עשרות אלפי המשפחות בענף התיירות שכבר שנה מושבתות מפרנסה בגלל מחדלי הממשלה? לא ייתכן כי שנה מפרוץ האירוע אנחנו עדיין מוצאים את עצמנו דנים בסוגייה מבלי שהמדינה נוקטת כל פעולה אופרטיבית לפתרון. אנו מצפים מהממשלה כי ככל שתתקבל ההחלטה, תגיע גם התחייבות לדאוג לגורלן של כל המשפחות עליהן גוזרים כעת כליה כלכלית".

תגובת מטה עתיד התיירות הנכנסת: "מזה זמן שלחצנו והתרענו על כך שישראל כמעצמת טכנולוגיה לא השכילה לארגן מעבדת בדיקות בנמל התעופה בזמן. משרד הבריאות, שעד לאחרונה איפשר לתושבים ששבו ממדינות ירוקות להיכנס לארץ ללא בידוד או בדיקות - כשל. התנועה הייתה חופשית ובמקום לקחת את התנועה הזו ולפקח עליה כמו שעושים בעולם, במקום לעשות בדיקות לפני שעולים למטוס ולבצע בדיקה נוספת בחלוף כמה ימים, הלכו לקצה השני. במקום לנצל את העובדה שנהיה המדינה הראשונה המחוסנת ולחשוב על תוכנית לתיירות. התיירות הנכנסת מהווה 4% מהתל"ג והכניסה בשנת 2019 סכום של 23 מיליארד שקל. התיירות הנכנסת כרוכה בתכנון זמן רב מראש ועם המהלך הזה מדינת ישראל בעצם מסמנת לעולם 'אל תסמכו עלינו ואל תתכננו טיסות לעתיד לבוא'".