גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך צפויה כניסת טסלה לישראל לזעזע את שוק הרכב המקומי

טסלה, שזינקה בסופ"ש לשווי של 555 מיליארד דולר, לא צפויה להשפיע דרמטית על טבלת מכירות הרכבים בישראל • אולם הטכנולוגיות שהיא מביאה עמה ישנו את הדרך שבה ענף הרכב הישראלי עושה עסקים וישפיעו על מעגלים רחבים כמו חברות ביטוח ורגולציה

חנות של טסלה בצרפת / צילום: shutterstock
חנות של טסלה בצרפת / צילום: shutterstock

בסוף השבוע האחרון נרשם עוד ציון דרך עבור טסלה, שזינקה לשווי של 555 מיליארד דולר. בכך הפכה לחברה האמריקאית השישית מבחינת שווי שוק, כשהיא עוקפת ענקיות כברקשייר האתווי של וורן באפט.

מבחינת הנהג הישראלי טסלה היא כבר מזמן לא סיפור על מנייה או חברה מעבר לים. בשבוע שעבר נחשפו בגלובס חלקים מהתוכנית העסקית של טסלה, שאמורה להציב אותה רשמית בשוק הרכב בישראל לקראת המחצית השנייה של 2021. איך זה יעבוד ועל מי זה עתיד להשפיע?

המודל העסקי הבסיסי של ענף הרכב הישראלי הוא "מודל האי הבודד". כלומר, שוק רכב קטן ומבודד גיאוגרפית, ללא השפעה על שווקים בסביבתו. לפיכך, ליצרני הרכב הגדולים - או לפחות לרובם - לא היה ועדיין אין אינטרס לגלות בו נוכחות ישירה. המודל הזה מעניק לדילרים, אצלנו אלו יבואני הרכב, מידה רבה של אוטונומיה מהתערבות היצרן, שדילרים ברוב העולם לא נהנים מהם.

טסלה שווה יותר

אבל כיום הגבולות הגיאוגרפים נפרצים לנוכח טכנולוגיה שמאפשרת לחבר אלחוטית כל רכב וכל לקוח ישירות אל יצרן הרכב מכל מקום בעולם. לא רק למטרות שירות טכני, אלא גם לצורך שיווק ויצירת הכנסות, שהיו עד כה בטריטוריה הבלעדית של הדילרים. את השינוי "המשבש" הזה מובילה כיום בהצלחה טסלה ובעקבותיה צפויים לאמץ אותו רוב יצרני הרכב הגדולים בעולם.

בניגוד לדעה הרווחת, לכניסה של טסלה לישראל לא צפויה להיות השפעה "משבשת" על טבלת המכירות, לפחות לא בטווח הקצר, מכיוון שהיא משווקת כיום רק שלוש וחצי סדרות רכב חשמליות שמחיר הבסיס של הזולה בהן מתחיל באירופה בכ-40 אלף אירו (לפני סובסידיה). פלח הפרימיום החשמלי הוא טריטוריה שיווקית דלילה בישראל, עם נתח של פחות מ-0.5% מהמכירות.

אבל, וזה אבל גדול, היא בהחלט עתידה לשבש את המודל של יחסי יצרן-דילר, ולאתגר את הרגולטור, בזכות ההובלה שלה במסחור טכנולוגיית עדכוני התוכנה של הרכב מרחוק (OTA), שיוצרת קשר ישיר ועוקף דילרים בין הרכב והלקוח.

כסף חדש: הביזנס של עדכוני התוכנה

טסלה לא המציאה את ה-OTA, אבל היא הראשונה בתעשיית הרכב שמיצתה היטב את הפוטנציאל השיווקי של הטכנולוגיה הזו. בניגוד לרוב יצרני הרכב, שעבורם כלי הרכב הם "ברזלים" שיוצאים מהמפעל בתצורה שאותה הזמין הלקוח ונשאר כך עד סוף תקופת השירות שלו, טסלה מתייחסת לכלי הרכב שלה כ"מערכות ממוחשבות על גלגלים". כלומר, יחידות ניידות שנשלטות על ידי עשרות מעבדים, שמקושרים ביניהם ברשת נתונים מהירה.

כמו כל מערכת ממוחשבת מודרנית, גם ב"מחשב על גלגלים" ניתן לבצע עדכוני תוכנה מרחוק דרך הענן. אם בעבר היה צורך לקחת מכונית למוסך ולחבר אותה פיזית למחשב של היצרן/יבואן כדי לבצע עדכוני תוכנה וחומרה, אבחון תקלות וכדומה, כיום רוב המכוניות מצוידות ב"שער" אלחוטי בדמות רכיב תקשורת סלולרי או WIFI, שמותקן בתוך המחשב המרכזי של הרכב.

התקשורת האלחוטית מאפשרת לשלוח ישירות לרכב שדרוגי תוכנה ממערך השירות של היצרן, עם או בלי ידיעתו/רצונו של בעל הרכב. משהו בנוסח "עדכוני הגרסה" שמבצעים יצרני הטלפונים החכמים.

אצל טסלה כל מכונית חדשה מקושרת מלידתה ישירות לשרתים של היצרן בענן, מרגע עלייתה על הכביש ועד לגריטתה. הבונוס ללקוח הוא עדכוני תוכנה שוטפים, שמוסיפים לרכב פיצ'רים "חכמים" ומשפרים את תפקוד הרכב ואת איכות החיים בתא הנוסעים. ליצרן הם מעניקים שליטה מלאה בשיווק מוצרי "אפטר מרקט" לרכב גם שנים רבות אחרי שירד מפס הייצור ומידע רב ערך.

בכל רכב של טסלה כלולות הרבה אופציות "רדומות" ונעולות אלקטרונית, שנכנסות לפעולה בהתאם לנכונותו של הרוכש לשלם עבורן. אופציות חדשות נוספות כל העת ומוצעות באמצעות שדרוג תוכנה מרחוק ולעיתים נדירות גם בליווי עדכון חומרה פיזי.
לרוב מדובר באופציות נוחות, דוגמת ביצועים מתקדמים יותר של מערכת הניווט, הפעלת חימום למושבים וכדומה. אבל לעיתים השדרוגים מהותיים - מהגדלה של טווח הנסיעה של סוללות קיימות באמצעות עדכון תוכנה שמשחרר קיבולת "רדומה" שלהן, שיפור ביצועי התאוצה וכדומה.

המתחרות: יאמצו עדכוני תוכנה מרחוק

כבר ב-2016 הציעה טסלה לרוכשי סדרת S שלה לרכוש אופציות לשדרוג תוכנה בשווי מצטבר של כמעט 20 אלף דולר. דוגמה בולטת בימים אלה היא מערכת הנהיגה האוטונומית האחרונה של טסלה, FSD, שמוצעת ללקוחות כשדרוג תוכנה מרחוק ללקוחות, אם הרכב שלהם מצויד בחבילת הבטיחות "אוטו-פיילוט". עלות העדכון מגיעה לאלפי דולרים.

הקונספט הזה תפס את תעשיית הרכב הממוסדת בלתי מוכנה, אבל לאחרונה הודיעו כמה יצרני רכב גלובליים, דוגמת פורד, על כוונתם לאמץ אותה בכל כלי הרכב שלהם בשנים הקרובות. כמה יצרני רכב בסין, בעיקר של כלי רכב חשמליים, כבר הולכים בעקבות טסלה ומיישמים את טכנולוגיית ה-OTA לצרכים שיווקיים.

הטכנולוגיה מאומצת במהירות גם על ידי ספקי הטכנולוגיה והרכיבים של תעשיית הרכב, ודוגמה בולטת היא מערכת החישה והסיוע לנהיגה SUPERVISION, שהשיקו מובילאיי ואינטל בחודש שעבר כתחרות ישירה ל"אוטו-פיילוט" של טסלה. המערכת, שתותקן בשנים הקרובות במאות אלפי כלי רכב חדשים בפס הייצור, כוללת יכולות "רדומות" שניתן להפעיל ולשדרג אותן מרחוק.

בשלב הראשון היא תציע פונקציות ברמת אוטונומיה נמוכה יחסית, "2 פלוס" (זיהוי מכשולים, בלימה אוטונומית, סיוע להיגוי וכדומה). אולם החומרה שלה יכולה לתמוך ביכולות אוטונומיות ברמה גבוהה, עד דרגה 4, שאותן ניתן יהיה לשחרר באמצעות עדכון תוכנה מרחוק (OTA), מן הסתם בתשלום נכבד, כאשר הרגולציה תאפשר להשתמש בהן בצורה חוקית על כבישים ציבוריים.

האיום: חברות הביטוח יאבדו אחיזה?

טסלה מובילה כיום את תעשיית הרכב לא רק במסחור של זרימת הנתונים מהיצרן אל הרכב, כלומר עדכוני תוכנה, אלא גם במסחור של זרימת המידע מהרכב אל היצרן. הקשר האלחוטי הדו-צדדי שבין רכבי טסלה לשרתי היצרן מזרים כיום לחברה מדי יום טרה-בייטים של אינפורמציה על מצבם התפעולי, על תדירות הטעינה ומיקומי טעינת הסוללות, אופי השימוש והנהיגה ברכב, העדפות הנהג, תאונות וכדומה.

אחד השימושים המעניינים של המידע הוא ליצירת מודל ביטוח ייחודי ומותאם אישית, שאותו מציעה טסלה לרוכשי הרכב, על בסיס ניתוח מספר הקילומטרים שהם עוברים, ניתוח סגנון ואופי הנהיגה שלהם וכדומה.

יש כיום לא מעט חברות ביטוח, שמאמצות את המודל הזה באמצעות רכיב תקשורת פיזי או אלחוטי (אפליקציות), שאותם נדרש הלקוח להתקין עצמאית. אולם במקרה של טסלה מדובר במסלול ביטוח ישיר "יצרן-לקוח", שמבוסס על רכיבים שמותקנים אינטגרלית ברכב בפס הייצור ויכול לעקוף את תעשיית הביטוח לרכב שמגלגלת עשרות מיליארדי דולרים בשנה.

אמנם בישראל הרגולציה עדיין דורשת שביטוח לרכב יוצע על ידי חברה עם רישיון לעסוק בתחום, וזו הסיבה שטסלה נעזרת כאן בגורם מתמחה (ביטוח ישיר). אבל אפשר להניח כי זהו רק עניין של זמן עד שיצרני הרכב ימסחרו את שליטתם בנתונים הזורמים מהרכב ויהפכו לשחקני ביטוח עצמאיים.

שיבוש פוטנציאל נוסף, והפעם "שיבוש" תרתי משמע, הוא היכולת התיאורטית של הטכנולוגיה הזו לאתגר את רגולציית הרכב הקיימת בצורה, שיכולה לגרום לפרשת "דיזל-גייט" של קבוצת פולקסווגן להיראות כמו טירונות. דמיינו לעצמכם רכב חדש, "מחושמל" או מונע דלק, שנמכר לצרכן אחרי שעבר את כל מבחני התקינה, הפליטה והבטיחות המחמירים והעדכניים ביותר של השוק האירופאי. אבל לאחר רכישתו מתחיל היצרן להזין אליו מרחוק עשרות ומאות שדרוגי תוכנה לצורך תיקוני "באגים" או על פי הזמנת הלקוח. העדכונים הללו יכולים לשנות את מתווה הפעולה של מחשב המנוע, מערכות הבטיחות, ביצועים, הפליטה ומה לא.

בקיצור, הרכב התצורה הסופית שלו עתיד להיות שונה מאוד מהתקינה המקורית, בלי שניתן לפקח על כך. זה לא עניין שולי, במיוחד בישראל שבה נתוני התקינה/פליטה משפיעים בצורה מהותית על המיסוי לרכב. ואלה רק כמה דוגמאות. באותה מידה יכול היצרן לטאטא מתחת לשטיח תקלות מהותיות, שבמקרים רגילים מחייבים ריקול פומבי שמזיק לתדמית.

בשורה התחתונה כניסתה של טסלה לשוק הרכב הישראלי, ומודל החיקוי שהיא מציבה לכל התעשייה, צפויה להצעיד את עולם הרכב המקומי לעידן "המכונית הפרטית גרסה 2.0". היא תבטל את הגבולות הפיזיים של "האי הבודד" הישראלי, תוריד את החסמים לכניסת יצרני רכב ותאתגר, לפני ומאחורי הקלעים, את המודלים העסקיים הקלאסיים של חלוקת הכוח השיווקי יצרן/יבואן, את ענף הביטוח ואת הרגולציה.

התהליך לא יהיה מיידי. אבל אם לשפוט על פי גילום הערך בשווי המניה של טסלה, הוא בלתי נמנע. 

עוד כתבות

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"