הון סיכון | פיצ'ר

“לא כל הערכות השווי של חדי קרן אמיתיות, חלק זה התרגשות יתר"

בתחילת משבר הקורונה החליט דובי פרנסס להקפיא גיוס קרן פינטק חדשה, אך אז ראה את האופטימיות בתעשייה ואת הסטארט־אפים שלו מגייסים הון בזה אחר זה • לאחר שגייס קרן של 75 מיליון ד', הוא מזהיר מפני השלכות המצב הכלכלי: "הרבה חדי קרן לא אמיתיים, אלו שבהם אני מושקע - כן"

דובי פרנסס / צילום: באדיבות קרן Group 11
דובי פרנסס / צילום: באדיבות קרן Group 11

בחודשים האחרונים ניתן לראות בשוק ההון ניתוק בין חברות הטכנולוגיה לתעשייה המסורתית. מגפת הקורונה פגעה בכלכלה העולמית, ואילו מניות הטכנולוגיה שוברות שיאים. האם יש היגיון בכך? לא בטוח. המשקיע דובי פרנסס מקרן ההון סיכון Group11 מנסה לתאר את ההשפעה ההדדית בין המצב המקרו-כלכלי לתעשיית ההייטק. הוא מתאר תהליך דו-כיווני - מצד אחד התוצר לא צומח כבעבר, דבר שבאופן מפתיע במידת מה, עלול דווקא להיטיב עם חברות הטכנולוגיה. אלו מסייעות להטמיע תהליכי אוטומציה ולהתייעל וכשחברות מתמודדות עם משבר כלכלי - הן זקוקות לכך. אולם בהמשך, מזהיר פרנסס, "זה יפגע בהייטק. אם אומרים ש'התוכנה זוללת את העולם', אז אם המצב הכלכלי בעולם בבעיה, אז גם עולם התוכנה בבעיה".

הניגוד הזה, בין גידול בשיעורי האבטלה, החובות בעולם והעסקים הקורסים, לבין האופטימיות כלפי תעשיית ההייטק מחייב חשיבה והבנה של כלל הגורמים שמשתייכים לתעשייה, בהם כמובן משקיעים ויזמים. פרנסס, למשל, הקפיא את גיוס הקרן החדשה שלו ב-150 יום, עד שהשלים אותו לאחרונה.

"התחלתי לגייס בינואר, אבל אנשים פחדו שהם הולכים למות, אז לא ניסיתי לגייס כסף למשך כמה חודשים", הוא מספר בראיון ל"גלובס". בזמן הזה, שבו אנשים חששו להישרדותם הבריאות והפיננסית, דווקא הסטארט-אפים שבהם פרנסס מושקע - כולם בתחום הפינטק - פרחו.

בשבועות האחרונים הודיעו כמה מהם על גיוסי הון: חברת הביטוח הדיגיטלי נקסט אינשורנס גייסה 250 מיליון דולר לפי שווי של יותר מ-2 מיליארד דולר; חברת "טיפלתי", שפיתחה טכנולוגיה לאוטומציה של ניהול התשלומים היוצאים מחברות לספקים, גייסה 150 מיליון דולר לפי שווי של כ-2 מיליארד דולר; חברת פאפאיה גלובל, שפיתחה מערכת ענן לניהול שכר עבור חברות, גייסה 40 מיליון דולר, שנה לאחר הסבב הקודם; הסטארט-אפ Lili, שמספק שירותים בנקאיים לפרילנסרים, גייס 15 מיליון דולר.

"התרגשות יתר של משקיעים"

"השווי המצרפי של חדי הקרן (חברות ששוות מיליארד דולר ומעלה) עומד על 1.5 טריליון דולר. כ-300 מהם, קרוב לשני שלישים, הצטרפו בשלוש השנים האחרונות. אני טוען שזה לא אמיתי, זה קשור להתרגשות יתר של משקיעים. יש מהפכה, אבל לא צריך להתרגש יתר על המידה, מספר חדי הקרן לא עושה שכל. לא יכול להיות שיש 500 חברות שמגדירות קטגוריה כי אין 500 קטגוריות. צריך לזכור שיש לנו שוק שהפסיק לצמוח", הוא אומר.

מה עם חדי הקרן שאתה מושקע בהם?
"לדעתי הם כן אמיתיים. מרביתם בשווקים עצומים, ממשיכים לצמוח בטירוף, מכניסים הכנסות חוזרות עם שיעור נטישה כמעט אפסי וטכנולוגיה ייחודית".

חלק מהאופטימיות כלפי השוק הפרטי נובעת מהעליות במניות של חברות הטכנולוגיה הציבוריות, שנהנות מעלייה במכפילי ההכנסות. ההסבר של פרנסס מתחיל דווקא בשוק האג"ח: "זה שוק שגדול פי עשרה משוק המניות. היום לא ניתן להשיג בהשקעה באג"ח ממשלתיות את התשואה הנדרשת, למשל לחברות ביטוח, ואלו נאלצות להעביר את ההשקעה לאפיקים אחרים. הכסף עבר לחברות כמו אפל ומיקרוסופט. ההשקעה בהן לא מתבססת על מכפיל ההכנסות, אלא על תשואת הדיווידנד. גם ההקצאה של מוסדיים לקרנות הון סיכון גדלה, וזה מסביר למה קרנות מגייסות כל כך הרבה כסף".

פרנסס (42) גדל בחולון וכיום מתגורר בקליפורניה. הוא שירת בצבא בחטיבת הנח"ל, למד לתואר ראשון במדעי ההתנהגות וניהול באוניברסיטת בן גוריון, ולתואר שני במינהל עסקים ב-UCLA. מאז הוא עוסק בניהול הון, בתחילה בדויטשה בנק בעבור אנשים עשירים והיום בקרן הון סיכון. בדרך הוא גם הקים חברת משכנתאות וחברת ביטוחי חיים. בישראל הוא מוכר בזכות ההשתתפות בתור אחד המשקיעים בתוכנית "הכרישים", שבה יזמים מציגים את הרעיונות שלהם לחמישה משקיעים שונים, בניסיון להשיג מהם השקעה.

"לא מאמין בקבלת החלטות משותפת"

הקרן החדשה שגייס היא בהיקף של 75 מיליון דולר, לאחר שהשתיים הקודמות היו בגודל של 50 מיליון דולר כל אחת. "אני מוציא 70% מהכסף בתוך שנתיים, ועדיין אין לי שאיפה לגייס מאות מיליוני דולרים. אני אוהב את המיצוב הבוטיקי שלנו בשוק, לכן אני בוחר לא לגייס יותר מ-100 מיליון דולר. גיוס של קרן גדולה יותר תחייב אותי לדבר בצורה אחרת, וגם להביא עוד שותפים. גודל קרן ממוצעת הוא 300 מיליון דולר וקרנות גדולות הופכות להיות עוד יותר גדולות. זה מייצר הזדמנות בעבורי, כי לקרנות גדולות קשה לשים מיליון דולר בסבב סיד, אז זה מאפשר לי להוביל סבבים כאלו. כן מעניין לראות שבהרבה השקעות כאלו כן מצטרפים אלינו משקיעים טובים כמו באטרי וליייטספיד".

ובכל זאת, למה לא להביא עוד שותפים?
"אני לא מאמין בקבלת החלטות משותפת. יש לי את האינטואיציה שלי ואני לא בהכרח רואה איך שותף נוסף יוצר עוד ערך, בטח לא בגודל כזה של קרן".

פרנסס אמנם יושב בקליפורניה, אך שומר על קשר הדוק עם ישראל, כש-70% מהסטארט-אפים בהם הוא משקיע קשורים לישראל (סטארט-אפ ישראלי, שמרכז הפיתוח שלו בישראל, או שהיזם ישראלי). "למרות זאת, המוסדי הישראלי היחיד שהצטרף אלי זה הכשרה ביטוח, שמנהל ההשקעות הראשי שלה זה רועי קדוש. אני מאמין שהדברים ישתנו כי המשקיעים המוסדיים מבינים שהם צריכים לבנות את היכולות שלהם לעשות חיתום, אבל להשקיע גם בקרנות בארה"ב. אין המון קרנות שמתמחות בפינטק, ואנחנו מהטובות שיש".

באופן חריג פרנסס מוכן לשתף את התשואות של הקרנות שלו - הקרן הראשונה, שהייתה קטנה (14 מיליון דולר), החזירה פי 2.2 על הכסף והניבה IRR (שיעור תשואה פנימי) של 20%, זאת לאחר ניכוי דמי הניהול והחלק של הקרן באפסייד; הקרן השנייה החזירה פי 3.5 על הכסף והניבה IRR של 38%; הקרן השלישית, שהושקה לפני שנתיים, החזירה 1.9 על הכסף עם IRR של 70%. כל הנתונים נכונים לעכשיו, והקרנות עדיין כוללות חברות פעילות, שעשויות לשפר את התשואות. "לדעתי, הקרן הראשונה תגיע ל-5X (החזר של פי 5 על הכסף), הקרן השנייה ל-10X והקרן השלישית ל-7X. המטרה שלי בסופו של דבר היא אחידה - למצוא חברות שהולכות להיות חלק מהפורצ'ן 500, אני לא מחפש לעשות 5X על הכסף.

"אנחנו נמצאים בעולם שבו כל הפרדיגמות משתנות. חברות נמצאות בענן, משתמשות בבינה מלאכותית, מעבדות הרבה מידע ועושות תהליכי אוטומציה, לצד הצעת חוויית משתמש טובה יותר. אני חושב שבחילופי המשמרות זה מה שהולך לנצח. כשעבדתי בדויטשה בנק מחיר המניה היה 108 דולר והיום הוא 9 דולרים, זה בדיחה. מצד שני יש בנקים שאין להם סניפים בכלל ושווים אותו דבר".

מנכ"לית Lili,  לילך בר דוד. החברה גייסה 15 מיליון דולר / צילום: תמר מצפי
 מנכ"לית Lili, לילך בר דוד. החברה גייסה 15 מיליון דולר / צילום: תמר מצפי

"אין תחום שלא עובר שיבוש"

גיוסי ההון של הסטארט-אפים בתחום הפינטק, בהם של פרנסס, בחודשים האחרונים משקפים את האופטימיות שיש כלפי התחום, שנראה שבשנים האחרונות התקשה לפרוח. "מהפכת הפינטק התחילה ב-2008-2009, כשהממשלות מנעו מהבנקים להלוות בריביות גבוהות, ואפשרו לחברות פינטק לייצר מוצרים סביב הלוואות. זה יצר חברות כמו Lending Club. לדעתי אנחנו נמצאים בגל השני, בנקודה שבה מערכות לגאסי מוחלפות, הדרך שבה עושים חיתום לפוליסת חיים או מעבירים כסף משתנה. אין כמעט תחום שלא עובר דיסרפשן (שיבוש)", מציג פרנסס תחזית חיובית.

ועדיין, אי אפשר להתעלם מהאתגרים עמם התמודדו חברות בתחום בשנים האחרונות. כך, היכולת להתחרות בבנקים ובחברות ביטוח מסורתיים אינה קלה, מכיוון שהיא מצריכה אישורים רגולטוריים מורכבים, השגת אמון הלקוחות והוצאות גבוהות על רכישת לקוחות. רבים הגיעו למסקנה כי הדרך של סטארט-אפים להצליח, לפחות של רובם, עוברת דרך עבודה עם הגופים הפיננסיים המסורתיים, ולא תחרות עמם. פרנסס מסכים עם הדברים באופן חלקי מאוד.

"אני חושב שיש הייפ מוגזם סביב ניאו-בנקים (בנק דיגיטליים - ע"ז). כולם מנסים להילחם על אותו לקוח פרטי ויש מלחמת עולם - ה-LTV (ערך חיי לקוח) נמוך וזה לא בר קיימא. אין מספיק מוצרים פיננסיים. חברות שמשנות משהו באמת, לא לוקחות מוצר ישן ובונות עליו משהו חדש, אלא משנות פרדיגמה. shopify, למשל, שהפעילות שלה צמחה בקצב מטורף באחרונה לא מתחרה בוולמארט, אלא פשוט מסתכלת אחרת על פתיחת חנויות דיגיטליות".

לילי היא בנק דיגיטלי ונקסט אינשורנס היא חברת ביטוח דיגיטלית - גם הם צריכים להוציא הרבה מאוד כסף על שיווק, להשיג את אמון הציבור ולקבל רשיונות.
"נכון, אבל לילי פונה לפרילנסרים ונקסט אינשורנס פונה לעסקים קטנים. המשמעות היא שהן מוכרות לעסקים שהן יחידות רווח. אני חושב שהצורך בקבלת רישיון משנה את האקונומי סקייל, כי אם אתה מקבל רישיון של בנק, למשל, אתה נהנה גם מהיתרונות, כמו היכולת לתת הלוואות. רשיונות גם מספקים יתרון תחרותי. בבנקאות ישירה קשה לקבל רשיונות, וכיום רוב הבנקים הדיגיטליים משתמשים ברשיונות של בנקים אחרים, אבל במבט קדימה - ההיחלשות של הבנקים (המסורתיים) תחליש גם את הכוח שלהם בוושינגטון.

"תחשוב איזה מפלצות דויטשה בנק ו-וולס פארגו היו. אבל השינוי הבין דורי הוביל לכך שלחברה הצעירים לא אכפת איך קוראים לך, אלא מעניין אותם אם הם יכולים לעשות פעולות מהמובייל והממשק שלך. הבנקים יאבדו את האקסלוסיביות שלהם סביב הרשיונות, לטובת סטארט-אפים טכנולוגיים. אובר וליפט בנו אימפריה ואז הפעילו לוביסטים כדי להעביר באחרונה חוק לטובתם (סביב הצורך לשלם לעובדים תנאים סוציאליים - ע"ז). אותו דבר יקרה גם בתחום הפינטק והבנקים". 

דובי פרנסס

משקיע הון סיכון שעומד בראש קרן Group11 אותה הקים ובה הוא השותף היחיד ● בן 42, נשוי+1, נולד בחולון ומתגורר כיום בקליפורניה ● בעל תואר ראשון במדעי התנהגות וניהול מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במנהל עסקים מ-UCLA ● עבד בדויטשה בנק בניהול הון בעבור אנשים עשירים, שם הכיר את המיליארדר הרוסי סרגיי גרישין, שלקח אותו לנהל את ההון האישי שלו ● קרן Group11 הוקמה בעבור גרישין בשם SGVC, אך פרנסס רכש אותה ממנו ושינה את שמה