גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם אתם מספיק עשירים כדי לשרוד את הקורונה? האזינו

משפחות ממעמד הביניים משרטטות את הנפילה הכואבת מאז איבדו את מקור פרנסתן במרץ ועד היום ● "רבים יספגו ירידה דרסטית ברמת החיים, וחלק גם ייפלו לעוני" ● פרויקט מיוחד

חמש משפחות משרטטות, צעד אחר צעד, את הנפילה הכואבת מאז מרץ ועד היום / צילום: פולי בלום, איל יצהר
חמש משפחות משרטטות, צעד אחר צעד, את הנפילה הכואבת מאז מרץ ועד היום / צילום: פולי בלום, איל יצהר

כשמניחים את הכרונולוגיה הכלכלית של הנשים והגברים שהשתתפו בפרויקט שלנו על ציר זמן שמתחיל אי שם בתחילת מרץ ומגיע עד ראשית אוגוסט אפשר לראות כמה שבירה ופריכה המעטפת של "מעמד הביניים" בישראל, וכמה מהירה וחדה ההידרדרות הכלכלית של מי שעד לא מזמן נהנו מחיים נעימים ונוחים.

במציאות של 20% אבטלה, כשאין לך גב כלכלי חזק, נכסים, תמיכה משפחתית וכיו"ב, זה לא לוקח כל כך הרבה זמן, מתברר, להגיע למצבים שבעבר הלא רחוק נראו לכל חבר במעמד הביניים דמיוניים לגמרי. משהו שרואים בטלוויזיה, שקורה לאנשים אחרים. "עצרנו הכול - החוגים של הילדים, הביטוח לבית, אין יותר קניות ספונטניות, בשר מקבלים מאמא שלי, פירות מאבא שלי. את הגינה הפסקנו להשקות והיא התייבשה", מספרים לנו איתי ואיילת האריס, זוג הייטקיסטים לשעבר שפתחו עסק עצמאי - משחקייה גדולה ומצליחה - וכעת עובדים במשכורת מינימום בסופר. "אנחנו לא משתמשים במייבש כביסה, לא נוסעים באוטו שלא לצורך, כל טיפולי השיניים הלא דחופים יחכו. רק את הסלולרי השארנו. אני במקום של איך אני משיגה לחם למחר. לחם. למחר. אתה מבין?".

 

"נשבר אצלי מחסום הבושה", אומרת טל רותם, גרושה ואם לשניים, יזמת בתחום התיירות שהתחילה לעבוד בניקיון במהלך הקורונה: "בהתחלה עוד הייתי מתנצלת. הייתי אומרת - זה לא המקצוע שלי. עכשיו אני בכלל לא שם".

נטלי טישלר, מפיקת אירועים שלפי הגדרתה הייתה אדם אמיד עד הקורונה ("טסתי פעמיים בשנה לחו"ל) נאלצה לחזור לגור עם ההורים: "אמא שלי אמרה לי ‘עזבי הכול ובואי אליי'. חזרתי לחדר הנעורים שלי בדירה של אמא בראשון לציון. פעם ראשונה מאז גיל 16. זו מכה לא פשוטה בכלל לאגו, להערכה העצמית".

"הימים שלנו מצומצמים. אני מרגישה שאנחנו במצור. אני מחפשת נקודות זמן ואין", מספרת איילה הדרי, שעבדה במשך 40 שנה בנתב"ג, עד שהוצאה לחל"ת: ביום שישי הלכתי עם הבת שלי והנכדה לקנות לה ילקוט לכיתה א'. חלקנו בינינו את ההוצאה על התיק, 300 שקל. אבל מאיפה אני אוריד את 150 השקלים? מהאוכל? ובכל זאת, אני לא יכולה למחוק את החיים שלי לגמרי. מתי יהיו לי עוד פעם נכדות בגיל 6?".

החיים השתנו לגמרי, מספר גם אוריאל בן צבי, בעל חברת תיירות: "אנחנו לא יוצאים, לא אוכלים בחוץ, דחינו קניות גדולות; תכננו לקנות רכב, וכבר לא נקנה. חיים בצמצום".

הפגנת העצמאים מול הכנסת / צילום: כדיה לוי, גלובס

"עוני מסוג חדש"

כל מי ששוחחנו איתו נעזר בהורים כדי לשרוד. לא משנה אם הוא בעצמו כבר הורה מבוגר. כמה זמן יוכל מעמד הביניים העייף להחזיק כך מעמד? כמה חסכונות עוד אפשר לאכול, כמה הלוואות עוד אפשר לדחות, כמה ההורים עוד יוכלו לעזור? "נראה עוני מסוג חדש", אומר ל־G גורם בכיר במגזר הציבורי העוסק בנושא. "שכבה ענקית שהייתה במעמד הביניים ובבת אחת הפסיקה לעבוד. המדינה תצטרך להתמודד עם זה. אני מעריך שנראה ביניהם הרבה אנשים צעירים, שעוד לא הספיקו לצבור חסכונות".

עוני זו מילה קשה. אנחנו והמרואיינים שלנו מתגרדים ממנה כמו מפריחה, כאילו שעצם הופעתה מידבקת. אבל המספרים הם מספרים וכך מוגדר קו העוני בישראל: מחצית ההכנסה הפנויה החציונית של האוכלוסייה; שזה אומר, למשל, כ־3,600 שקל לאדם שחי לבד; כ־6,000 שקל למשק בית של שניים וכ־9,000 שקל למשק בית של ארבע נפשות.

מומחים ששוחחנו עמם מעריכים כי הקורונה הכלכלית עלולה לדרדר משפחות שעד כה היו במעמד הביניים הישראלי אל מתחת לקו העוני, ובשל כך שיעורו עלול לעלות מ־18%-20% כיום ל־23% ויותר. "חלק מאנשי מעמד הביניים באמת ייפלו לעוני, לפי הגדרת הביטוח הלאומי, ואחרים יספגו ירידה דרסטית ברמת החיים", אומר פרופ' בני בנטל, חוקר ראשי וראש תוכנית מדיניות כלכלה במרכז טאוב.

"משפחה שבה, לדוגמה, האב טייס והאם בעלת עסק, עלולה לרדת מהכנסה של כ-50 אלף שקל בחודש לכ-10,000 שקל בחודש. זה דרמטי. הם לא עניים, כי ייתכן שיש להם נכסים, סיוע משפחתי וחסכונות, אבל הפגיעה היא קשה ומטלטלת". המונח "מעמד הביניים הרחב" מתייחס למשקי בית מהעשירונים 5-9 שהכנסותיהם הממוצעות נעות מכ-15 אלף שקל נטו בחודש עד כ-25 אלף שקל. כמה קל למשפחה ממעמד הביניים הישראלי ליפול לעוני? בימים שקדמו לקורונה, שבהם האבטלה הייתה נמוכה מאוד, פחות מ-4%, זה לא היה כל כך קל. אפשר היה להסתדר, בעיקר כי מצב המשק היה מצוין. גם מי שאיבד את מקום עבודתו יכול היה לעבור בקלות בין עבודות.

אלא שכיום המציאות היא של אבטלה של 20%, וללא אופק ברור להתייצבות כלכלית. במצב כזה, בני זוג שכירים שהשתכרו שכר מינימום ופוטרו, מקבלים דמי אבטלה בגובה 76% משכרם ועלולים ליפול כבר לטווח שנע בין עשירון שני לשלישי ובכך לגרד את קו העוני. אם יש להם ילד אחד, ובטח אם יש להם שני ילדים, הם כבר ממש בקו העוני.
וככל שיש למשפחה יותר ילדים, גם עם משכורות גבוהות יותר, היא עלולה להידרדר לעוני.

כך, לדוגמה, שני בני זוג עם 4 ילדים, שהשתכרו 8,000 שקל בחודש, פוטרו, וכעת מקבלים דמי אבטלה - כ־10,000 שקל בחודש לשניהם - כבר נוגעים בקו העוני. קודם לכן הם היו במעמד הביניים. ואלה עוד המצבים הטובים, שכן מדובר במשקי בית עם שני בני זוג שיש להם בכל זאת הכנסה מובטחת כלשהי עד יוני 2021. ומה קורה אם בני הזוג הם עצמאים?

עצמאים דורשים סיוע מהמדינה בהפגנה בתל אביב  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"העצמאים אוכלים חצץ"

מהמונולוגים של המרואיינים בפרויקט הזה, ומצירי הזמן של ההידרדרות הכלכלית שלהם שהם משרטטים, עולה שוב, ובבהירות יתרה ומרתיחה, תמונת ההפקרה של העצמאים במדינת ישראל. שכירים שפוטרו יקבלו דמי אבטלה עד הקיץ הבא וכל ילד מקבל מתנה, אבל החקיקה של דמי האבטלה לעצמאים תקועה, בזמן שהתשלומים לרשויות ממשיכים כמובן לרדת. יחד איתם נמשכות גם הוצאות רבות נוספות הקשורות בעסק ולא עוצרות גם כשהוא סגור: שכר דירה, ביטוחים וכד'. המענקים, כידוע, ניתנים באיחור, בפעימות (עד יוני 2021), בקמצנות (עד 70% מהמחזור החודשי או עד 15 אלף שקל לחודשיים, הנמוך מביניהם), טבולים בחוסר אמון משפיל ועטופים בבירוקרטיה מתישה. וזה עוד בלי שנכנסים לסאגת התלאות והעינויים סביב הפתיחות והסגירות של העסקים.

זה לא חייב להיות כך: בכמה ממדינות אירופה ניתנו לעצמאים מענקים נדיבים שנועדו לחקות את דמי האבטלה לשכירים. בגרמניה, למשל, כבר בסוף מרץ, עם הכניסה לסגר, קיבל כל עצמאי - גרפיקאי פרילנסר או בעל חברה של עשרה עובדים - עד 15 אלף יורו ישירות לחשבון הבנק, שהיו אמורים לכסות את הוצאותיו האישיות לשלושה חודשים. וכל זה קרה יומיים־שלושה בלבד אחרי שהגיש בקשה.

"השכירים שמקבלים דמי אבטלה סובלים, אך העצמאים אוכלים חצץ", אומר פרופ' בנטל, "עסק שקורס זו תמיד מכה למשפחה, ומכה פסיכולוגית ליזם שכשל. מי שפותח עסק מסתכן; זה חלק מהעניין. אבל כאן מדובר בזעזוע משקי, מה יכול לעשות אדם נגד זעזוע כזה? כלום. זה תפקידה של המדינה לבטח אנשים מול אירועים כאלה, אחרת מדוע אנחנו חיים במדינה? אנשים ניהלו את עסקיהם מתוך הנחת מוצא סבירה שיהיה בסדר. ובניגוד למלחמה, שבמהלכה עסקים מפוצים אם הם נפגעים, הפעם אין כמעט שום פיצוי".

מה עלולות להיות ההשלכות של זה?
"יותר טוב לא לחשוב על זה בכלל. אלה אנשים שהולכים וצוברים בתוכם מרמור על כך שאף אחד לא סופר אותם, וברור שהם יכולים לצאת לרחוב ולהביע את הזעם שלהם, ולא בצורה עדינה. תופעה כזו גוררת מהומות, ואלה דברים שכבר קורים כאן ובמדינות אחרות. זה לא אנושי, לא מוסרי וגם מסוכן. אנחנו לא רוצים להגיע למצבים כאלה, במיוחד במדינה שמתיימרת להשתייך לעולם הראשון. פעולות שצריכות להיעשות כדי להתמודד עם הבעיה, כמו עידוד הכשרות מקצועיות, פשוט לא נעשות. וצריך להרחיב את רשת הביטחון לעצמאים, לפחות בעת הזו של משבר".

"היום אין בושה"

איך שונה התהליך שעובר על רבים כל כך ממעמד הביניים בתקופת קורונה ממה שהיה בעבר? האם הוא באמת "מסוג חדש"? עמיה ליבליך, פרופסור אמריטה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאת המכללה האקדמית לחברה ואמנויות נתניה, טבעה את המושג "עוני חדש" בספרה שהתפרסם לפני שלוש שנים ("קולות: עוני חדש בישראל", פרדס, 2017) והתבסס על ראיונות שנעשו בשנים 2015-2014 ומתייחסות בעיקר לשנים שבין ויקי כנפו, 2003, לדפני ליף, 2011.

"עוני חדש הוא עוני בלתי צפוי מנתוני הפתיחה של הסובלים ממנו", כתבה, "העניים החדשים הם אנשים שעמדו על רגליהם, או שהיו אמורים לעמוד על רגליהם בעולם הכלכלי, אך משום מה נשמטה הקרקע מתחת לרגליהם". הגדרה שנכונה גם ל-2020.
מה ההבדלים? "היום זה משהו הרבה יותר רחב מאשר בתקופה שעסקתי בה בספר", אומרת ליבליך השבוע, "היום יש משבר פתאומי, עולמי, ואנשים שעד לפני חצי שנה היו מבוססים חווים פתאום הלם והסתגלות. בזמנו רבים מהמקרים היו הידרדרות איטית, הפעם זה מהיר וקולקטיבי. בושה היתה מוטיב מרכזי מאוד אז. רבים מהמרואיינים דאגו להסתיר את מצבם הכלכלי מסביבתם והתחבאו מאחורי החזות שהכל בסדר. אפילו מעצמם. שמרו על פאסון, זה היה הכי חשוב. היום זה שונה, אין בושה. אני רואה אנשים בהפגנות ודברים בטלוויזיה, עם פנים גלויות ובכי בפרהסיה, אנשים מספרים הכל, אולי זו תוצאה של השוֹק. יחד עם זאת", אומרת ליבליך, "יש הרבה יותר לחימה היום. אנשים שלא מתביישים נלחמים יותר".

פרופ' עמיה ליבליך / צילום: רמי זרנגר

מלבד הפאסון' על מה הכי קשה לוותר?
"על מה שצריך לתת לילדים. אנשים ניסו לעשות הכל, רק שהילד לא ירגיש".

וכשהפאסון נסדק?
"אתה רואה יותר אלימות במשפחה ודברים מהסוג הזה. גם בהפגנות, יש גלישה לאלימות יותר בקלות. זה לא רק הקיטוב החברתי - אנשים יותר בלחץ. מה עם תפיסת העתיד? כשמנסים להביט קדימה, יש עננה של חוסר ודאות. התפיסה שאוטוטו יהיה יותר טוב מעודדת, ופה המשברים - הבריאותי, הכלכלי והפוליטי - מזינים אחד את השני. זו הצרה הישראלית המיוחדת. אחד משפיע לרעה על השני".

לא רק ייאוש

כשמניחים את הכרונולוגיה הכלכלית של הנשים והגברים שהשתתפו בפרויקט שלנו על ציר זמן אפשר לראות בחדות עד כמה ההתמודדות הכלכלית אינה רק עניין של כסף והתמודדות מול מוסדות אטומים. לא פחות מכך, מדובר בהתמודדות חברתית, משפחתית, ובעיקר אישית. בעולם קפיטליסטי ערכו של אדם, שייכותו ומעמדו החברתי נמדדים - הרבה פעמים גם בעיני עצמו - בסוף כל חודש; מי אתה כשאחד הדברים הכי חשובים לך ניטל ממך ולא ברור אם ומתי ישוב.

החודשים המתישים שעברו ממרץ עד אוגוסט היו עבור עצמאים רבים, בעיקר מתחומי התיירות, התרבות והפנאי, רכבת הרים רגשית לא פחות מרכבת הרים כלכלית. לכולם כבר מסתובב הראש מרוב טלטלות.

אבל לא רק ייאוש יש פה, ממש לא; כשמקשיבים לסיפורים המלווים את הכרונולוגיה הכלכלית אי אפשר שלא להתרשם מהכוחות והיכולות והעקשנות והגמישות והאופטימיות שמגלים רבים כל כך בזמנים האלה; לוחמות ולוחמים שלא מוותרים כל כך בקלות ולא נותנים לאף קו להגדיר אותם, בטח שלא להכניע אותם. שתי השיחות שקיימנו עם איילת האריס - שהיא ובן הזוג שלה איתי עברו לעבוד בשכר מינימום בטיב טעם אחרי שמתחם המשחקים לילדים שלהם נסגר לפני חמישה חודשים בלי צפי לפתיחה - היוו, בהיעדר מילה אחרת, מקור להשראה. כך גם שיחות אחרות.

"עברתי מלהיות בעלת עסק שמנהלת עובדים למי שצריכה לבקש רשות ללכת לשירותים", סיפרה האריס, והוסיפה "חייב להיות פה תהליך של היפרדות מהאגו, גם כאמא ובת זוג. אם לא עושים אותו, לא מצליחים לעבור את התקופה בשלום. צריך להתנתק מכאב הלב. אם את לא עושה קאט, המרמור יציף אותך כל הזמן, ואחריו הדיכאון. ואם את לא עושה את הקאט הזה בפרנסה, לא תצליחי לעשות אותו גם כאמא ובת זוג. אני אומרת לעצמי ולילדים ברגעי משבר, כשאני חוטפת השפלה מלקוח, מהמציאות או מהמדינה: בסוף אַת מי שאַת, ואֶת מה שאַת - הכישרון, היכולות, המוניטין, הערכים - אף אחד לא יכול לקחת".

עוד כתבות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

עדויות מהשבי: "חיילים עוברים עינויים, מורעבים בכלובים"

פיגוע ירי בבקעת הירדן: מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • תושבים בצפת מדווחים על יירוט, לא נשמעה אזעקה • ירי רקטי לעבר גורן, גרנות הגליל וראש הנקרה • דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה ובמקביל פועל באיו"ש • עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ירידות קלות בבורסה המקומית; מדד ת"א ביטוח יורד בכ-2%

מדד ת"א 35 יורד ב-0.1% ות"א 90 יורד ב-0.7% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

עליות קלות בוול סטריט; רדיט יורדת ב-7%, טסלה ב-2.5%

נאסד"ק עולה ב-0.1% ● הצמיחה השנתית בארה"ב עמדה ברבעון האחרון על 3.4%, יותר מהצפוי ● האסטרטג של ג'יי.פי מורגן מזהיר: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר נוספים בחברת ה-AI אנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות בעולם

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבימ"ש השלום צו חיפוש במשרד של שני עורכי דין ● השניים טענו כי המסמכים נתפסו ע"י צו של בימ"ש השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את ערעורם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"לא תמיד מגיעים לירח בניסיון ראשון": המנכ"ל שעזב את ביוג'ן בסערה מדבר על התרופה שכשלה והתוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט