גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מה שמניע אותי הוא הרצון להרים אנשים מלמטה למעלה"

בגיל 40 מאיה גורה כבר אחרי אקזיט שלישי, עם מכירת הסטארט-אפ שלה מיסביז לענקית האיפור איל מקיאג': "אלמלא החיבור שלי למוצר זה לא היה עובד" ● ליידי גלובס

מאיה גורה / צילום איליה מלניקוב
מאיה גורה / צילום איליה מלניקוב

"אם אתה יזם אמיתי, כסף הוא מניע קטן מאוד בשבילך. מי שמקים סטארט-אפ כדי להתעשר, סופו להישבר אחרי חודשיים", אומרת היזמית הסדרתית מאיה גורה, שמכרה לפני כחודשיים את המיזם השלישי שלה, מיסביז. "כסף הוא לא מניע פנימי עוצמתי, שמסוגל לעזור לך להתגבר על הקשיים. את חייבת להתחבר לרעיון ברובד האישי, לפתח תשוקה אליו, אחרת לא תשרדי. קרה שמצאתי את עצמי לעתים בלי המשפחה, זרוקה באיזה חור בעולם, ולולא החיבור שלי למוצר זה לא היה עובד".

בגיל 40 גורה יכולה להתגאות בשלושה אקזיטים מרשימים: פיקסקאוט, שנרכשה על ידי גטי אימג'ס בכ-20 מיליון דולר; גיפט פרוג'קט, שנרכשה על ידי איביי בכ-20 מיליון דולר; ועכשיו מיסביז, שנמכרה לאיל מקיאג'. בכמה? "לא יכולה לומר. אסור לי".

היא, בעצם, בכלל לא תכננה להגיע לאקזיט השלישי. למעשה, אחרי השניים הראשונים היא נשבעה שהיא יותר לא יוזמת. במקום זה החליטה לעשות תואר שני בקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן. את הפרקטיקה היא עשתה בבית סוהר וב'סלעית' - מוסד שיקומי לנשים שעוסקות בזנות. "נמשכתי לזה דווקא מהכיוון של ילדה טובה, שלא מצליחה להבין איפה נולד הרוע. עניין אותי הרגע הזה שבו אנשים מידרדרים. עבדתי שנתיים בכלא ובסלעית, התחלתי לעשות דוקטורט, והייתי באי שקט. הבנתי שמה שצריך כדי לשקם את הנשים הללו זה לדאוג להן לתעסוקה כשהן משתחררות".

כאן נולד מודל המרקט פלייס של מיסביז, פלטפורמה שהיא האובר של תחום הטיפוח - אפליקציה שמשדכת בין נשות מקצוע ללקוחות, לפי זמינות ומיקום, ומאפשרת לקבל את השירות בבית, או בכל מקום שבו נמצאת הלקוחה. "היה לי ברור שאני הולכת על עסק חברתי, עם אג'נדה של לפתור את בעיית הפרנסה לאנשים שיוצאים מהכלא. ראיתי את הנשים שם, כולן עם ציפורניים מטופחות, והכיוון של מקצועות היופי מאוד מתאים להן. החלטתי שבמקום לראיין אותן במסגרת הדוקטורט, פשוט אנסה ליצור להן פרנסה".

בחרת ליצור מוביליות חברתית לאוכלוסיית קצה, מוחלשת, נשים שנשמטו מהמסלול הנורמטיבי. איך ממשטרים אותן לעבודה מסודרת?
"זה נכון שיש להן מוסר עבודה נמוך, בלי משמעת, וצריך אורך רוח, הדרכה, הסברה ותמיכה. עשינו להן המון הרצאות, למשל, למה כדאי לשלם מס הכנסה. היה להן קושי גדול לעבור את המחסום של 99 אלף שקל, וזה שמר אותן ברף נמוך של הכנסה".

כלומר, מבחינתך מיסביז לא נועדה לעשות את החיים קלים לנשות קריירה, אלא היא סוג של פיתוח אלטרואיסטי?
"ראיתי לנגד עיניי רק את נותנות השירותים, ועדיין, מדובר במודל עסקי שבו אנחנו מקבלים 25% מההכנסות. יש כאן הוצאות אדירות - צוות שמתחזק את כל המטפלים, שירות לקוחות, שיווק, אופרציה, פתיחת סניפים. זה מודל שמצריך הרבה משאבים, כי את צריכה להשקיע בשיווק, באופרציה ובטכנולוגיה. רוב הסטארט-אפים עוסקים רק בשני רכיבים, טכנולוגיה ושיווק. האופרציה כאן מגיעה לרזולוציה גבוהה - עם איזה ציוד הן מגיעות ללקוחה, לדאוג שהן לא יאחרו, לסנן מועמדות, לראיין אותן, להכשיר אותן. עם כל אחת אנחנו עושים ראיון פרונטלי ומבחן מעשי. ביחד עם הסניף בלונדון, יש לנו כ-700 נותני שירותים".

אף על פי שהיא כבר 'מנוסה' עם אקזיטים, לדבריה, "תמיד החוויה מהולה באמביוולנטיות. מצד אחד אני מחוברת לעסק, ומצד שני צריך לשחרר. עם מיסביז היה הכי קשה, כיוון שפיתחתי מעורבות רגשית עם האנשים שתלויים בעסק, והיו לי המון חששות. היה לנו קשה מאוד לנסח את ההודעה על המכירה. לא רצינו לערער את הביטחון של כל מי שתלוי בנו". באופן מוזר, למרות החתימה על המכירה, גורה עדיין לא מרגישה שזה סוף דבר. "בינואר נסיים עם תהליך ההעברה, ורק אז אולי נרגיש שזהו".

אני שומעת בקולך את המעורבות הרגשית הגדולה. כמה קשה להיפרד מזה?
"הקושי הגדול הוא בלוודא שיש המשכיות לעסק. קשה לתפוס במילים את השינוי שהנשים האלה עברו. היה לי חשוב לדעת ב-100% שהן ימשיכו בחברה, שיטפלו בהן, יעצימו אותן וייתנו להן יותר משאבים. דאגתי לזה. איל מקיאג' היא חברה גדולה, יש להם משאבים, והרבה מהבנות שלנו רוצות ללמוד איפור, אז הם הבטיחו להכשיר אותן. הם גם רוצים להרחיב את הפעילות לכל הארץ, ואנחנו פעלנו רק במרכז. מהבחינה הזאת אין לי ספק שהבנות ירוויחו".

מיסביז היא סטארט-אפ עם חזון חברתי. יש טענה שחברות ההייטק לא מספיק מעורבות חברתית.
"בעיניי, ההפך הוא הנכון. לרוב הסטארט-אפים יש רובד חברתי, שלא תמיד מודגש. אם מישהו בוחר לשנות את האופן שבו אנחנו נוסעים, או איך שאנחנו עושים קניות, זה הכול חדשנות שהופכת את החיים לקלים ונוחים יותר. למעט חברות שליליות שמנצלות אנשים, לרוב הסטארט-אפים יש אימפקט חברתי חיובי כשמזקקים אותו".

לא יודעת להיות שכירה

אנחנו נפגשות בבית קפה בתחנת דלק, קרוב לקיבוץ געש - שם היא מתגוררת עם בעלה, אייל גורה, ושני הילדים ("היה לנו חשוב להישאר קרובים לתל אביב, ובכל זאת ליהנות מטבע ולהעניק לילדים אווירה שפויה ומאוזנת"). אל השולחן ניגשת שכנה, כדי לסגור תיאום אחרון של "מי מסיע היום לחוג כדורגל". יומיום, לכאורה, נטול זוהר, הכי רחוק מהדימוי המעתיר של שפע והדוניזם אחרי האקזיט. "זה כל כך רחוק מהמציאות. סטארט-אפ זו עבודה קשה, אתה ממציא דברים מאפס, כל הזמן נתקל באנשים סקפטיים וצריך לשווק את זה. אתה חייב להזריק לעצמך מנות של מוטיבציה ואנרגיה כדי להתגבר על המורדות".

ועדיין, עשית את זה שלוש פעמים. תהיה פעם רביעית, המוח כבר קודח ברעיונות?
"בהתחלה אמרתי שאין סיכוי, ואז שאלתי את עצמי, למה אני נלחמת בזה? מה אני אעשה? אני לא יודעת להיות שכירה. להרבה אנשים יש הרבה רעיונות, זה לא מספיק. בשלב הזה בחיי אני כבר יודעת שמה שמדליק אותי זו היכולת להרים אנשים מלמטה למעלה. זה סיפוק עצום. אז זה חייב להיות משהו שנוגע באוכלוסיות נמוכות עם קושי גדול - יש לי הרבה מחשבות על אפריקה, להביא לשם טכנולוגיות פשוטות, ולשנות".

המערב חייב לאפריקה חוב גדול, אחרי שרוקנו את היבשת מכל אוצרותיה וציידנו אותה בעיקר בנשק.
"זה עדיין ממשיך, הנשק זורם. יש אינטרס להשאיר אותה ענייה. כשהייתי בכלא ובסלעית נדהמתי איך משמרים את המצב, ולא מייצרים הזדמנות לאנשים. אתה יוצא מהכלא אנאלפבית, אז מה עשינו? גם האו"ם לא יביא את הישועה לאפריקה. בסוף זה חייב להגיע מהם, למצוא דרך לגדול מהמצב שלהם. אנחנו צריכים לתת להם ניצוץ, חכות.

"יש לי כמה רעיונות, שעוד רחוקים מביצוע. דמייני, למשל, קלנועית סמי-אוטונומית, עם גלגלים של אופני שטח, שאפשר לנסוע איתה בשטח, על חצץ, והגג עשוי מפאנל חשמלי שמספק אנרגיה. היא נוסעת בשטח במונגוליה, בסין או בהודו, איפה שרק ל-5% מהאוכלוסייה יש רכב. הם מגדלים חסה, אבל לא יודעים איך למכור אותה. סבתא תשב על קלנועית כזאת, והיא תמכור. היא סורגת סוודר, ונוסעת למכור אותו. המוביליות יכולה להיפתר בטכנולוגיה שתאפשר למיליוני אנשים להתפרנס".

המודל הקבוע הוא שנשים הוגות את הרעיון, ואז יוצאות לחפש שותפים מתחום הטכנולוגיה כדי להוציא אותו לפועל?
"אני חושבת שזה כמעט הפוך. נשים הן המוציאות לפועל היותר טובות, יש יותר גברים יזמים. הסוגיה של לחפש טכנולוג טיפה יותר מורכבת - זה לא שוויוני. אנחנו בדרך לשם, יש יותר ויותר נשים ב-8200.

"הפוזיציה שהכי קשה למצוא היא CTO (מפתח טכנולוגי), כי לא די בידע. הוא חייב להיות שותף לדרך, שזה אומר חבר, עם כימיה טובה בינינו, קצת כמו בעל. אפילו יותר מבעל, החברה הכי טובה, זה תפקיד שמחייב קשר עמוק ורצוף.
"בנוסף, הוא צריך להיות מעודכן, לשלוט בכל הפיתוחים החדשים ולסחוף אחריו את כל מי שעבד איתו בעבר. זה אחד התפקידים שהכי קשה לגייס. זה יקר, ויש המון חברות שמתחרות על אותה משבצת. אני ראיינתי 30 כאלה למיסביז, עד שמצאתי את גיל בוכניק, השותף שלי".

מה שבה אותך בו?
"יש בו הכול, והוא גם חטוב! המשקיעים תמיד צחקו ואמרו שבחרתי אותו בגלל השרירים. ברצינות, נוצרה כאן חברות עמוקה בין המשפחות. נקודות חיכוך? אין. זה נדיר, אני יודעת, אבל ממש אין. אי אפשר לריב איתו. איתי קל לריב, אבל הוא לא נותן לזה לקרות. יש לו הומור, והוא לא נכנס לפינות. הוא משלים אותי בכל מה שאני לא".

מה את לא?
"במהלך בניית מוצר צריך הרבה פעמים לאלתר, ואני אמיצה, אין לי בעיה לבחון דברים, ואפילו להשליך הכול ולנסות כיוון אחר. מהבחינה זאת יש בגיל כוח מאזן שאומר, רגע, לפני ששוברים את הכלים, בואי נשקול את כל הנתונים מחדש ונבחן אותם".

עם השותף גיל בוכניק. "יש בו כוח מאזן שאומר: לפני ששוברים את הכלים בואי נבחן את הנתונים מחדש" / צילום: אסנת רום

היינו המשטרה של הצלמים

גורה נולדה בליטא ובגיל 11 עלתה לישראל, לרמת אביב. כשאני מעירה שזו דרך רכה ולא טראומטית, היא דווקא זוכרת חוויית זרות, קליטה לא קלה מבחינה חברתית. "הגענו למדינה חדשה, בלי שפה, ההורים שלי עבדו ממש קשה, וברמת אביב לא היו עוד עולים חדשים. לא היה לי עם מי לדבר רוסית, אז דיברתי אנגלית. מי רוצה בגיל הזה לדבר עם ילדה שלא מתקשרת בעברית? אז הייתי לבד בהפסקות, ולא הוזמנתי למסיבות. זו הייתה בדידות קשה, מלווה בהרבה בכי".

עם השנים פיתחה צורת חשיבה מאוד שיטתית, פרדיגמטית. לעולם העסקי 'נבלעה' בלי תקופת בלבול, בלי טיול גדול ומעצב.

משהו מהדיסציפלינה הרוסית דבק בך?
"כן. יש לי משמעת פנימית מאוד חזקה. למשל, אני לא אתחיל לקרוא ספר ואעזוב אותו באמצע. אני אסיים אותו גם אם אני סובלת. אני לא נופלת לקלישאה של נגינת פסנתר או כינור, אף שאמא שלי מנצחת על מקהלות, אלא שהיא הייתה כל כך עסוקה, שלא הספיקה להכריח אותי ללמוד מוזיקה. אבא שלי מורה למתמטיקה, ויש לי אח שהוא גם סטארט-אפיסט בסן דייגו. אנחנו נופלים בול לרובריקה הסובייטית הקלאסית - שוקולד מריר, הכול ביי דה בוק".

מיד אחרי הצבא עבדה בגטי אימג'ס, סוכנות לדימויים ויזואליים המשמשים את עולם התקשורת והפרסום. מהר מאוד גילתה שהתחום פרוץ לגמרי. "עבדנו בתעשייה של צלמים, והיינו המשטרה שלהם, עזרנו להם למצוא את כל מי שגונב להם תמונות, לאכוף את זכויות היוצרים ולקבל את הכסף בחזרה. זה היה ב-2003, האינטרנט היה חדש, ואנשים פשוט עשו save as לצילום והשתמשו בו באופן פרטיזני, אפילו לא ידעו שזה לא חוקי. הטכנולוגיה שלנו עזרה לאתר את כל התוכן, ולנהל אותו.

"מבחינת הצלמים זה היה אמוציונלי - צלם מרים הפקה, מסוק עם מאפרים ודוגמניות, ופתאום מגלה את הצילום מרוח על אוטובוס, ולא מבין איך זה הגיע לשם. זה כאב להם בלב. חזרתי הביתה מדי ערב וסיפרתי לאייל על הפרת הזכויות הזו, והוא אמר לי: חייבים למצוא דרך לפתור את זה".
ככה קמה פיקסקאוט, פלטפורמה לאכיפת זכויות יוצרים באינטרנט. בעקבות המיזם הם עקרו לארבע שנים לסן פרנסיסקו. "היו לנו קרולרים שסרקו את כל אתרי האינטרנט בעולם, והורידו פיקסלים של תמונות. הדוגמיות של הפיקסלים ישבו אצלנו בדאטה בייס, ואנחנו היינו משווים ומדווחים על התאמות, כלומר על הפרת זכויות. הלקוחות שלנו היו כל בנקי התצלומים בעולם. התפקיד שלי היה גם להקים את כל מערך האכיפה, ולהעביר לעורכי דין ברחבי העולם, שידעו לאכוף לוקאלית את החוק, ולקבל את הכסף על הפרת הזכויות".

בעל זה בעל, בית זה בית

פיקסקאוט עמדה על רגליה, וב-2011, אחרי המכירה לאיביי, הם נשארו בסן פרנסיסקו עם הפרויקט הבא - The Gift Project, שנולד סביב הסיטואציה המוכרת לכולנו של איסוף כסף למתנה קבוצתית. ביחד עם רן גורה (אח של אייל), הם פיתחו את הפלטפורמה, שהיום כבר קמו לה חלופות רבות. אחרי שלוש שנים אמזון רכשה את הסטארט-אפ.

כשאני שואלת בבדיחות אם יש נפוטיזם בעולם ההייטק, חבר מביא חבר, היא משיבה לגמרי ברצינות: "את חייבת אמון מאוד גבוה, זה מסע חיים משותף מאוד אמוציונלי. טסים שעות ארוכות ביחד, זה חייב להיות עם אנשים שאת מסתדרת איתם". ובכל זאת, עם אייל היא מעדיפה לא לעבוד ממש על אותו מיזם. "המחיר גדול מדי. אני מאמינה בהפרדה. בעל זה בעל, בית זה בית. זה שומר על האיזון".

ואיך מתמודדים עם הנפילות?
"כל מי שלא יודע להיות פוזיטיבי באופן אקטיבי, מתקשה להשתלב. בסטארט-אפ אתה מתמודד עם כל כך הרבה אכזבות ונפילות, שאם אתה לא מיישם את עקרונות הפסיכולוגיה החיובית, אתה פשוט שוקע. מאוד קשה לקבל המון המון 'לא'. דברים משתבשים, ואתה חייב להרים את עצמך בכל פעם מחדש".

מה העצה החשובה ביותר ליזם מתחיל?
"לא לצאת לדרך בלי שותף ראוי. יש כל כך הרבה מכשולים, שאתה חייב לצדך מישהו שאפשר לרוץ איתו מרתון. תמיד יש מישהו שמספר שיש לו רעיון למיזם, ואיך הוא רוצה לעזוב את העבודה כדי לאפשר לעצמו לחיות אורח חיים איכותי, להיות עם הילדים, להתאמן, לאכול בריא - ואני מגחכת. במובן הזה אני ממש קיצונית, לא מאמינה בזה. סטארט-אפ מלווה אותך במחשבות כל היום, אין מנוחה. זה מצריך יכולת עמידות רבה. לכן אייל ואני עושים תורנות עם סטארט-אפים, פעם תורי והוא נותן גיבוי שפוי, ופעם תורו. בסוף יש גם יתרונות. אני שולטת בזמן שלי, עושה מה שאני אוהבת".

כשאת מסתכלת על שלושת הסטארט-אפים שהקמת, איפה הלב שלך נמצא?
"שאלה קשה. פיקסקאוט הולידה אותי, היא האמא והאבא. זה מיזם שהייתי מחוברת אליו ברמת הזהות האישית שלי, כשיצאתי משם לקח לי הרבה זמן להבין מי אני. מיסביז איפשרה לי להשאיר חותם, לעשות שינוי. אני יוצאת בביטחון שהיא עוברת לידיים טובות".

עוד כתבות

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל