בדיוק היום לפני 5 שנים נכנס העולם הכלכלי והפיננסי לראשיתו של סחרור. פשיטת הרגל של "ליהמן ברדרס", אחד מבנקי ההשקעות הגדולים והוותיקים בארה"ב, נתנה את האות לפאניקה בשווקים שהייתה מלווה בהתמוטטות שוקי המניות והאג"ח. מאז עברו הרבה מאוד מים במיסיסיפי וגם בירדן הקטנטן שלנו. והבורסות? מה עליהן? מה עשו שוקי המניות ושוקי האג"ח מאז?
בבית ההשקעות מיטב דש בדקו מה עשו שוקי המניות המרכזיים והמייצגים בעולם, כמו גם ת"א שלנו בשני פרקי זמן - מאז נפילת ליהמן ברדרס ב-15 בספטמבר 2008 ומה-9 במארס 2009, מועד שבו נרשמה נקודת השפל הנמוכה ביותר של כל שוקי המניות המרכזיים, ועד היום. התופעה הבולטת מהנתונים היא, כמובן, התשואות הגבוהות שהנפיקו כמעט כל שוקי המניות המרכזיים בעולם וגם בישראל, ב-5 שנים האחרונות מאז פרוץ המשבר, למרות, ובניגוד גמור, לתחזיות סוף העולם שנשזרו בראשיתו של המשבר ובמהלך כל השנים שחלפו מאז.
העליות נגזרות משתי סיבות עיקריות - עוצמת הירידות שקדמה לעליות ושגילמה תסריט שחור משחור לכלכלה העולמית, שגם הוא לא התממש, ומדיניות הריבית האגרסיבית ביותר, יחד עם אמצעי הרחבה מוניטאריים אחרים שנקטו הבנקים המרכזיים. אלה הוציאו את המשקיעים מן ה"בונקר" של פקדונות ושל אג"ח ממשלתיות. בתוך שלל הנתונים, מזדקרת העובדה, שהשווקים המפותחים, להוציא את הבעייתיים שבהם כיוון, ספרד ואיטליה, השיגו תשואה גבוהה מן השווקים המתעוררים, על אף שיעורי הצמיחה הגבוהים יותר של המשקים המתעוררים. מה שהשפיע על כיוון זה היו השינויים לרעה במחזוריות הכלכלית של השווקים המתעוררים ושמירה על ריבית גבוהה מאוד, יחסית כמובן, בשווקים המתעוררים ביחס למפותחים, ריבית שפגעה בשוקי המניות שלהם. מדד השווקים המתעוררים עלה בכ-18%, בעוד מדד השווקים המפותחים עלה בכ-23%.
ב-5 השנים האחרונות, מדדי המניות בארה"ב השיגו את תשואות גבוהות. מדד ראסל 2000, הכולל את המניות של החברות ה"קטנות", עלה ב-51.7%, מדד הנאסד"ק עלה ב-70%, מדד S&P 500 התקדם ב-40.2%, והדאו ג'ונס ב-38%. מי שעוד בלט לטובה הוא שוק המניות של מקסיקו שעלה ב-66.4% וזה של שבדיה עם 51.8%. גם באירופה, "הכמעט מפורקת", מדד ה-DAX השיג תשואה של 36.5%.
לעומת זאת, שוקי המניות של המדינות הבעייתיות באירופה ירדו בחדות: יוון ב-67.3% , איטליה ב-36.9% וספרד ב-20.8%. שוקי המניות המתעוררים של ברזיל וסין אכזבו קשות. מדד המניות הראשי של ברזיל עלה ב-12.1%, וזה של סין עלה ב-6.4% בלבד.
והיכן מצוי שוק המניות שלנו בתמונה הזו? ובכן, מסתבר, שלמרות הפיגור שהסתמן בשנתיים-שלוש האחרונות, ביצועי שוק המניות שלנו ב-5 השנים האחרונות הם בהחלט טובים. מדד ת"א 100 עלה ב-28.6% והגדיל לעשות מדד יתר 120 שעלה ב-81.3% והשיג את התשואה הגבוהה ביותר מבין כל השווקים הנסקרים כאן.
אם מודדים את תשואות אותם המדדים מנקודת השפל שלהם ב-9 במארס 2009, כלומר אחרי חצי שנה של ירידות, ועד יום ה-9 בספטמבר האחרון, מהלך של 4.5 שנים בדיוק, התשואות הן מרשימות ביותר: מובילים בגדול מדדי ארה"ב - ראסל 2000, המניות ה"קטנות" במונחים אמריקאיים עם כ-205% ונאסד"ק עם כ-192%, ואחריהם במקום השלישי והמוכבד מדד ת"א יתר 120 עם כ-159%. בולטים בחולשתם המדדים של השווקים המתעוררים, ברזיל: כ-48% וסין עם 4.4% בלבד, וכן השווקים של המדינות הבעייתיות באירופה - איטליה, ספרד ויוון. בתקופה זו הפער בין השווקים המפותחים למתעוררים גדול יותר: 120% לעומת 101%.
עליות חדות באג"חים
לגבי שוק האג"ח מציינים במיטב דש כי "כאן צריך להפריד בין אגרות חוב ממשלתיות לבין אגרות חוב קונצרניות. המשקיעים המבוהלים הבינו, בראשית הסחרור, שהעוגן היחיד שהם יכולים להחזיק בו כדי שלא להישטף עם הצונאמי, הן אגרות החוב הממשלתיות של מדינות גדולות ויציבות כמו ארה"ב של אמריקה, או גרמניה של אירופה. מדיניות הריבית האגרסיבית - הפחתות ריבית דרמטיות, הגדילו את הביקושים לאגרות חוב ממשלתיות חזקות, הביאה לעליות חזקות בשוקי האג"ח הממשלתיות, ואלה היו חזקות במיוחד באג"ח הארוכות, כמתבקש מן המנוף. הבנקים המרכזיים סייעו למגמה גם בדרך נוספת והיא - קנייה של אגרות חוב ממשלתיות במסגרת תוכניות הרחבה כמותיות".
גם בישראל נרשמו עליות חזקות מאוד. מדד אגרות החוב הממשלתיות עלה בתקופה זו ב-33%, כאשר האג"ח הארוכות שבהן, שחרים ליותר מ-5 שנים עלו בכ-47% ואג"ח צמודות מדד לפרק זמן של 5-10 שנים עלו בכ-44% . אגרות החוב הקונצרניות, לעומת זאת, סבלו בעולם, כמו גם בישראל, בתחילת התקופה מירידות שערים תלולות, במקביל ובדומה לירידות שנרשמו במניות. ובכל זאת, ביצועי אגרות החוב הקונצרניות בישראל בשתי התקופות הן מרשימות. ב-5 השנים האחרונות מאז החל המשבר עלה המדד הכללי של האג"ח הקונצרניות ב-43.8%, הרבה יותר מהמדד הכללי של אג"ח ממשלתיות: 33%.
מי שהשכיל לרכוש את אגרות החוב הקונצרניות בנקודת השפל שלהן (18 בנובמבר 2008) או במועד קרוב, הרוויח 74.7% על השקעתו לעומת 36.3% בלבד באג"ח ממשלתיות, פשוט כפול. אגרות חוב קונצרניות שאינן בדירוג השקעה ושאין להן מדד בורסאי עלו, להערכתנו, במעט יותר מ-100%, וכל זה אחרי כל הסדרי החוב שנעשו ועוד ייעשו. לשם השוואה: מדד אגרות החוב האמריקאיות המדורגות שמתאפיינות בנזילות גבוהה, עלה מנקודת השפל שלו ב-66%, ומדד דומה לאג"ח קונצרניות אירופאיות הנסחר ביורו עלה מנקודת השפל שלו ב-48%.
ולבסוף, הזהב. זה עלה מאז ראשית המשבר ב-77%, הרבה יותר מאשר אג"ח ממשלתיות, קונצרניות ומרבית שוקי המניות, וכל זה לאחר שירד משיא של כ-1,900 דולר לאונקיה, כמעט בדיוק לפני שנתיים, לרמתו הנוכחית בסביבות 1,350-1,400 דולר לאונקיה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
