"הסבתא של כל הבועות תתפוצץ לנו בפרצוף; יהיה דז'ה-וו ממפולת 2008 - אתם תחוו אותה שוב, בקרוב"

פול פארל, הפרשן הכלכלי הבכיר של מרקטווץ', מזהיר: "יש בועה חדשה דומה לזו שהתפוצצה ב-2008; גם אז אמרו לנו המנהיגים שהכל יהיה בסדר" ■ "הממשלה שלנו לא מתפקדת והכלכלה מונעת מרכישות האג"ח האגרסיביות של הפדרל ריזרב; המשבר יחזור ובגדול"

האם מפולת 2008 בוול סטריט תחזור בקרוב? פול פארל, הפרשן הכלכלי של אתר מארקטווץ', טוען כי המשבר יחזור - ובגדול.

"לא רק בגלל שהממשלה לא מתפקדת, לא רק בגלל שהכלכלה מונעת ממדיניות הדפסת הכסף ורכישות אג"ח של ברננקי, ולא רק בגלל שהמנכ"לים בוול סטריט דואגים לאינטרסים של עצמם בלבד; המשבר הגדול יחזור בעיקר כי המנהיגים משחקים את אותו משחק ספקולציות ששיחקו לפני המשבר הגדול", טוען פארל.

תחת הכותרת "מפולת 2008 - דז'ה וו: אתם תחוו אותה שוב, בקרוב", כותב פארל כי "הסבתא של כל הבועות" תתפוצץ ישר בפנים של יו"ר הפדרל ריזרב בן ברננקי ותגיע ל"עומק המערכת הפיננסית" מסביב לעולם. לדבריו, המפולת הבאה תוכיח את מה שאמר הכלכלן הידוע נסים טאלב עוד ב-2009 על נשיא ארה"ב ברק אובמה: "הוא אפילו לא יודע שהוא לא יודע איך דברים עובדים".

"עכשיו יש חלק מרתק בתהליך", כותב פארל. "הבועה החדשה מזכירה את את 4 השנים שלפני התנפצות הבועה ב-2008, אפילו מבחינת הזמן שנותר לבחירות. הבעיה האמיתית היא שב-18 חודשים שלפני המשבר המנהיגים שלנו הטעו את הציבור. שר האוצר דאז הנרי פולסון אמר כי 'זו הכלכלה הטובה ביותר שראיתי בחיי המקצועיים' וברננקי הוסיף כי 'משבר הסאב-פריים מרוסן'".

פארל ממשיך ואומר כי "המנהיגים האמריקנים בוושינגטון, בוול סטריט ובתאגידים לא צפויים בצורה כה ידועה מראש ובכך נגזר כי ההיסטריה תחזור על עצמה. הם לא שומעים, רואים או מבינים אזהרות של כלכלנים".

נציין כי על אף העליות המרשימות שנרשמות בוול סטריט והאינדיקטורים הכלכליים המצביעים על שיפור בכלכלה ובשוק העבודה, פארל טוען כי הכלכלה האמריקנית תקרוס: "זה המצב כבר 800 שנה; למה המנהיגים לא לומדים מההיסטוריה?". במאמרו מציין שוב ושוב פארל את מנכ"ל GMO ג'רמי גרנתהם שכתב לאחרונה כי "זה כמו לראות תאונת רכבות בהילוך איטי ועדיין אף אחד מראשי הכלכלה לא צופים את זה".

עוד מוסיף פארל סיבות בגללן מנהיגים תמיד נכשלים לצפות קטסטרופות כלכליות עד שזה מאוחר מדי. הסיבה העיקרית לטענתו היא שהבנקים בוול סטריט, בכירים בתאגידים ופוליטיקאים בוושינגטון חושבים לטווח הקצר ומקבלים החלטות לטווח קצר.